הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה התנהגותית – ריגשית, אשר משפיעה בין היתר באופן ביולוגי הן על המוח (מערכת העצבים המרכזית) והן בפריפרית הגוף (מערכת העצבים ההיקפית).
ההפרעה תגרום לחוסר איזון של המוליכים העצביים – בעיקר הנוירוטרנסמיטורים כגון דופמין, סרוטונין, נוראדרנלין, אצטיל כולין ועוד). היום ידוע שהפרעת הקשב מתפחת כבר מגיל קטן ולרוב בעלת אופי תורשתי מאחד ההורים והיא יכולה לבוא לידי ביטוי בתחום הקוגנטיבי – חשיבתי, המילולי והפיזי, כולם יחד או רק בתחום אחד, כל אחד ואחת ע"פ חומרת המצב.
הפרעת קשב וריכוז יכולה לחבל בקשריים חברתיים, בלמידה, במצב הרוח, בארגון היום יום ועוד.
בחנו את ילדכם:
האם הילד צורך בדרך כלל לחם לבן, פסטות מקמח לבן ואורז לבן?
האם הוא משתוקק לסוכרים פשוטים כגון – שוקולד, עוגיות, סוכריות וחטיפים מעובדים?
האם הוא צורך משקאות מתוקים לעיתים קרובות?
האם הוא מדלג לעיתים קרובות על ארוחות?
האם הוא מתקשה להתרכז בבית הספר או במשחקי חשיבה?
האם הוא נראה כחולמני או מנותק במהלך היום?
האם הוא מתפרץ, מפריע ומציק לחבריו?
האם הוא מתקשה להמתין לתורו בכיתה/במשחקים, ובוחר לשחק במשחקים מסוכנים?
האם הוא נראה ללא מנוחה גם כשהוא יושב?
האם הוא סובל מקשיי הירדמות?
אם התשובה היא כן על 5 שאלות ומעלה כדאי מאוד שתמשיכו לקרוא כיוון שילדכם נמצא בסיכון גבוה לאחת מ 3 הפרעות הקשב הבאות:
גנטיקה – תורשה היא כנראה הגורם החזק ביותר. ילד שאחד מהוריו סובלים מהפרעת קשב וריכוז הינו בעל סיכויים גבוהים יותר לסבול גם כן מהבעיה.
הפרעת קשר וריכוז – התעללות, הזנחה, ואפילו חוסר תשומת לב לילד נמצא כגורמים עיקריים להפרעה. כאשר אין קשר חזק ובריא בין ההורים לילד ו/או הילד איננו מרגיש בנוח בחברת הוריו, אינו משתף אותם במה שעובר עליו זה גורם לפגיעה בילד. חשוב להבין שילד זקוק לדמות חיובית אשר ממנה הוא יוכל לינוק התנהגות ולמידה נכונה. כאשר הילד גדל עם מתח נפשי אפילו כזה שנגרם מחוסר תשומת לב ולא מתוך כוונה חלילה להזיק, כמעט תמיד נראה הפרעת קשב ברמה כזאת או אחרת – "אין ילד רע, יש ילד שרע לו."!
מזון מתועש – צריכת מזון מתועש הוכחה במחקרים רבים כקשורה להפרעות קשב וריכוז. אכילת מזון מהיר (ג'אנק פוד), סוכר מזוקק, משקאות ממותקים ומוגזים. מזון שכזה עשיר בצבעי מאכל, חומרי טעם וריח, חומרים משמרים, מיקרופלסטיק ומתכות כבדות.
אלרגיות למזון – מחקרים הראו קורלציה של הפרעות קשב עם רגישות למזון כגון גלוטן (עד לרמה של אוטיזם), כדאי לבדוק חדירות למזון לא מעוכל במעיים, הרעלת מונוסודיום גלוטמאט גם כן נמצאה כגורם משפיע לרעה.
חוסרים בתזונה – חוסר ברזל, חוסר בקבוצת וויטמיני B, חוסר במגנזיום, חוסר באבץ, חוסר איזון בחומצות שומן חיוניות (אומגה 3 ואומגה 6), בכל אלו נמצא קשר עם הפרעות קשב וריכוז.
מדיה – צריכה מוגזמת של שעות מסך כגון טלוויזיה, סלולאר, טאבלט ומשחקי מחשב נמצאה כאחד הגורמים אשר מחמירים את הפרעת הקשב.
הרעלת מתכות כבדות – שקיעת מתכות כבדות בגוף כגון: אלומיניום, עופרת, כספית, קדמיום, ארסן וכדומה הן מהמזון והן מסביבת המגורים מקושרות למחלות רבות החל מהפרעות קוגניטיביות וכלה במצב של דמנציה.
חיסונים – נמצא (במאות מחקרים) קשר ישיר בין פגיעה קוגנטיבית ומוטורית לבין חיסונים. ילד בעולם המערבי מקבל עשרות חיסונים מגיל ינקות ועד הבגרות. חיסונים מכילים מתכות אשר חודרות בטכנולוגיית ננו את מחסום הדם מוח שם הן שוקעות ומביאות לפגיעה כמעט בלתי ניתנת לריפוי במערכת העצבים.
חוסר בשעות שינה – קצת ביצה ותרנגולת, כי הפרעת הקשב גורמת להפרעה ולחוסר בשעות השינה. חשוב להקפיד על זמני שינה נאותים עם שינה רציפה ואיכותית, הדבר מסייע לוויסות הנוירוטרנסמיטרים ולהתחדשות המוח.
חוסר פעילות מוטורית – פעילות גופנית מחוץ לבית חשובה כפליים לסובלים מהפרעת הקשב. פעילות גופנית נמצאה כמסייעת לשחרור רגשות עצורים וגורמת להעלאת דופמין וסרוטונין באופן טבעי.
פגות – הפרעת קשב וריכוז מגיעה בקורלציה ישירה גם בילדים פגים ו/או כאלו שנולדו מתחת ל 2.5 ק"ג ו/או בלידה מוקדמת.
הטיפול המערבי – רטלין/קונצרטה
ראשית חשוב להדגיש שהטיפול התרופתי איננו מביא לידי פתרון הבעיה אלא גורם לאיזון מדומה של המוליכים העצביים במוח. החומר הגנרי המרכיב את התרופות המוכרות בשם ריטלין וקונצרטה הינו מתילפנידאט. מתילפנידאט הוא חומר פסיכואקטיבי ממריץ של מערכת העצבים המרכזית. המתילפנידאט משמש כתרופה פסיכוטית לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות ובנרקולפסיה (נִרְדָּמוּת). מתילפנידאט שייך לקבוצת הפנתילאמינים ודומה בהרכבו לאדרנלין, נוראדרנלין, דופמין, קוקאין, פרוקאין, אפדרין, פסאודואפדרין, אמפטמין. המתילפינדאט עובד על מערכת העצבים המרכזית בכך שהוא חוסם ספיגה מחודשת של דופמין ובכך נותר יותר דופמין במרווחי הסינפסה!
התרופה כאמור מונעת את פירוק הדופמין ומאפשרת לילדים להתרכז לטווח קצר (פינוי התרופה מהגוף לוקח 3-5 שעות בממוצע). ולכן יש לצרוך את התרופה בבוקר לפני צאת הילד לביה"ס. (ישנם מקרים קשים יותר אשר נוטלים ריטלין בשחרור מושהה, הדבר מאפשר השפעה ארוכת טווח של עד 12 שעות לצורך הכנת שיעורי הבית וכדומה).
ריטלין – תופעות לוואי (רשימת תופעות הלוואי מפורסמת ע"פ ה FDA האמריקאי):
עליה בלחץ דם
הפרעות בקצב הנשימה
כאבי בטן עזים
דיכוי התאבון (אצל חלק מהמשתמשים תאבון מוגבר)
הפרעות שינה
עצבנות והתנהגות אלימה
מופנמות ודכדוך
מתילפנידאט מוגדר כחומר ממכר! ויכול לגרום לתלות נפשית בגיל ההתבגרות. חלק מהחוקרים טוענים שהוא מעכב את קצב הגדילה ועלול לגרום גם לשינויים במבנה המוח ובקליפת המוח בגיל הנערות, דבר אשר ישפיע על הילד במשך כל חייו.
מחקרים על שימוש בריטלין וקונצרטה
מחקר ענק שנעשה באי הבריטי עקב אחרי אלפי ילדים שסבלו מהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות מילדותם הראה שכאשר הם הגיעו לבגרות, אלה שהשתמשו בריטלין סבלו מתכיפות גבוהה יותר של התמכרויות לסמים ואלכוהול ואף היו מעורבים יותר בתאונות קשות ובפעילויות פליליות. בהשוואה לילדים מאובחנים בהפרעת קשב שלא נטלו ריטלין.
מחקר נוסף מצא שיותר משליש מהילדים אשר נטלו ריטלין לפחות 5 שנים נשרו יותר ממערכות החינוך השונות, סבלו יותר מדיכאונות, התגרשו יותר משאר האוכלוסייה באי הבריטי, סובלים מערך עצמי נמוך, % גבוה מהם בעלי מחשבות אובדניות וחלקם אף הצליחו להתאבד.
בארה"ב בשנת 98 יותר מ 5 מיליון ילדים נטלו ריטלין. בשנת 2003 יותר מ 8 מיליון ילדים נטלו ריטלין, בשנת 2011 יותר מ 11 מיליון ילדים (20% מסה"כ מהתלמידים בגיל 6 – 14) והמספרים רק עולים משנה לשנה!!
התיאוריה היא שלילדים אין כמות מספקת של המוליך העצבי דופמין ושהם ידרשו לספקו באמצעות חומר ממריץ באופן חיצוני הינה לא רצינית ומתחמקת מעבודה קשה שצריכים לעשות ההורים ומערכות החינוך השונות. החשש הגדול הוא שבעתיד (המאמר נכתב בשנת 2017) נראה הרבה יותר מבוגרים עם תופעות דמנציה ואלצהיימר או עם תסמונת דו קוטבית בעקבות ההתערבות החיצונית עם הדופמין ושאר המוליכים העצביים.
מנופי לחץ ושיקולים נוספים
מורים, פסיכולוגים ורופאים ממליצים כמעט כולם בפה מלא על נטילת ריטלין וזאת בכדי לעשות לכולם חיים "קלים" יותר. אכן יש קושי להתמודד עם הילד השונה, לפעמים החריג, ועל אחת כמה וכמה כאשר הילד לא רק מפריע לעצמו אלא גם לאחרים במהלך השיעור, ועל כן אנשי המערכת מעודדים את השימוש בריטלין כפתרון זמין ומהיר.
בסופו של דבר מי שאיננו חזק מספיק ו/או בעל יכולת להכיל את הילד ונסות לטפל בשיטות אחרות, נכנע ללחצים הרבים המופעלים על ההורים הן מצד הממסד החינוכי והן מצד הממסד הרפואי.
אך חשוב לזכור שבכל פעם שאנו נותנים ריטלין לילד אנו מעדיפים את הנוחות האישית שלנו המבוגרים (הורים ומחנכים) על פני צרכיו האמיתיים של הילד!
פרופ` קוסטף ז"ל טען כי "הריטלין לא רק שדומה בהרכבו לקוקאין, אלא יכול גם לשמש כתחליף בתהליכי גמילה מסמים, ועלול לגרום להתמכרות בעצמו".
הטיפול הטבעי – 10 כללי ברזל
1. להסתכל אחרת על הילד/ה
לצערנו רובם המוחלט של האנשים מייחסים את הפרעת הקשב לתכונות רעות כגון – עצלנות, פינוק, טיפשות, אימפולסיביות וכו' אך זאת טעות. צריך לדעת שאין אפשרות "לרפא" את ההפרעה כי היא חלק מהאופי של הילד.
ילדי הקשב מפצים על "החסרונות" ומפתחים יכולות וחוזקות כגון – אינטואיציה חזקה, יצירתיות, סקרנות מיוחדת, חשיבה מחוץ לקופסא, דמיון מפותח ועשיר, יכולת מנהיגות וכריזמה, רובם "שוחים נגד הזרם" ומלאים בהברקות ובאנרגיות מדהימות והדבר היחיד שנכון לעשות הוא לתעל את היכולות האלה למקומות הנכונים.
חשוב להבהיר להורים ולילד שלא מדובר בתקלה – "באג" בילד/ה או אשמה של ההורים (אולי קצת אבל על זה נדבר בהמשך…) אלא במציאות קיימת ופוטנציאל שנועד להוביל את הילד/ה להצלחה בייעודו בהמשך חייו, ואם הפוקוס של המשפחה יהיה ממוקד בטוב ולא ברע אפשר יהיה להצליח יחד.
בקרב ילדי הקשב מתגלה נתון סטטיסטי מעניין, כאשר הם גדלים כמעט ואין ממוצע, או שיש כאלו שהצליחו בגדול או כאלו שנכשלו בחיים. ולכן אם לא נעבוד איתם נכון נפגע בסיכויי הילד/ה להצליח בעתיד. הצורך לחזק את החוזקות של ילדי הקשב איננו סתם מעלה או בונוס, אלא הוא ממש קריטי ונצרך להצלחתם בחיים.
2. סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו
סור מרע – לא להעיר לילד, לא להאשים את הילד, לא לרדת על הילד, לא לתת "מחמאות", רמיזות ועקיצות על התנהגות הילד, הדבר משתרש בנפשו ומחבל בגדול בסיכויי הצלחתו. עשה טוב – כן לעצום עין מידי פעם, לפרגן, להחמיא, ובעיקר לאהוב אותו הדבר יסייע לילד להעלות את רמת הביטחון ואת תדמיתו במשפחה ומול חבריו. בקש שלום ורדפהו – הפרעות קשר וריכוז יכול להסתדר באותיות הפוכות כשקר וכזב. הקשר עם ההורה איננו קשר אמיתי וחזק, הפך המילה אמת הינה שקר. אל תחיו בשקר, אל תנהלו בית שלא בוחר באמת. עשו שלום בינכם לבין הילד. הרבה פעמים בעקבות מקרה כזה או אחר נוצרו אכזבות, כעסים וטינה שגורמים לכך שהקשר איננו חזק בין הילד לבין ההורים. תאהבו את ילדיכם, כל אחד צריך שיאהבו אותו – חישבו על זה אם לא אתם מי יאהב אותו!
3. סוכר מזוקק ומעובד
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין פחמימות ריקות ומעובדות לבין ילדי הקשב. תנודות חדות ברמות הסוכר משפיעות על רמת האינטליגנציה של ילדכם. חוקרים מ"המכון הטכנולוגי" של מסצ'וסטס שבארה"ב מצאו הבדל משמעותי של 25% בין תוצאות מבחני ה IQ של ילדים שהיו בחמישית העליונה של האוכלוסייה מבחינת צריכת סוכר ופחמימות מזוקקות לבין ילדים שהיו בחמישית התחתונה. מסקנת המחקר פחמימות ריקות = IQ נמוך!
מחקר נוסף מצא שכדי לשפר את ביצועיו הקוגניטיביים, ילדכם חייב לקבל אספקה סדורה של פחמימות מורכבות, הדבר יוביל לאיזון ולא לקפיצות חדות ברמות הסוכר. עליות וירידות חדות ברמות הסוכר נמצאו כקשורים ישירות ב 75% מהמקרים להפרעת קשב וריכוז, התנהגות תוקפנית, ליקויי למידה ומצבי רוח קיצוניים. מסקנת המחקר קפיצות חדות ברמות הסוכר = תנודות חדות בפעילות המוח.
דר' יודקין חקר את ההשפעות המזיקות של הסוכר המזוקק והגיע למסקנות חשובות מאוד במחקריו: האמריקאים נעשים יותר ויותר מכורים לסוכר וכתוצאה מכך סובלים מהשמנת יתר, מהפרעות קשב וריכוז, ממערכת חיסון מוחלשת ומבריאות לקויה באופן כללי. במחקר מפורסם שעשה על עכברי מעבדה, הראה יודקין שעכברים שניזונו ממי סוכר מזוקק סבלו מפעלתנות יתר, מכבד ומכליות מוגדלים, ותוחלת החיים שלהם הייתה קצרה יותר בהשוואה לעכברים שלא צרכו סוכר מזוקק.
הידעת שבמאה ה 19 הצריכה השנתית של סוכר לנפש בעולם המערבי עמדה על 7 ק"ג. כיום הצריכה השנתית לנפש היא 70 ק"ג!
4. הרעלת מתכות כבדות
נמצא במאות מחקרים קשר ישיר בין פגיעה קוגניטיבית לבין מתכות כבדות. מתכות כבדות מגיעות מזיהום סביבתי, מים לא מטוהרים, מזון מתועש וחיסונים. כדאי לדעת שילד בעולם המערבי מקבל עשרות חיסונים מגיל ינקות ועד הבגרות. חיסונים מכילים מתכות אשר חודרות בטכנולוגיית ננו את מחסום הדם מוח (Blood Brain Barrier) שם הן שוקעות ומביאות לפגיעה במערכת העצבים. גופנו לא יודע לפנות את המתכות הכבדות (אלומיניום, כספית, עופרת ועוד) וישנם ילדים שמפתחים נזקים נוירולוגים קבועים כיוון שהמתכות הורסות את שכבת המיאלין (המעטפת השומנית שמבודדת את תאי העצב) מנגד יש ילדים שמצליחים להתגבר על כך ואצלם לא נראה את נזקי החיסונים. החיסונים מכילים גם פורמלין (פורמלדהיד – משמש גם לשימור איברים). תימרוסל (מתיל כספית – אמנם יצא מרוב החיסונים בעולם אך עדיין נמצא בחלקם). מונוסודיום גלוטאמט (משמש כחומר מייצב בחיסונים מסוימים ומסייע במניעת נזק לחומר החיסון כתוצאה מחשיפה לאור ולחום). תאי אדם ובע"ח (במרבית החיסונים קיימים תאים שלמים ו/או חלקי תאים של עוברים מאימהות שביצעו הפלה, תאים של קופים, כלבים ובעלי חיים נוספים, וכן חומרים נוספים שהיוו את מצע הגידול). ניתן לראות שעלוני החיסונים מעידים שתרכיב החיסון מכיל שאריות של תאי אדם או תאי בעלי חיים!
יש ספרות רבה בנושא ומומלץ לקרוא לפני שמקבלים החלטה לכאן או לכאן. אצל ילדי הקשב, עקב רגישותם המוגברת מומלץ לשקול היטב את המשך מתן החיסונים!
5. אלרגיה למזון
יש לא מעט עדויות שרגישות למזון עלול להיות הגורם או לפחות להחמיר מצבי קשב וריכוז. במקרה של חשד מצד המטפל מומלץ לבדוק זאת דרך דיאטת האלימינציה – Elimination diets (בדיקת רגישות למזון).
ניתן לקרוא את המאמר אלרגיה ורגישות למזון, שם תמצאו כיצד מבצעים את הבדיקה וגם את רשימת המזונות האלרגניים הנפוצים שאיתם כדאי להתחיל את הבדיקה.
6. מדיה
צריכה מוגזמת של שעות מסך כגון טלוויזיה, סלולאר, טאבלט ומשחקי מחשב נמצאה כאחד הגורמים אשר מחמירים את הפרעת הקשב. הגבילו את ילדכם ל 30 דקות מקסימום ביום. עודדו אותם לעבור למשחקי קופסא וחשיבה, לקריאת ספרים, לצאת החוצה למשחקי חברה ולחוגים.
7. שעות שינה
חשוב להקפיד במיוחד אצל ילדי הקשב על זמני שינה נאותים עם שינה רציפה ואיכותית, הדבר מסייע לוויסות הנוירוטרנסמיטרים ולהתחדשות המוח. יש להתעקש על לפחות 9 שעות שינה. השינה צריכה להיות בחדר חשוך ושקט לחלוטין. מחקרים מראים שהדבר מביא להפרשת מלטונין תקינה שמביא יחד אתו איזון של נוירוטרנסמיטורים נוספים.
8. חישוב מסלול חדש
אלברט איינשטיין אמר "אי שפיות היא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות" ובמילים אחרות אל תצפו להשיג תוצאות שונות אם אתם חוזרים על אותן דפוסי התנהגות וחשיבה עם ילדכם. אם כל מה שעשיתם לא ממש עזר לילדכם כנראה שצריך לחשב מסלול חדש. מומלץ לעשות אירגוניזציה מחודשת כגון:
קביעת יעדים – תיאום ציפיות של ההורים אל מול תיאום הציפיות של הילד/הנער. לבדוק באמת למה אנחנו רוצים שהוא ישתנה, מה אני מצפה מהילד, מה יגרום לשיפור איכות החיים שלו, האם שיפור ההישגים בבית הספר חשוב, האם שיפור חיי החברה שלו חשובים, האם עדיף להשקיע בחיזוק הכישרונות שלו וכדומה.
שיתוף הילד – יש לשתף את הילד ולא משנה באיזה גיל הוא, אחרי הכול אולי תגלו שגם הוא היה רוצה להצליח יותר בלימודיו, לרכוש חברים חדשים, לרדת במשקל וכדומה.
יומן אכילה – נהלו יומן אכילה, כתבו מה אכל ילדכם במהלך השבוע (מומלץ לעשות זאת עבור כל המשפחה שהילד לא ירגיש חריג), בדקו היכן הכשלים ומתי?
תפריט מותאם – לאחר שניהלתם יומן אכילה למשך מס' ימים כעת יש לבחור בתפריט מותאם (ע"פ גיל ומשקל הגוף) לילד ולבני המשפחה. (חשוב לעבוד לאט, באופן יסודי ונכון ע"פ סדר עדיפויות ולא להעמיס על הילד את הכול בבת אחת). אם הילד ו/או בני הבית בעודף משקל ויש צורך בשקילה או מדידות נוספות רכשו את הציוד ועשו זאת יחד כמשפחה.
גיוס המשפחה המורחבת והסביבה הקרובה – חשוב לידע את הסובבים שיצאתם למסע של בריאות טבעית, אם לא תצליחו לשכנע אותם לעזור לפחות שלא יהוו מכשול.
טקס ניקיון – הוציאו מהארונות ומהמקרר את כל המזון המעובד והמזיק. חשוב שתפחיתו כמה שאפשר את כמות הגירויים אליהם הוא נחשף. צאו יחד לקניות, עשו זאת יחד עם הילד וקחו יום חופש עבורו, היחס האישי יחולל מהפך בהתנגדויות שלו.
הרגשת אחריות – רצוי ככל האפשר לשתף אותם בבחירת המזון ובהכנת הארוחות. ילדים בדרך כלל יאכלו ברצון רב יותר מזון שהיו שותפים בהכנתו.
הרגלי אכילה – תנו לילדיכם לטעום מאכלים חדשים. אולם, אם הטעם אינו מוצא חן בעיניהם, אל תכריחו אותם לאכול. לאחר זמן מה ניתן לנסות שוב את אותו המאכל, בצורת הכנה שונה. הכינו את המאכלים החדשים יחד ואיכלו אותם בסעודות משפחתיות. הראו לילדכם איך אתם מצליחים להתגבר על הדחפים ועל הקינוחים הרעילים ובוחרים בתזונה בריאה ומבריאה.
יצירתיות – בעיקר בהתחלה טעמם של המזונות הבריאים לא מיד ימצאו חן בעיני בלוטות הטעם של ילדכם. גמילה מ "3 הרעלים" סוכר, שמן ומלח דורש סבלנות ויצירתיות. שלבו בחכמה מזונות וטעמים חדשים בצורות הגשה מיוחדות (סידור וקישוט המזון בצורה שונה, כלים צבעוניים, יציאה לפיקניק בגינה השכונתית וכו').
פירות וירקות טריים – דאגו שתמיד יהיו בסביבה פירות וירקות חתוכים ונגישים, הם מקור אנרגיה מצוין ובריא לכל המשפחה.
תמריצים מעודדים – אם ישנו קושי בהירתמות הילד הכינו תמריצים שהם אוהבים. ילדים רבים אוהבים את "המשחק" של צבירת מדבקות הצטיינות. הכינו לוח שכזה ע"פ הכללים שקבעתם ורכשו את שיתוף הפעולה שלהם באמצעות צ'ופרים (בתור התחלה גם מתוך "שלא לשמה" יעשה את העבודה). חשוב שלא לייאש את הילד עם משימות ארוכות טווח – משימות קטנות יעשו את העבודה בצורה טובה. צ'פרו אותו במשחקים ובילויים ולא באוכל.
9. דוגמא אישית
ילדיכם לא הגיעו אליכם רק בשביל שתגדלו אותם, הם גם באים אלינו כדי ללמד אותנו שיעור או שניים בחיים. ולכן אין חינוך טוב יותר מאשר דוגמה אישית! הילד משוועה לדמות הערצה ואם תצליחו לתת לו את זה בבית זאת תיהיה המתנה הגדולה ביותר שתוכלו להעניק לו בחייו.
10. תנועה ופעילות גופנית
פעילות גופנית נמצאה כמסייעת לשחרור רגשות עצורים וגורמת להעלאת דופמין וסרוטונין באופן טבעי.חשוב לעודד בכל דרך אפשרית פעילות גופנית מגיל צעיר. אם תצליחו עדיף פעילות משפחתית כגון אופניים, הליכה לים, משחקי כדור בפארק וכו', פעילות ספורטיבית משפחתית מחזקת את הקשר והריכוז!
תוספי תזונה
אומגה 3 – מעטפת מערכת העצבים (מעטפת המיאלין) מורכבת ברובה מחומצת השומן אומגה 3. על כן חוסרים בחומצת השומן יגרום להפרעה בהולכה העצבית, שיביא להפרעה תפקודית קוגניטיבית ואף לקושי מוטורי (תנועתי). מחקרים רבים מצאו קשר ישיר בין הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות, הפרעות שינה ודיכאון לבין רמות נמוכות של חומצת השומן אומגה 3. למעשה במרבית המחקרים ככול שנתנו יותר אומגה 3 כך הסימפטומים פחתו ואף נעלמו לגמרי! במחקר גדול נתנו לילדים 1 גרם (EPA+DHA) לכל 10 ק"ג משקל גוף והתוצאות היו מדהימות, בתוך כ 3 חודשים כל הילדים במחקר הפסיקו לצרוך ריטלין! בנוסף לא נמצאו תופעות לוואי מלקיחת התוסף. מינון מומלץ לפחות 1.5 גרם ביום או כאמור ע"פ משקל הגוף.
מגנזיום – מסייע לחיזוק והזנת מערכת העצבים, משתתף ביצירת נוירוטרנסמיטורים (דופמין, סרוטונין נוירואדרנלין) ומומלץ לסובלים מהפרעות קשב וריכוז עם דגש על היפראקטיביות ואימפולסיביות (ADHD+IP). בנוסף נמצא שמגנזיום מגן על תאי הגוף מנזקי מתכות כגון – עופרת, כספית, אלומיניום, קדמיום, בריליום, ניקל ואחרים. מינון מומלץ – 150-200 מ"ג ביום.
חסרים תזונתיים – תזונה לקויה ודלה עלולה לגרום לחוסרים בברזל, אבץ, קבוצת וויטמיני B ועוד. אנו ממליצים גם לשם תהליכי המתילציה הכל כך חשובים במצבים אלו וגם לשם החוסר הכללי ליטול מולטי ויטמין איכותי להשלמה.
צמחי מרפא
צמחי מרפא יכולים לסייע מאוד בהפרעות קשב וריכוז. ברוב המצבים ניתן להישען על צמחי המרפא במקום על ריטלין והדבר כמובן מבורך בעיקר עבור הילד.
חשוב להבחין בין ההפרעות השונות, כל מקרה לגופו ואין ילד אחד שדומה לשני. על מנת שבחירת הצמחים תהיה אופטימלית מומלץ להיוועץ עם מטפל מוסמך ובעל ניסיון בנושא.
להלן מספר צמחי מרפא אשר הוכחו במחקרים כיעילים להפרעות קשב וריכוז, להיפראקטיביות, לחיזוק מערכת העצבים ולהרגעה:
