תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) מאופיינת קלינית באנדרוגניזם יתר ובשיבוש הורמונלי, המוביל להפרעות בביוץ וברבייה. בעוד שהתסמונת נקשרת לעיתים קרובות למורפולוגיה שחלתית מורחבת בעלת ריבוי זקיקים אנטרליים (המשובשים והופכים למבנים ציסטיים), האבחנה נסמכת על ביטויים קליניים והורמונליים, לפיכך, נוכחות או היעדר של ציסטות בשחלה אינם מהווים תנאי בלעדי או הכרחי לקביעת האבחנה. מבחינה פיזיולוגית, השיבוש ההורמונלי פוגע בתהליך ההבשלה והבקיעה התקין של הזקיק (הביוץ), אשר מתווך במצב סדיר על ידי עלייה ברמות האסטרוגן והורמון ההצהבה (LH). פגיעה כרונית זו מובילה להיווצרות הציסטות ולליקויי פוריות. בנוסף היפר-אנדרוגניזם כרוני מהווה גורם סיכון להתפתחות ממאירויות במערכת הרבייה.
תסמיני שחלות פוליציסטיות
הביטוי הקליני של תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) הוא רב-מערכתי, ומקיף תסמינים אנדוקריניים, מורפולוגיים, מטבוליים ונפשיים. התסמונת מאופיינת בשינויים מבניים בשחלות (מורחבות ומרובות בציסטות), הפרעות במחזור החודשי (אוליגו/אמנוריאה), וליקויי פוריות, לצד תסמינים של היפר-אנדרוגניזם הכוללים שיעור יתר ואקנה בגוף ובפנים. מוטיבים נפוצים של התסמונת כוללים מבנה גברי (מסת שריר, עצמות גדולות, מבנה לחיים וסנטר רחבים, קול עבה, השמנה בטנית עם קושי בירידה במשקל וכן שינויים רגשיים כגון תנודות במצב הרוח עד מצב דיכאון.
נשים בוגרות אשר סובלות מהתסמינים הן בעלות סיכון מוגבר לתופעות מטבוליות שונות כגון – רמות גבוהות של שומנים וכולסטרול, סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם וכן לגידולים ממאירים במערכת הרבייה.
גורמים לשחלות פוליציסטיות
האטיולוגיה המדויקת של תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) טרם הובהרה במלואה, אך מקובל להניח כי מדובר במנגנון המשלב גורמים סביבתיים וגנטיים. קיים קשר מבוסס בין גורמי אורח חיים – כגון עודף משקל ותזונה בעלת אינדקס גליקמי גבוה לבין התפתחות התסמונת, וזאת דרך מנגנון של השראת תנגודת לאינסולין (Insulin resistance).
מחקרים הצביעו על כך שרמות אינסולין גבוהות פוגעות בהומאוסטזיס של הורמוני המין הנשיים וממריצות סינתזה מוגברת של אנדרוגנים בשחלה, תהליך המהווה נדבך מרכזי בפתופיזיולוגיה של המחלה.
אבחנה של שחלות פוליציסטיות
האבחנה הקלינית של תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) נשענת על שילוב של מדדים הורמונליים ובדיקות דימות כגון אולטרא סאונד וגינלי. הפרופיל ההורמונלי והמטבולי של המטופלות מיועד להערכת רמות אנדרוגנים (טסטוסטרון), הורמוני מין נשיים (פרוגסטרון ואסטרוגן) הורמון מבשיל זקיק (LH), הורמון מגרה זקיק (FSH), לצד מדדי גלוקוז ואינסולין בצום. ממצאים מעבדתיים אופייניים לתסמונת כוללים היפר-אנדרוגניזם ביוכימי, היפר-אינסולינמיה, ועלייה ביחס בין הורמון ההצהבה (LH) להורמון מגרה הזקיק (FSH).
כאמור, האבחון כולל הערכה מורפולוגית של השחלות באמצעות אולטרסאונד וגינלי. הקריטריונים המגדירים מורפולוגיה פוליציסטית הם נוכחות של לפחות 12 מבנים ציסטיים (זקיקים) בקוטר של 2–9 מ"מ בשחלה אחת או בשתיהן, או לחלופין, נפח שחלתי העולה על 10 מ"ל. יצוין כי קריטריונים נפחיים ומבניים אלו אינם תקפים במהלך שלב הביוץ, בשל התפתחות פיזיולוגית של הזקיקים לממדים דומים ולכן נכון יהיה לדחות את הבדיקה למועד רחוק מהביוץ החודשי.
טיפול קונבנציונאלי בשחלות פוליציסטיות
הטיפול ברפואית הקונבנציונלית בתסמונת היא סימפטומטית במהותה, וממוקדת בניהול הסיכונים ובהשגת יעדי הפוריות של המטופלת. קו הטיפול הראשוני כולל שינוי באורח החיים באמצעות פעילות גופנית והתערבות תזונתית המאופיינת בהגבלת פחמימות פשוטות ושומן מוקשה.
עבור מטופלות המעוניינות בהשגת היריון וסובלות מהעדר ביוץ, קו הטיפול הראשון מבוסס על מעוררי ביוץ כגון איקאקלומין (Clomiphene Citrate). במקרים של עמידות, נעשה שימוש בגונדוטרופינים המכילים FSH (כגון Menotrophin, Follitropin, Choriogonadotropin) לשם השראת הבשלת הזקיקים. אגב פרוטוקול זה מחייב ניטור קפדני למניעת תסמונת גירוי יתר שחלתי (OHSS) והריונות מרובי עוברים.
נדבך מרכזי נוסף בטיפול המערבי הוא תרופות לאיזון רמות הסוכר כגון מטפורמין (Metformin), המיועדת במקור לחולי סוכרת מסוג 2, אך כאן התרופה תשפר את הרגישות לאינסולין ברקמות ובכך תוביל להפחתת ההיפר-אינסולינמיה ולמעשה לדיכוי של הפרשת האנדרוגנים השחלתיים.
הטיפול הטבעי לשחלות פוליציסטיות
הרפואה הטבעית שואפת להשיג טיפול שורשי ולכן תכוון לאיזון הורמונלי מלא, והעלמת המצב הפוליציסטי לגמרי. הגישה הטבעית תפעל בשני מישורים מקבילים גוף ונפש.
המטפל הטבעי יתחיל עם ויסות גורמי הסיכון האטיולוגיים (כגון היפרגליקמיה ודיסליפידמיה) ומניעת התחלואה הנלווית ארוכת הטווח, לרבות מחלות קרדיווסקולריות, סוכרת מסוג 2 וממאירויות גינקולוגיות. וימליץ על פרוטוקול טיפולי מבוסס תזונה מותאמת אישית, על צמחי מרפא ועל תוספי תזונה במידת הצורך.
בנוסף, הטיפול הטבעי מתייחס לציר ה-HPA (בלוטת יותרת המוח-יותרת הכליה) ומזהה מתח נפשי (Stress) כגורם מחמיר, המשרה הפרשת קורטיזול שמעלה גם את רמת הגלוקוז ופוגע בתגובה החיסונית באופן כללי. ולכן יש חשיבות לטכניקות הרפיה ואף לפסיכותרפיה להפחתת העוררות הסימפתטית.
באופן כללי אסטרטגיית הטיפול נשענת במידה רבה על הפחתת מסת הגוף ושמירה על משקל תקין, אשר הוכחו במחקרים קליניים כקריטיים לשיפור המצב המטבולי והנפשי של התסמונת. כמו כן, ינתנו המלצות לפעילות גופנית סדירה (אך לא כזאת שמקדמת עוררות אנדרוגניים זכריים), לפעילות גופנית יש תפקיד מרכזי בשיפור המטבוליזם של הגלוקוז ובהעלאת מצב הרוח הכללי.
פרוטוקול טיפולי לשחלות פוליציסטיות
המידע שמור לסטודנטים בלבד!
רוצים לדעת קבל את הפרוטוקול הטבעי בתזונה וצמחי המרפא ולטיפול בשחלות פוליציסטיות
הצטרפו אלינו ללימודי נטורופתיה ו/או הרבליסט קליני ובוא להיות הרופאים של המחר!
