פרוביוטיקה – Probiotics

כיצד נדע לבחור תוסף פרוביוטיקה איכותי?

ראשית קצת רקע – מקור המילה "פרוביוטיק" מיוונית ופירושו המילולי "למען החיים". חיידקי הפרוביוטיקה הינם חיידקים ידידותיים אשר ממוקמים במע' העיכול. החיידקים חיוניים ביותר וממלאים תפקידים חשובים בשלל מערכות הגוף. כגון – פעילות תקינה של המעיים (שלשולים, עצירות, גאזים ונפיחות), הכרחיים לעיכול וספיגה של רכיבי המזון, ייצור אנזימים וויטמינים שונים (K2, ביוטין, B12), הסדרת חומציות המעיים, חיזוק המערכת החיסונית וכן גם "מלחמה" עם פתוגנים ומזהמים שונים כאשר אלו מתגברים בגוף כגון פטרת הקנדידה, הליקובקטר פילורי, חיידקי סלמונלה, וירוס הרוטה, אמבות ויצורים חד תאים נוספים.
אצל אדם בוגר קיימים למעלה מ 500 זנים שונים של חיידקים והם נמצאים בריכוז גבוה גם במע' השתן ובכך מסייעים גם כנגד דלקות וצריבות בדרכי השתן ועוד.

10 התפקידים עיקריים של החיידקים הפרוביוטיים:

1. חיזוק מע' החיסון באופן כללי ומע' העיכול בפרט.

2. סילוק פסולת רעלנית שמיוצרת ע"י פתוגנים, ריסוסים, תרופות ועוד.

3. מניעת נזקי "תרופת" אנטיביוטיקה – חשוב מאוד ליטול יחד עם נטילת אנטיביוטיקה את הפרוביוטיקה להשבת האיזון. (הערה: על כל כמוסה של אנטיביוטיקה יש ליטול כנגד כמוסה אחת של פרוביוטיקה איכותית, כמו כן מומלץ ליטול את הפרוביוטיקה כשעתיים לאחר נטילת התרופה, ולהמשיך ליטול לפחות עוד כשבועיים ימים לאחר סיום הטיפול האנטיביוטי).

4. לסובלים מזיהום פתוגני כגון – הליקובקטר פילורי, קנדידה, תולעים ושאר טפילים.

5. לסובלים מעצירות – עוזר לאיזון הפריסטלטיקה הטבעית.

6. לסובלים מיציאות רכות ומרובות – מסייע לפירוק וספיגת המזון.

7. לסובלים מנפיחות ביטנית, לתסמונת המעי הרגיש IBS, לחולי צליאק, לחולי מעי דלקתי IBD (קרוהן/קוליטיס/גסטריטיס/דברטיקוליטיס).

8. טיפול תומך במחלות עור – אקזמה, אטופיק דרמטיטיס, סבוריאה, פסוריאזיס ואקנה.

9. תחליף לחיסון כנגד "וירוס הרוטה" במיוחד אצל תינוקות הסובלים משלשולים והקאות.

10. הפחתת ריח רע מהפה – ע"י איזון פלורת המעיים וסיוע בפירוק וספיגת המזון.

קליטה וספיגה בגופנו:

בעיקרון גופנו מייצר את החיידקים הפרוביוטיים. החיידקים מתפתחים ומשגשגים מרכיבי תזונה ספציפיים, ואם נרצה לתגבר אותם באופן טבעי נקפיד לצרוך את המזונות הבאים: סיבים תזונתיים (במיוחד פרוקטואוליגוסכרידים FOS- הנמצאים בקליפת תפו"ע, אגס פקטין פירות הדר ועוד). דגנים מלאים ובמיוחד שיבולת שועל, קטניות, ירקות ופירות. ע"פ מחקרים גם מוצרי חלב מותססים (אנחנו לא ממלצים לצרוך מוצרי חלב כלל) יגבירו את כמות החיידקים הפרוביוטיים כיוון שאלו חיוניים שם בתהליך התסיסה. ככול שהמוצר מותסס יותר (יוגורט, לבׇּנֶה, קוטג') הוא יכיל יותר חיידקים.

מס' דגשים בבחירת התוסף הפרוביוטי:

1. כמות החיידקים לפחות 5 מיליארד ("ביליון") בכל כמוסה (ועדיף יותר ראה מינונים מומלצים למטה).

2. יש להעדיף תוסף עם מס' זנים שנחקרו מדעית (מרבית החברות הטובות מספקות ארבעה עד עשרה זנים) ולהעדיף חברה שכותבת את שמות הזנים על הצנצנת.

3. עדיפות לציפוי אנטרי או מיקרוקפסולציה העוקף את חומציות הקיבה ומתפרק ישירות במעיים.

4. יתרון נוסף חלק מהחברות מוסיפות גם FOS (מצע של סיבים) לכמוסה – דבר אשר יגרום להשרשה טובה יותר במעי.

5. לטבעוניים ולרגישים/אלרגים לחלב יש פורמולות פרווה על בסיס צמחי.

6. מומלץ לשמור את התוסף (שמגיע בצנצנת) בקירור לאחר הפתיחה.

מינונים מומלצים:

תחזוקתי: 5-25 מיליארד חיידקים במהלך היום, עדיף ליטול 2 מנות ביום במרחקים שווים כגון בבוקר ובערב.

טיפולי: 25-250 מיליארד חיידקים גם כאן לחלק את המנות במהלך היום.

הערה: לעיתים בימים הראשונים יתכן ויופיעו גאזים ונפיחויות במע' העיכול, תופעה זו ידועה ונובעת מהסיבה שפלורת המעיים מתחילה להשתנות. להפחתת הסימפטום ניתן ליטול את התוסף לאחר האוכל.

כתיבה ועריכה: אמיר לוי, נטורופת והרבליסט קליני – מנהל המרכז לרפואה טבעית – www.medicalherbs.co.il

References – מקורות

1. Hill C, Guarner F, Reid G, Gibson GR, Merenstein DJ, Pot B, et al. The International Scientific Association for Probiotics and Prebiotics consensus statement on the scope and appropriate use of the term probiotic. Nat Rev Gastroenterol Hepatol 2014;11:506-14.
2. Gibson GR, Hutkins R, Sanders ME, Prescott SL, Reimer RA, Salminen SJ, et al. Expert consensus document: The International Scientific Association for Probiotics and Prebiotics (ISAPP) consensus statement on the definition and scope of prebiotics. Nat Rev Gastroenterol Hepatol 2017;14:491-502.
3. World Gastroenterology Organisation. Probiotics and prebiotics. 2017.
4. Zmora N, Zilberman-Schapira G, Suez J, Mor U, Dori-Bachash M, Bashiardes S, et al. Personalized Gut Mucosal Colonization Resistance to Empiric Probiotics Is Associated with Unique Host and Microbiome Features. Cell 2018;174:1388-405.e21.
5. Sanders ME. Probiotics in 2015: their scope and use. J Clin Gastroenterol 2015;49 Suppl 1:S2-6.
6. Sanders ME. Clinical use of probiotics: what physicians need to know. Am Fam Physician 2008;78:1026.
7. Kailasapathy K, Chin J. Survival and therapeutic potential of probiotic organisms with reference to Lactobacillus acidophilus and Bifidobacterium spp. Immunol Cell Biol 2000;78:80-8.
8. Hogan DE, Ivanina EA, Robbins DH. Probiotics: a review for clinical use. Gastroenterology & Endoscopy News 2018:1-7.
9. National Institutes of Health. Dietary Supplement Label Database. 2018.
10. Szajewska H, Guarino A, Hojsak I, Indrio F, Kolacek S, Shamir R, et al. Use of probiotics for management of acute gastroenteritis: a position paper by the ESPGHAN Working Group for Probiotics and Prebiotics. J Pediatr Gastroenterol Nutr 2014;58:531-9.
11. Food and Drug Administration. Policy regarding quantitative labeling of dietary supplements containing live microbials: Guidance for industry. 2018.
12. Avena-Woods C. Overview of atopic dermatitis. Am J Manag Care 2017;23:S115-S23.
13. Li L, Han Z, Niu X, Zhang G, Jia Y, Zhang S, et al. Probiotic supplementation for prevention of atopic dermatitis in infants and children: a systematic review and meta-analysis. Am J Clin Dermatol 2018.
14. Szajewska H, Horvath A. Lactobacillus rhamnosus GG in the primary prevention of eczema in children: a systematic review and meta-analysis. Nutrients 2018;10.
15. Huang R, Ning H, Shen M, Li J, Zhang J, Chen X. Probiotics for the treatment of atopic dermatitis in children: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Front Cell Infect Microbiol 2017;7:392.
16. Zhao M, Shen C, Ma L. Treatment efficacy of probiotics on atopic dermatitis, zooming in on infants: a systematic review and meta-analysis. Int J Dermatol 2018;57:635-41.
17. Makrgeorgou A, Leonardi-Bee J, Bath-Hextall FJ, Murrell DF, Tang ML, Roberts A, et al. Probiotics for treating eczema. Cochrane Database Syst Rev 2018;11:CD006135.
18. Guarino A, Ashkenazi S, Gendrel D, Lo Vecchio A, Shamir R, Szajewska H, et al. European Society for Pediatric Gastroenterology, Hepatology, and Nutrition/European Society for Pediatric Infectious Diseases evidence-based guidelines for the management of acute gastroenteritis in children in Europe: update 2014. J Pediatr Gastroenterol Nutr 2014;59:132-52.
19. Allen SJ, Martinez EG, Gregorio GV, Dans LF. Probiotics for treating acute infectious diarrhoea. Cochrane Database Syst Rev 2010:CD003048.
20. Caffarelli C, Cardinale F, Povesi-Dascola C, Dodi I, Mastrorilli V, Ricci G. Use of probiotics in pediatric infectious diseases. Expert Rev Anti Infect Ther 2015;13:1517-35.
21. Szajewska H, Skorka A, Ruszczynski M, Gieruszczak-Bialek D. Meta-analysis: Lactobacillus GG for treating acute gastroenteritis in children–updated analysis of randomised controlled trials. Aliment Pharmacol Ther 2013;38:467-76.
22. Feizizadeh S, Salehi-Abargouei A, Akbari V. Efficacy and safety of Saccharomyces boulardii for acute diarrhea. Pediatrics 2014;134:e176-91.
23. Freedman SB, Williamson-Urquhart S, Farion KJ, Gouin S, Willan AR, Poonai N, et al. Multicenter Trial of a Combination Probiotic for Children with Gastroenteritis. N Engl J Med 2018;379:2015-26.
24. Schnadower D, Tarr PI, Casper TC, Gorelick MH, Dean JM, O’Connell KJ, et al. Lactobacillus rhamnosus GG versus Placebo for Acute Gastroenteritis in Children. N Engl J Med 2018;379:2002-14.
25. Ki Cha B, Mun Jung S, Hwan Choi C, Song ID, Woong Lee H, Joon Kim H, et al. The effect of a multispecies probiotic mixture on the symptoms and fecal microbiota in diarrhea-dominant irritable bowel syndrome: a randomized, double-blind, placebo-controlled trial. J Clin Gastroenterol 2012;46:220-7.
26. Silverman MA, Konnikova L, Gerber JS. Impact of antibiotics on necrotizing enterocolitis and antibiotic-associated diarrhea. Gastroenterol Clin North Am 2017;46:61-76.
27. Blaabjerg S, Artzi DM, Aabenhus R. Probiotics for the prevention of antibiotic-associated diarrhea in outpatients-a systematic review and meta-analysis. Antibiotics (Basel) 2017;6.
28. Jafarnejad S, Shab-Bidar S, Speakman JR, Parastui K, Daneshi-Maskooni M, Djafarian K. Probiotics reduce the risk of antibiotic-associated diarrhea in adults (18-64 years) but not the elderly (>65 years): a meta-analysis. Nutr Clin Pract 2016;31:502-13.
29. Szajewska H, Kolodziej M. Systematic review with meta-analysis: Saccharomyces boulardii in the prevention of antibiotic-associated diarrhoea. Aliment Pharmacol Ther 2015;42:793-801.
30. Staudacher HM, Whelan K. Altered gastrointestinal microbiota in irritable bowel syndrome and its modification by diet: probiotics, prebiotics and the low FODMAP diet. Proc Nutr Soc 2016;75:306-18.
31. Zhuang X, Xiong L, Li L, Li M, Chen M. Alterations of gut microbiota in patients with irritable bowel syndrome: A systematic review and meta-analysis. J Gastroenterol Hepatol 2017;32:28-38.
32. Ford AC, Quigley EM, Lacy BE, Lembo AJ, Saito YA, Schiller LR, et al. Efficacy of prebiotics, probiotics, and synbiotics in irritable bowel syndrome and chronic idiopathic constipation: systematic review and meta-analysis. Am J Gastroenterol 2014;109:1547-61; quiz 6, 62.
33. Didari T, Mozaffari S, Nikfar S, Abdollahi M. Effectiveness of probiotics in irritable bowel syndrome: Updated systematic review with meta-analysis. World J Gastroenterol 2015;21:3072-84.
34. Lorenzo-Zuniga V, Llop E, Suarez C, Alvarez B, Abreu L, Espadaler J, et al. I.31, a new combination of probiotics, improves irritable bowel syndrome-related quality of life. World J Gastroenterol 2014;20:8709-16.
35. Williams EA, Stimpson J, Wang D, Plummer S, Garaiova I, Barker ME, et al. Clinical trial: a multistrain probiotic preparation significantly reduces symptoms of irritable bowel syndrome in a double-blind placebo-controlled study. Aliment Pharmacol Ther 2009;29:97-103. [
36. McKenzie YA, Bowyer RK, Leach H, Gulia P, Horobin J, O’Sullivan NA, et al. British Dietetic Association systematic review and evidence-based practice guidelines for the dietary management of irritable bowel syndrome in adults (2016 update). J Hum Nutr Diet 2016;29:549-75.
37. McKenzie YA, Thompson J, Gulia P, Lomer MC. British Dietetic Association systematic review of systematic reviews and evidence-based practice guidelines for the use of probiotics in the management of irritable bowel syndrome in adults (2016 update). J Hum Nutr Diet 2016;29:576-92.
38. Principi N, Cozzali R, Farinelli E, Brusaferro A, Esposito S. Gut dysbiosis and irritable bowel syndrome: The potential role of probiotics. J Infect 2018;76:111-20.
39. Ortiz-Lucas M, Tobias A, Saz P, Sebastian JJ. Effect of probiotic species on irritable bowel syndrome symptoms: A bring up to date meta-analysis. Rev Esp Enferm Dig 2013;105:19-36.
40. Tsai CC, Lin PP, Hsieh YM, Zhang ZY, Wu HC, Huang CC. Cholesterol-lowering potentials of lactic acid bacteria based on bile-salt hydrolase activity and effect of potent strains on cholesterol metabolism in vitro and in vivo. ScientificWorldJournal 2014;2014:690752.
41. Kumar R, Grover S, Batish VK. Bile salt hydrolase (Bsh) activity screening of lactobacilli: in vitro selection of indigenous Lactobacillus strains with potential bile salt hydrolysing and cholesterol-lowering ability. Probiotics Antimicrob Proteins 2012;4:162-72.
42. Bosch M, Fuentes MC, Audivert S, Bonachera MA, Peiro S, Cune J. Lactobacillus plantarum CECT 7527, 7528 and 7529: probiotic candidates to reduce cholesterol levels. J Sci Food Agric 2014;94:803-9.
43. Ishimwe N, Daliri EB, Lee BH, Fang F, Du G. The perspective on cholesterol-lowering mechanisms of probiotics. Mol Nutr Food Res 2015;59:94-105.
44. Cho YA, Kim J. Effect of probiotics on blood lipid concentrations: a meta-analysis of randomized controlled trials. Medicine (Baltimore) 2015;94:e1714.
45. Shimizu M, Hashiguchi M, Shiga T, Tamura HO, Mochizuki M. Meta-analysis: effects of probiotic supplementation on lipid profiles in normal to mildly hypercholesterolemic individuals. PLoS One 2015;10:e0139795.
46. Khalesi S, Bellissimo N, Vandelanotte C, Williams S, Stanley D, Irwin C. A review of probiotic supplementation in healthy adults: helpful or hype? Eur J Clin Nutr 2019;73:24-37.
47. Sun J, Buys N. Effects of probiotics consumption on lowering lipids and CVD risk factors: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Ann Med 2015;47:430-40.
48. Davis CD. The gut microbiome and its role in obesity. Nutr Today 2016;51:167-74.
49. Kadooka Y, Sato M, Ogawa A, Miyoshi M, Uenishi H, Ogawa H, et al. Effect of Lactobacillus gasseri SBT2055 in fermented milk on abdominal adiposity in adults in a randomised controlled trial. Br J Nutr 2013;110:1696-703.
50. Sanchez M, Darimont C, Drapeau V, Emady-Azar S, Lepage M, Rezzonico E, et al. Effect of Lactobacillus rhamnosus CGMCC1.3724 supplementation on weight loss and maintenance in obese men and women. Br J Nutr 2014;111:1507-19.
51. Crovesy L, Ostrowski M, Ferreira D, Rosado EL, Soares-Mota M. Effect of Lactobacillus on body weight and body fat in overweight subjects: a systematic review of randomized controlled clinical trials. Int J Obes (Lond) 2017.
52. Borgeraas H, Johnson LK, Skattebu J, Hertel JK, Hjelmesaeth J. Effects of probiotics on body weight, body mass index, fat mass and fat percentage in subjects with overweight or obesity: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Obes Rev 2018;19:219-32.
53. Suzumura EA, Bersch-Ferreira AC, Torreglosa CR, da Silva JT, Coqueiro AY, Kuntz MGF, et al. Effects of oral supplementation with probiotics or synbiotics in overweight and obese adults: a systematic review and meta-analyses of randomized trials. Nutr Rev 2019.
54. Dror T, Dickstein Y, Dubourg G, Paul M. Microbiota manipulation for weight change. Microb Pathog 2017;106:146-61.
55. AlFaleh K, Anabrees J. Probiotics for prevention of necrotizing enterocolitis in preterm infants. Cochrane Database Syst Rev 2014:Cd005496.
56. Hempel S, Newberry S, Ruelaz A, Wang Z, Miles JN, Suttorp MJ, et al. Safety of probiotics used to reduce risk and prevent or treat disease. Evidence Report/Technology Assessment number 200. Rockville, MD: Agency for Healthcare Research and Quality; 2011.
57. Bafeta A, Koh M, Riveros C, Ravaud P. Harms reporting in randomized controlled trials of interventions aimed at modifying microbiota: a systematic review. Ann Intern Med 2018;169:240-7.
58. Cohen PA. Probiotic safety–no guarantees. JAMA Intern Med 2018;178:1577-8.
59. Didari T, Solki S, Mozaffari S, Nikfar S, Abdollahi M. A systematic review of the safety of probiotics. Expert Opin Drug Saf 2014;13:227-39.
60. Borriello SP, Hammes WP, Holzapfel W, Marteau P, Schrezenmeir J, Vaara M, et al. Safety of probiotics that contain lactobacilli or bifidobacteria. Clin Infect Dis 2003;36:775-80.
61. Munoz P, Bouza E, Cuenca-Estrella M, Eiros JM, Perez MJ, Sanchez-Somolinos M, et al. Saccharomyces cerevisiae fungemia: an emerging infectious disease. Clin Infect Dis 2005;40:1625-34.
62. Salminen MK, Tynkkynen S, Rautelin H, Saxelin M, Vaara M, Ruutu P, et al. Lactobacillus bacteremia during a rapid increase in probiotic use of Lactobacillus rhamnosus GG in Finland. Clin Infect Dis 2002;35:1155-60. [PubMed abstract]
63. Yellin I, Flett KB, Merakou C, Mehrotra P, Stam J, Snesrud E, et al. Genomic and epidemiological evidence of bacterial transmission from probiotic capsule to blood in ICU patients. Nat Med 2019;25:1728-32.