עצירות – Constipation 

כתיבה: אירה הורוביץ

סקירה קלינית וטיפולית לטיפול בעצירות בגישות קונבנציונליות וטבעיות

מה נחשב לעצירות?

• עצירות (Constipation) היא מצב שבו היציאות מעטות, קשות, דורשות מאמץ גדול ו/או תחושת “לא התרוקנתי עד הסוף”.

מינוחים רפואיים מקובלים:

• עצירות תפקודית Functional Constipation (FC)

• עצירות כרונית אידיופטית Chronic Idiopathic Constipation (CIC)

עצירות תפקודית Functional Constipation (FC)
עצירות עם דפוס תסמינים אופייני ללא בעיה פיזיולוגית/ או מחלה דלקתית שמסבירה אותה.

מאפיינים שכיחים: פחות משלוש יציאות ספונטניות לשבוע, צואה קשה, סולם צורת הצואה של בריסטול (Bristol Stool Form Scale – BSFS) בדרגה 1-2 עם מאמץ/תחושת חסימה/ריקון לא מלא. (ראה תמונה בהמשך). חשוב לציין שלא מדובר בתסמונת המעי הרגיז עם עצירות.

עצירות כרונית אידיופטית Chronic Idiopathic Constipation (CIC)

• עצירות מתמשכת ללא סיבה מזוהה, לאחר שלילת גורמים משניים (תרופות, בעיה אנדוקרינית/מטבולית או פיזיולוגית).

מה ההבדל בין 2 סוגי העצירות בפועל?

• ברוב המקרים מטופל עם Functional Constipation (FC) יהיה גם תחת ההגדרה של Chronic Idiopathic Constipation (CIC) אחרי שלילת גורמים משניים.

מתי משתמשים בכל אחד מהסוגים?

• בשיחה קלינית יומיומית Functional Constipation (FC)

• כשמצטטים מחקרי טיפול/קווים מנחים/תוויות בתרופות Chronic Idiopathic Constipation (CIC)

בשורה התחתונה: שתי ההגדרות מתייחסות כמעט לאותה אוכלוסייה. ההבדל הוא בעיקר טרמינולוגי -תסמיני־קליני מול רגולטורי/מחקרי. מבחינת טיפול הגישה דומה.

איך נראית צואה “תקינה”?

• צורה: "נקניק/בננה” מעוצבת, רכה אך לא מידי ולא מתפוררת, מה שנקרא דרגה 3-4 בסולם בריסטול – Bristol Stool Form Scale (BSFS) types 3 or 4 (ראה תמונה בהמשך).

• צבע :גווני חום בהיר עד כהה.

• תדירות (לפי הרפואה המערבית):  בין שלוש פעמים בשבוע לשלוש פעמים ביום ובלבד שהיציאה קלה, בלי מאמץ/כאב/דימום.

• אופן יציאה:  ללא מאמץ משמעותי ועם תחושת ריקון טובה.

מתי לפנות לבדיקה?  אם מזהים צואה בצבע שחור-זיפתי, אדום-דם, לבן/אפרפר, או צהוב-שומני – כל המצבים הנ"ל מצריכים בירור רפואי.

ממה מורכבת הצואה?

הצואה היא תערובת של מים, חיידקי מעי, סיבים שלא התעכלו, תאי רירית, פיגמנטים של מרה, שומן, חלבונים, וויטמינים ומינרלים.

מה הם התפקידים העיקריים של צואה?

1. פינוי פסולת – שאריות מזון לא מעוכל, עודפי כולסטרול ומלחי מרה, תוצרי פירוק של תרופות והורמונים שעברו מטבוליזם בכבד.

2. איזון משק המים – המעי הגס סופג בחזרה את נוזלי המים. כשהמעבר איטי מדי הצואה מתייבשת ומתקשה.

3. תמיכה ברירית ובחסינות של דופן המעי – חיידקי המעי מייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת – Short Chain Fatty Acids (SCFAs) שמזינות את דופן המעי ותומכות בחסינותו.

למה התרוקנות יומית חשובה?

• פינוי פסולת יעיל ומניעת ספיגה מחדש של מטבוליטים לא רצויים.

• שמירת מרקם רך – פחות מאמץ ופחות סדקים/טחורים.

• אימון הגוף לשגרת התרוקנות קבועה (למשל אחרי ארוחה/קפה).

תמיכה במיקרוביום:

• כאשר יש התרוקנות סדירה (יומית) – פירוק המזון, התסיסה החיידקית והפינוי של הפסולת מתבצעים בקצב טבעי.

• אם יש עיכוב ביציאות (עצירות), עולה זמן המגע של התוכן הצואתי עם דפנות המעי, מה שיכול לאפשר לפתוגניים ומזהמי מעיים להתרבות.

• מעבר איטי מדי עלול גם לגרום לעלייה ברמות אמוניה וחומרים פרו-דלקתיים.

• יציאה יומית תומכת בשמירה על גיוון חיידקי גבוה (diversity) שהוא אחד המדדים החשובים לבריאות המיקרוביום.

• עצירות כרונית נוטה לצמצם גיוון חיידקי, לאפשר התרבות של חיידקים פרו-דלקתיים, ולהפחית את הכמות של החיידקים הפרוביוטיים המועילים כמו Lactobacillus & Bifidobacterium.

• אגב גם יציאות מרובות כגון בזמן שלשול כרוני (מתרחש מעבר מהיר מדי) עלול לגרום לירידה באוכלוסיות חיידקים מועילות עקב חוסר זמן להתבססות.

אטיולוגיה של עצירות:

1. תנועתיות (פריסטלטיקה) איטית של המעי.

2. דיסינרגיה של רצפת האגן (חוסר תיאום בין שרירי רצפת האגן והסוגר האנאלי – כיווץ במקום הרפיה בזמן יציאה).

3. תרופות – אופיאטים, חלק מתרופות ללחץ דם, תרופות נגד פרקינסון, נגד דיכאון, אפילפסיה, תרופות משתנות, תרופות פסיכיאטריות.

4. מצבים רפואיים, פסיכולוגיים ופיזיולוגיים – תת פעילות בלוטת התריס, סוכרת, התייבשות, הריון, מחלות נוירולוגיות כגון פרקינסון, טרשת נפוצה, פגיעה בחוט השדרה, שבץ, נוירופתיה סוכרתית, דיכאון, חרדה, בעיות פסיכיאטריות, בעיות בפי הטבעת ובמעי, דבירטיקולוזיס, חסימת מעיים, העדר פרטיות בזמן הליכה לשירותים.

5. אורח חיים – מעט סיבים, דחיית הדחף להתרוקנות, מתח ושינה לא סדירה, מיעוט בתנועה, תזונה קלוקלת מלאה במזונות אולטרה מעובדים.

6. דיסביוזיס של המיקרוביום – חוסר איזון בחיידקי מעי.

7. תוספי תזונה – ברזל, סידן – בדר"כ כאלו שלא איכותיים דרך קופ"ח.

8. שינויים חדים בהרגלי אכילה כגון מעבר לדיאטות קיצון.

תסמינים של עצירות

• נפיחות וגזים, אי נוחות/כאב בטן (שלרוב מוקל אחרי היציאה).

• ירידה בתאבון, בחילה קלה לעיתים.

• עייפות/כבדות כללית.

• טחורים או סדקים אנאליים עקב מאמץ, עם כאב בישיבה/אחרי יציאה ולעיתים דם אדום טרי על הנייר ניגוב.

רמזים להפרעת התרוקנות (דיסינרגיה)

• ישיבה ארוכה בשירותים בלי תפוקה, צורך לחזור שוב ושוב.

• תחושת “הדבר תקוע ממש בסוף”.

• לעיתים כאב/כיווץ בסוגר בזמן ניסיון להתרוקן.

בילדים

• הימנעות/החזקה מודעת (רקיעת רגליים, הסתתרות).

• הרטבה/לכלוך תחתונים בין יציאות.

• ירידה בתיאבון, בטן תפוחה, עצבנות.

טיפול ברפואה המערבית

1. צעדים בסיסיים

• תוספת סיבים תזונתיים

• הקפדה על שתיית מים מספקת

• זמן קבוע לשירותים

• שרפרף לרגליים

• תנועה יומית קבועה

2. תרופות ללא מרשם Over The Counter (OTC)

• מגנזיום ציטראט בערב – מרכך/מזרז (להיזהר במחלת כליות ובגיל מבוגר).

• משלשלים מגרי-מעי (ביסאקודיל/סנה) – לעזרה נקודתית בלבד.

• תרופות מקבוצת פוליאטילן גלוקול (PEG) -נורמלקס, פגלקס לשימוש יומי

3. אם אין שיפור מספיק עוברים לתרופות מרשם

4. ביופידבק לרצפת האגן -טיפול יעיל מאוד.

עקרונות הטיפול הטבעי

• סיבים תזונתיים: להוסיף בהדרגה (למשל פסיליום, צ'יה) יחד עם שתייה מספקת.

• מזונות מזרזים: סלק או שזיפים מיובשים יכולים לסייע לריכוך ותדירות היציאות.

• שתייה: 1.5-2 ליטר ביום, ללגום לאורך היום.

• שגרה והרגלים: זמן קבוע לשירותים (אחרי אוכל/קפה), שרפרף לרגליים, לא לדחות דחף.

• עיסוי בטן עדין: עם כיוון השעון 5 דק’ לפני הישיבה בשירותים.

• נשימה דיאפרגמטית קצרה להפחתת כיווץ.

• תנועה: הליכה יומית קצרה, במיוחד אחרי ארוחות.

• תמיכה במיקרוביום: יותר סיבים פרה־ביוטיים ומעט מזונות מותססים. ניתן לשקול גם נטילה של פרוביוטיקה.

• תוספים: מגנזיום ציטראט בערב (להפסיק אם יש שלשול/אי־נוחות).

צמחי מרפא לעצירות

חשוב: צמחי מרפא אינם תחליף לבירור רפואי. במצבי היריון/הנקה, במחלות כרוניות או עם תרופות קבועות יש להתייעץ עם איש מקצוע.

צמחים מוצילגיים, מגדילי נפח ומרככי צואה

• זרעי פשתן (שלמים מושרים/טחונים)

• זרעי צ’יה

• קליפות פסיליום

• שורש נטופית (Marshmallow)

• אולמוס (Slippery elm)

צמחים קרמינטיביים – מזרזי תנועתיות לנפיחות/עווית

• זנגביל (Ginger)

• נענע (Peppermint)

• שומר  (Fennel)

• מליסה (Lemon balm)

צמחים מרים ומעודדים הפרשת מיצי מרה

• עלי ארטישוק (Artichoke leaf)

• שורש שן-הארי (Dandelion root)

זהירות: צמחים מרים לא מומלצים בשלב פעיל של אבני מרה וחסימה מרתית ללא ייעוץ מקצועי.

מגרי מעי חזקים (Anthraquinones) – לשימוש קצר בלבד

• סנה (Senna)

• אשחר (Rhamnus purshiana)

• אלוורה קליפה (Aloe)

• שורש ריבס (Da Huang)

אזהרה: צמחים אלו ניתנים לעזרה נקודתית בלבד. עלולים לגרום לעווית/שלשול וחוסר איזון אלקטרוליטים. לא לשימוש ב: בהריון/הנקה, בילדים, בדלקות מעיים/IBD או לשימוש כרוני.

משמעות נפשית-רגשית ברפואה הטבעית

עצירות נתפסת לעיתים כהחזקה – קושי לשחרר, צורך בשליטה, דחיית החלטות/רגשות. זה אינו “אשמה” אלא אות לגוף.

כלים להתמודדות:

• 5 דק’ נשימות לפני הישיבה בשירותים,

• כתיבה קצרה (“מה אני משחרר/ת היום?”)

• Cognitive Behavioral Therapy (CBT) ממוקד תסמינים

• ביופידבק לשבירת מעגל הימנעות-מאמץ-כאב

מי שתייה – חשיבות הכמות

• יעד כללי: 1.5–2 ליטר ביום (תלוי משקל – 30-40 מ"ל לכל קילו של משקל גוף תקין, אם יש עודף משקל, מחשבים לפי המשקל האידאלי), ולהעלות את הכמות כשמוסיפים סיבים. מדד פשוט: שתן צהוב-בהיר.

• לפתוח בבוקר בכוס מים חמימים, לשתות לאורך היום, לשלב כוס מים גדולה עם פסיליום.

• בחישוב כמות המים היומי נכנסים רק מים וחליטות ללא קפאין.

• להמנע מאלכוהול/משקאות מתוקים (מייבשים).

מניעת עצירות

שמירה על תזונה מאוזנת מתאימה

• להפחית משמעותית: מזונות אולטרה מעובדים, משקאות ממותקים ואלכוהול (עלולים לייבש/להאט).

• הוספת סיבים מסיסים ועדינים: להגדיל בהדרגה עד 25–35 גר’/יום. מקורות לסיבים מסיסים- פסיליום, שיבולת שועל, קטניות, זרעי פשתן/צ’יה, ירקות ופירות. חשוב להגדיל את כמות המים במקביל.

• מזונות העוזרים למניעת עצירות קיווי, עלים ירוקים, סלק, שזיפים מיובשים – עוזרים לריכוך.

• מזונות פרה־ביוטיים טבעיים (מזינים מיקרוביום): שיבולת שועל, שעורה, קטניות, ירקות שורש.

• מזונות מותססים (תמיכה במיקרוביום): כרוב/ירקות מותססים ללא סוכר.

• קפה עוזר לחלק מהאנשים, אך לא להסתמך רק עליו. וכאמור משקאות שמכילים קפאין לא נכללים בחישוב כמות הנוזלים היומית.

תנועה ושגרה יומיומית

• הליכה 10–20 דק׳ אחרי אוכל.

• פעילות גופנית קבועה במהלך השבוע.

• ישיבה קבועה בשירותים בבוקר (רפלקס קיבה–מעי), 5–10 דק׳, בלי מסך/היסח דעת.

• שרפרף לרגליים (כיפוף ירך-אגן) להפחתת מאמץ.

• לא לדחות דחף – להיענות מוקדם מפחיתה “החזקה” וייבוש צואה.

הרפיה ונשימה

• נשימה דיאפרגמטית  5 דק׳ לפני ישיבה.

• עיסוי בטן עדין – עם כיוון השעון 5 דק׳.

• ניהול סטרס: הסדרת שינה, הפסקות קצרות ביום, תרגול מיינדפולנס/יוגה, נשימה.

• הערה: דגל אדום ופניה לגורם מוסמך כאשר יש דם גלוי בצואה, צואה שחורה, ירידה חדה במשקל, שינוי חד בשגרת היציאות, עצירות ושלשולים לסירוגין, כאב חזק בבטן.

רוצים קבל פרוטוקול מלא של התזונה לעצירות הצטרפו אלינו ללימודי נטורופתיה
רוצים לדעת איך לטפל בעצירות באמצעות צמחי מרפא הצטרפו אלינו ללימודי הרבליסט קליני

ביבליוגרפיה

1. American Gastroenterological Association & American College of Gastroenterology. Clinical Practice Guideline: Pharmacological Management of Chronic Idiopathic Constipation (CIC). 2023.
2. Rao S.S.C., et al. Evaluation and Management of Chronic Constipation. 2020.
3. Drossman D.A., et al. Rome IV Diagnostic Criteria for Functional Gastrointestinal Disorders. Rome Foundation / Gastroenterology (Supplement). 2016.
4. Chey W.D., et al. Effect of Green Kiwifruit on Constipation in Functional Constipation and IBS-C: Multicenter Randomized Trial. The American Journal of Gastroenterology. 2023.
5. Attaluri A., Donahoe R., Valestin J., Rao S.S.C. Dried Plums (Prunes) vs Psyllium in Treatment of Chronic Constipation: Randomized Clinical Trial. Alimentary Pharmacology & Therapeutics. 2011.
6. Proceedings of the Nutrition Society. Probiotics for Functional Constipation in Adults: Systematic Review/Meta-analysis.
7. Rao S.S.C., et al. Biofeedback Therapy for Dyssynergic Defecation: Evidence and Guidance. Neurogastroenterology & Motility / Expert Consensus.