ספירת התפארת

ספירת התפארת היא המידה השלישית מבין שלושת מידות הלב – שהן למעשה כוחות הרגש.
בעץ החיים ממוקמת מידת התפארת בקו האמצע (לעומת החסד מימין והגבורה משמאל) והיא זאת שמאזנת את שתי המידות. התכונה העיקרית היוצאת מהתפארת היא איזון – ללא איזון האדם לא יוכל לקלוט את האור בכלים ולא יוכל לבנות את הכלים שלו בצורה תקינה. מידת הרגש השלילית (הקליפה) של הספירה היא אכזריות ומידת הרגש החיובי היא הרחמים.

הרועה השלישי

יעקב אבינו, הרועה השלישי מתוך "שבעת הרועים", זכה וקיבל את השם "ישראל" ועליו נאמר "ישראל אשר בך אתפאר". עיקר מידת הרחמים היא למצוא בתוכי את נקודת ההזדהות עם הזולת מתוך רחמי אמת. עם ישראל הוא העם היחידי שקיבל (בירושה מיעקב אבינו) את מידת הרחמים מכל אומות העולם. זהו כוח קדושה עצום אשר מבדיל בינינו לבין שאר אומות העולם. ההבדל בין סוגי הרחמים הוא, שאצל אומות העולם הם "מרחמים" על מצבו הפיזי של האדם ועל סבלו הסוציולוגי, בעוד אצל יהודי הרחמים הם על דעתו של האדם שטרם גילה את בוראו ומסתובב בעולם כמו חיה אבודה. כמאמר חז"ל אין עני אלא בדעת (נדרים מ"א א). נחדד את הנקודה, על מנת שנוכל להיות בעלי רחמים אמיתיים ויועצים נבונים אנו זקוקים להזדהות כנה ואמיתית עם המטופל, רק מתוך כך תיתכן התכללות הדדית (קשר של משפיע ומקבל) והמטופל יוכל לעשות שינויים אמיתיים ונכונים בתהליך הבראתו.

מי ישראל עד לישראל

לפני כ 300 שנה יסד רבי ישראל בעל שם טוב הקדוש את תורת החסידות. ולמעשה החיה את העם היהודי בגולה. הוא החזיר את המורל לבני העם הפשוטים בכך שהעלה את ערכם, בעצם היותם יהודים פשוטים הוא לימד אותם שגם הם אהובים וחשובים לא פחות (ואולי בעיני ה' אפילו יותר) מהרבנים ומאנשי הציבור המורם באותה תקופה. הוא הוכיח להם מתוך מאמרי חז"ל שתפילה מהלב ועבודת המידות חשובה יותר מהתורה של הלמדנים ("רחמנא לבא בעי" – ה' רוצה את לבבך ואת המידות שלך) ועולה עליה בחשיבות לפני ה'.
ובכך הנחיל להם דרך חדשה שגם בעבודה הגשמית היומיומית שלהם כגון העבודה בשדה, אכילה, שתייה, שינה, ריקוד וכו' הם עובדים את השם, כל עוד מכוונים לטוב היהודי ולשם שמים.

הבעש"ט החזיר גם את מושג ה"צדיק" ליהדות אירופה. "הצדיק" הינה דמות שנמצאת מעל הממסד הרבני והקהילתי. "הצדיק" הוא איש החברה, הוא מוכן לעזור ולענות לכול הפונים אליו הן בעניינים רוחניים והן בעניינים גשמיים. "הצדיק" הוא הכתובת לכל בעיה, דאגה ומחלוקת. צריך להבין שלא היה ניתן לעשות זאת לפני כן בממסד הרבני-חברתי הקיים בזמנו בארצות אירופה.

תהיה גבר

לסיכום, בעל רחמים אמיתי צריך להיות זהיר וירא מאוד שלא ל"העריף חסדים" או ל"מתוח דינים" מופרזים על הזולת או על המטופל/ת, כיוון שהדבר עלול לפגוע בתהליך היעוץ. חז"ל מנחים אותנו כיצד למעשה להיות גברים אמיתיים, ג.ב.ר (גומלי חסדים, ביישנים, רחמניים). זהו היהודי האמיתי וכך אנו צריכים לנהוג עם כל נפש ונפש גם אם היא "פחותה", לכאורה, בעין המתבונן, זהו המפתח לתיקון מידת התפארת והמערכת הפיזיולוגית המשויכת לה – הלב וכלי הדם.

כתיבה: אמיר לוי, נטורופת והרבליסט קליני – מנהל המרכז לרפואה טבעית – www.medicalherbs.co.il