ספירת החסד

מידת החסד היא המידה הראשונה מבין שלושת מידות הלב – שהן למעשה כוחות הרגש.
בחסידות מוסבר שפנימיות מידת החסד היא אהבה, ובמידת החסד ניתן להבחין בבירור בין הנגלה (החיצוני) לנסתר (הפנימי) שבה.
עשיית חסד פירושה נתינה לאחר – גילוי חיצוני, אך באמת הנתינה מגיעה מרגש האהבה – גילוי פנימי.

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

אמר רבי עקיבא, "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – זה כלל גדול בתורה" (ויקרא יט' יח', ירושלמי נדרים ט' הלכה ד'). מדוע בחר רבי עקיבא דווקא במצווה זו מכל שאר המצוות שבתורה, וכי חסרות מצוות חשובות אחרות כגון שמירת שבת, כשרות המזון, תפילין, פסח, יום כיפור וכו'…
ההסבר הפשוט אומר, שכל המעשים שבין אדם לחברו נכללות למעשה תחת המצווה "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". נמצא ש"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" הוא הבסיס למערכות היחסים שבין אדם לחברו (רש"י שבת לא, א).
יותר מזה, ישנו שוני עקרוני בין המצוות שבין אדם לחברו לשאר המצוות המעשיות שבתורה.
יש הרבה מצוות שאפשר לקיימן בלי שום כוונה או רגש, למשל ניתן "להתפלל" או "להניח תפילין" ללא שום כוונה או "לאכול מצה בפסח" מבלי להרגיש משהו מיוחד. אך את המצוות שבין אדם לחברו אי אפשר לקיים ללא אהבה (חסד). על כן אמר רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה", שבלעדיו לא ניתן לקיים באמת מצוות רבות מאוד. אדם שאיננו מרגיש שיש מי שאוהב אותו, יתייאש במוקדם או במאוחר מחייו, הפתרון לאדם זה הוא לגלות את החסד והאהבה שה' יתברך עושה עימנו בכל יום – "מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית..". צריכים לזכור, כשם שאנו אוהבים ללא תנאי וגבולות את ילדינו כך ה' יתברך אוהב אותנו, ללא גבול ותמיד מצפה לנו שנחזור אליו, כי "בנים אתם לה' אלוקיכם".

"והיו מעשינו כמעשי אבותינו".

את עומק מידת החסד והאהבה אנו לומדים מאברהם אבינו, עליו נאמר "חסד לאברהם". אנו מצווים על אהבתנו כלפי ה' יתברך כמבוא בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.." בניסיון העקדה אנו רואים כיצד אברהם אבינו, לא היסס ולא נתן לשום רגש אחר להשתלט ולהפריע לו בקיום העקדה ולמעשה היה מבצע בפועל את ציווי ה' אם המלאך לא היה עוצר אותו מהשמיים. אברהם אבינו זכה במידת הלב הראשונה, מידת החסד והאהבה, וקיבל גם את התואר "הרועה הראשון" (המנהיג הראשון מתוך 7 הרועים) וזאת בזכות הכנסת האורחים וקידוש השם שהוא עשה ברבים, ובכך מלמד אותנו כיצד ליישם את מידת החסד.

תהיה רפוי…

ע"פ תורת החסידות מידת החסד אחראית על מע' השלד. הדבר פשוט הוא, שאם תמיד נעמוד על שלנו ונהיה קשים ונוקשים בדעותינו, ולא נדע לוותר מידי פעם כמו שאומרת הגמרא "כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו", אזי גם השלד (גופנו) יתקשה ויתנגד במציאות. אך אם נתגמש ונבין שלפעמים הדבר המיותר שאני לא משיג הוא זה שגורם לכל הבעיות, נרפה את דעותינו בלי שפיטה וביקורת אזי נגלה איך גופנו מפסיק להתנגד אלינו ומוביל אותנו למחוז חפצנו.

כתיבה: אמיר לוי, נטורופת והרבליסט קליני – מנהל המרכז לרפואה טבעית – www.medicalherbs.co.il