נשירת שיער יכולה להתרחש הן בשערות הראש והן בשיער הגוף, שני המינים סובלים מנשירת שיער אך התופעה של התקרחות נפוצה יותר בגברים מאשר בנשים כנראה מתוצאה של אורח חיים קלוקל, תורשה, שינויים הורמונליים ועוד.
שערות הראש גדלות בצורה מחזורית של ארבעה שלבים: שלב הגדילה (אנאגן), ירידת קצב הגדילה (קאטגן), מנוחה (טלוגן), ושלב הנשירה. כ 90% מהשערות שעל ראשינו נמצאות באופן תמידי בשלב צמיחה כלשהו, פרק זמן הצמיחה של השערה יכול לנוע בין שנתיים לשש שנים, כאשר 10% הנותרים נמצאים בזמן של הפסקת גדילה אשר נמשך בין חודשיים לשלושה חודשים ובסוף פרק זמן זה השיערה נושרת. לאחר שהשיער נושר שיער חדש צומח מזקיקי השיער, ומעגל הצמיחה הנ"ל מתחיל שוב מההתחלה.
שיער הראש צומח בין 10 מ"מ ל 15 מ"מ בכל חודש, אולם ככל שהולכים ומתבגרים קצב צמיחת השיער הלוך ומואט. רוב נשירת השיער היא כתוצאה ממחזור חיי השערה הטבעי, כאשר קצב נשירת השיער הטבעי נע בין 50-100 שערות ביום וכאמור זהו מצב תקין לחלוטין. התקרחות מתייחסת בדרך כלל לנשירת שיער מוגזמת מעבר למספרים הללו.
אצל גברים הדילול יתחיל באופן הדרגתי בחלק העליון בקדמת הראש כאשר השיער יתחיל לסגת מקו המצח הטבעי. אצל נשים בדרך כלל נראה מרווחים ודלילות יתר של זקיקי השיער בין אחד לשני. יחד עם זאת גם אצל נשים מבוגרות נוכל לראות נסיגת קו שיער (התקרחות פיברוזית חזיתית) כמו אצל גברים.
כאשר שמים לב ששיער הראש נושר ו/או נעשה דליל ו/או שמבחינים בכמות שיער חריגה על גבי מברשת השיער זה סימן שהמחזוריות נפגעה ומומלץ להתחיל לטפל בנושא כיוון, אבחון נכון יסייע במקרים רבים ובאופן מוצלח יותר לטפל בנשירת השיער.
אגב אם אתם מבחינים בנשירת שיער פתאומית או לא אחידה, או בנשירת שיער גדולה מהרגיל בעת סירוק או חפיפת שיערכם זה יכול להעיד על מצב רפואי קיצוני הדורש בדיקה מידית.
גורמי סיכון
היסטוריה משפחתית – היסטוריה משפחתית (תורשה לגברים בעיקר מצד האבא) היא הסיבה הנפוצה ביותר לנשירת שיער המתרחשת עם הגיל. התקרחות כזאת נקראת התקרחות אנדרוגנית – (Androgenic alopecia). היא מתרחשת בדרך כלל בהדרגה ובדפוסים צפויים – נסיגת קו שיער וקרחות אצל גברים ושיער דליל לאורך קודקוד הקרקפת אצל נשים. התקרחות אנדרוגנית מתאפיינת בהתכווצות הדרגתית של זקיקי השיער והפסקת צמיחת שיער חדשה, התופעה נגרמת בעיקר על ידי הורמון ה DHT (דיהידרוטסטוסטרון) ורגישות זקיקי השיער אליו. אלופציה אנדרוגנית אחראית ל-95% ממקרי ההתקרחות.
שינויים הורמונליים – שינויים במערכת ההורמונלית יכולים לגרום לנשירת שיער קבועה או זמנית, מצבים כמו הריון, לידה, גיל המעבר, בעיות בבלוטת התריס ועוד מומלץ לבדוק ולנטר כל מצב לגופו. התקרחות נשית טיפוסית נגרמת עקב ירידה בריכוז ההורמון הנשי – אסטרוגן בדרך כלל סביב אותן השינויים.
בעיות רפואיות – יכולות לכלול התקרחות אלופציה אראטה (Alopecia areata), שקשורה למערכת החיסון וגורמת לנשירת שיער מקומית בראש ו/או בגוף. כאן בדרך יש מעורבות אוטואימונית ונכון לבדוק רעילות (רעלים סביבתיים), לחץ (סטרס) או אלרגיה ורגישות למזון.גם מחלות עור כגון סבוריאה, פסוריאזיס, קשקשת שיער וכדומה עלולים להחריף נשירה.
תרופות – נשירת שיער יכולה להיות תופעת לוואי של תרופות רבות כגון אלו המשמשות לטיפול בסרטן, בדלקת פרקים, בדיכאון, בעיות לב, גאוט, לחץ דם גבוה ועוד.
טראומה רגשית – אנשים רבים חווים דילול שיער פתאומי לאחר אירוע מלחיץ, נשירת השיער יכולה להתרחש גם לאחר מס' שבועות או חודשים לאחר האירוע.
התעסקות יתר עם השיער – תסרוקות וביקורים במכונים היופי השונים גורמים לנשירת שיער פיזית. עצם ההתעסקות עם עיצוב שיער מוגזם כגון תסרוקות שמצריכות הידוק, צמות או מריחת השיער בחומרים כימיים עלולות לגרום לנשירת שיער.
תזונה לקויה – תזונה מערבית טיפוסית דלה במיקרונוטריאנטיים, וויטמינים ומינרלים חיוניים לצמיחה נאותה של זקיקי השערה – מומלץ להיוועץ עם מטפל מוסמך להתאמה תזונה אישית ובמקרה הצורך השלמה של תוספי תזונה.
עישון וסמים – מחקרים רבים הצביעו על קשר חד משמעי בין התקרחות בגיל צעיר לבין שימוש בסיגריות וסמים קלים.