כבד שומני (Nonalcoholic Fatty Liver Disease – (NAFLD

סקירה קלינית וטיפולית לכבד שומני בגישות קונבנציונליות וטבעיות

מבוא

כבד שומני שאינו נגרם מאלכוהול (NAFLD – Non-Alcoholic Fatty Liver Disease) הוא מצב פתולוגי המאופיין בהצטברות שומן בכבד ללא קשר לצריכת אלכוהול מופרזת.
השכיחות של כבד שומני שאינו נגרם מאלכוהול (NAFLD) מכונה כיום גם Metabolic Associated Steatotic Liver Disease (MASLD), המצב נפוץ מאוד בעולם המערבי ונחשב כקשור מאוד למצבי השמנה, סוכרת סוג 2 ולתסמונת מטבולית.
NAFLD הפך לגורם המוביל להשתלת כבד במדינות רבות, במיוחד בארה״ב והתחזית היא שהשכיחות תמשיך לעלות, אלא אם יופחתו שיעורי ההשמנה והסוכרת.

 נתוני שכיחות

• באוכלוסייה הכללית בעולם המערבי: השכיחות מוערכת ב 25%–30% מהמבוגרים.

• בקרב אנשים עם עודף משקל: השכיחות עולה ל 70%–80%.

• בקרב חולי סוכרת סוג 2: השכיחות יכולה להגיע עד 60%–70%.

• בקרב ילדים ומתבגרים: נתונים מדאיגים עם עלייה מתמדת בשנים האחרונות של כ 10%–20% אך אצל ילדים עם השמנה היא יכולה להגיע עד 40%.

אטיולוגיה וגורמי סיכון

הסיבות המרכזיות כוללות:

• עודף משקל

• תנגודת לאינסולין

• צריכת מזון מתועש, מעובד ועשיר בסוכרים פשוטים

• תזונה עתירת שומנים רוויים

• חוסר פעילות גופנית

• נטייה גנטית

NAFLD נחשבת לחלק בלתי נפרד מהספקטרום המטבולי, כאשר היא מהווה פקטור סיכון להתקדמות למחלת כבד חמורה יותר כגון שחמת ואף סרטן כבד.

פתופיזיולוגיה

הפתוגנזה של NAFLD קשורה לעודף שומן בטני. תנגודת לאינסולין מובילה לעלייה בשחרור חומצות שומן חופשיות ממאגרי השומן שגורם להצטברות טריגליצרידים בכבד, פגיעה במיטוכונדריה ויצירת עקה (עומס) חמצונית. כל אלה מביאים לתהליך דלקתי ולעיתים להתקדמות ל־NASH (Non alcoholic  steatohepatitis זהו שלב מתקדם יותר של כבד שומני שלא על רקע שימוש מופרז באלכוהול). ביטויה הראשוניים של NASH זו עליה באנזימי כבד ALT, AST וממצאים אופיניים בהדמיה. לא כל חולה עם כבד שומני יפתח. NASH אך ההתקדמות לשלב הזה משמעותית מאוד משום שהיא גורמת לנזק ממשי בכבד ולסיכון מוגבר לסיבוכים חמורים נוספים. האבחנה הסופית של NASH נעשית באמצעות ביופסיית כבד, כך ניתן להעריך את חומרת הדלקת והפיברוזיס (תהליך הצטלקות של רקמת הכבד).

גישת הרפואה הקונבנציונלית לטיפול בכבד שומני (לפי WHO Guideline)

אבחנה והערכת סיכון

ברפואה הקונבנציונלית ההתמקדות הראשונית היא באבחנה והערכת חומרת המחלה:

• בדיקות דם פאנל כבד: ALT,AST, פרופיל שומנים, גלוקוז והמוגלובין מסוכרר (HbA1C)

• בדיקות הדמיה: אולטרסאונד US (בדיקה ראשונית) MRI-PDFF (Proton density fat fraction), (מדויקת לכימות שומן ברקמת כבד), ו־Fibro Scan  להערכת חומרת פיברוזיס.

• ביופסיית כבד: נחשבת לבדיקה היעילה והמדויקת ביותר לאבחון NASH ופיברוזיס מתקדם.

טיפול באורח חיים (קו ראשון)

1. ירידה במשקל :יעד של 7%–10% ממשקל הגוף נחשב יעיל בהפחתת שומן כבדי ובשיפור דלקת ופיברוזיס.

2. תזונה ים־תיכונית: התזונה הים תיכונית נמצאה כמשפרת רגישות לאינסולין ובעקבות זה גם שיפור בפרופיל השומנים ובתפקודי הכבד.

3. פעילות גופנית: פעילות אירובית (150 דק׳ בשבוע ע"פ המחקרים) משפרת מצב של שומן כבדי גם ללא ירידה ניכרת במשקל.

4. הימנעות מוחלטת מאלכוהול: גם צריכה מתונה יכולה להחמיר את מצב הכבד.

טיפול תרופתי במחלות נלוות (קו שני)

• איזון סוכרת (מומלץ לקרוא את המאמר על הטיפול הטבעי בסוכרת)

• טיפול בדיסליפידמיה (מומלץ לקרוא את המאמר על הטיפול הטבעי בהיפרליפידמיה)

• שליטה בלחץ דם (מומלץ לקרוא את המאמר על הטיפול הטבעי ביתר לחץ דם)

יש לציין שבשל מגבלות של מערכות הרפואה הקונבנציונלית כגון זמן ביקור קצוב וקצר מאוד אצל רופא המשפחה עבור כל מטופל, העדר יכולת מעקב צמוד לאחר התקדמות של כל מטופל ומטופל ולעתים קרובות גם בשל התנגדויות שעולות בקרב המטופלים, העניין של השינוי באורח החיים נשען על טיפול תרופתי בלבד וגם אם ניתנו המלצות בנושא על ידיי הרופא המטפל הן לא מיושמות.

גישות שונות ברפואה הטבעית לטיפול בכבד שומני

גישתו של ד"ר ג’וזף פיז'ורנו (Dr. Joseph Pizzorno) – מייסד אוניברסיטת באסטיר ללימודי רפואה נטורופתית בוושינגטון, ארה"ב ומחלוצי הרפואה הנטורופתית המודרנית – כתב והדגיש רבות את תפקידה של התזונה, אורח החיים ועומס הרעלים שהכבד מתמודד איתו ביום יום ולמעשה טוען שזהו הבסיס לטיפול בכבד שומני.

הפחתת עומס טוקסיני/רעלני

• ד"ר פיז'ורנו מדגיש כי הצטברות רעלנים סביבתיים (כימיקלים, מתכות כבדות, מיקרופלסטיק, תרופות וחומרי הדברה) מעמיסים על מערכות סילוק הרעלים של הכבד (מומלץ לקרוא את המאמרים רעלים סביבתיים תמרורי אזהרה + רעלים סביבתיים והקשר למחלות).

• בכבד שומני, כאשר תפקוד הכבד כבר פגוע החשיפה לחומרים הנ"ל מחריפה עוד יותר את התהליך הדלקתי והפיברוטי בכבד.

• על כן המלצתו של ד"ר פיז'ורנו היא צמצום החשיפה לרעלנים הסביבתיים עד כמה שניתן כגון: מעבר לתזונה אורגנית, שתיית מים מטוהרים והפחתת שימוש במוצרים תעשייתיים עתירי כימיקלים כגון אריזות פלסטיק, תוצרי אלומיניום וכו' כולל במוצרי ההיגיינה והניקיון הביתי.

תזונה אנטי־דלקתית ותומכת דה־טוקסיפיקציה (ניקוי רעלים)

• צריכת ירקות ירוקים וירקות ממשפחת מצליבים כגון (ברוקולי, כרוב, כרובית, קייל, צנונית, קולורבי גרגר הנחלים ועוד) מכילים חומרים חשובים כגון אינדול 3 קרבינול ומעודדים הפרשת אנזימי דה־טוקסיפיקציה בכבד. (Phase II detox)

• צריכת מזונות מרים כגון עולש, ארטישוק, שן הארי, בצל ירוק, רוקט ועוד תומכים בהפרשת מיצי מרה ומשפרים את תהליך הפירוק והעיכול של השומנים.

• פוליפנולים: צריכת מזונות המכילים פוליפנולים כגון תה ירוק, רימון, פירות יער, אסאי ועוד – הינם נוגדי חמצון חזקים המשפרים את תפקודם של תאי הכבד.

• הימנעות מסוכרים פשוטים: לצמצום תנגודת לאינסולין ושיפור השומן הכבדי.

• הוספת מקורות המכילים אומגה 3 כגון דגי ים, זרעי פשתן וצ'יה להפחתת דלקת מערכתית.

תמיכה במיקרוביום

• פיז'ורנו מדגיש את הקשר בין חוסר איזון במעי (Dysbiosis) לבין כבד שומני וממליץ על תוספת של חיידקים פרוביוטיים וסיבים תזונתיים (פרה־ביוטיקה), להפחתת חדירת אנדוטוקסינים מהמעי חזרה לזרם הדם.

איזון אורח חיים

• פעילות גופנית סדירה לשיפור רגישות לאינסולין והפחתת השומן הכבדי.

• הפחתת סטרס כרוני אשר מגביר תהליכים דלקתיים.

• שינה מספקת נחשבת חיונית לשיקום הכבד ולוויסות מטבוליזם של גלוקוז ושומנים.

5 תוספי התזונה המומלצים לטיפול בכבד שומני

• NAC (נ-אצטיל-ציסטאין) הינו חומר שתומך ביצירת הגלוטתיון – נוגד חמצון מרכזי בתאי הכבד.

• כורכומין (חומר פעיל משורש הכורכום) חומר אנטי־דלקתי ונוגד חמצון.

• סילימרין (חומר פעיל מהצמח גדילן מצוי) מגן על הכבד ומסייע לשיקום תאי כבד פגועים.

• ניאצין (וויטמין B3) משקם את תפקוד הכבד ומסייע להורדת רמות כולסטרול LDL והעלאת רמות HDL.

• חומצה אלפא־ליפואית ידועה כחומר נוגד חמצון המסייע בשיפור הרגישות לאינסולין.

גישות מסורתיות לטיפול בכבד שומני

• הרמב"ם שם דגש על מתינות באכילה – "לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו". עקרונותיו כוללים אכילת ירקות טריים כבסיס, הימנעות מבשר שמן ויין מרובה, ושילוב הליכה יומיומית המסייעת לעיכול ולבריאות הכבד.

• איורוודה (רפואה הודית מסורתית) ממליצה על מזונות מרים ומרגיעים ליסוד הפיטה (כגון כורכום, כוסברה ואורז בסמטי) והפחתת מזון חריף ושומני.

• רפואה סינית מסורתית שמה דגש על צריכת ירקות ירוקים, תה ירוק, מזונות מרים והקפדה על שגרה יומיומית מאוזנת של פעילות גופנית ונשימות.

גוף, נפש וכבד האם יש קשר?

רפואה טבעית בגישותיה השונות אינה מפרידה בין גוף לנפש ולכן הטיפול בכל הגישות של הרפואה הטבעית לעולם יתמקד גם בהיבט הנפשי והרגשי כחלק מהמכלול שגרם להיווצרות התסמין או המחלה והצורך באיזונו.

רפואה סינית מסורתית

ברפואה הסינית המסורתית הכבד נחשב למרכז האנרגטי האחראי על זרימת הQi (אנרגיית החיים) בגוף.

• הרגש המזוהה עם הכבד הוא כעס.

• כאשר רגש הכעס מופרז או מופנה פנימה כאשר הוא איננו משתחרר, נגרמת תקיעות – סטגנציה של Qi הכבד, שמתבטאת בתסמינים פיזיים: כאבי ראש, מתחים שריריים, עיכול איטי, הפרעות שינה ועוד.

• בטווח הארוך, חוסר איזון רגשי כזה עשוי להחליש את תפקודי הכבד ואף לתרום להתפתחות של מחלות כרוניות.

ברפואה היהודית

• הרמב"ם הדגיש את הקשר בין איזון הנפש לבריאות הגוף. לדבריו, רגשות עזים כמו כעס ועצב עלולים להפר את האיזון הפנימי, לפגוע בתפקוד מערכת העיכול והכבד ולגרום להחמרת מחלות קיימות. הוא המליץ על מידתיות באורחות החיים ובתגובות הרגשיות, והדגיש כי בריאות הנפש היא חלק בלתי נפרד מתחזוקת הגוף.

• גם חכמי הקבלה והחסידות שייכו את הכבד למידת (ספירת) הגבורה. בפנימיות, מידת הגבורה אחראית בגופנו על הכבד וכיס המרה. הכבד הוא הגנרל של הגוף, הוא מחליט איך הדברים יצאו לפועל. במצב מתוקן הגנרל יפעל בהתאמה אך ורק לאחר שקיבל פקודות מהממונים עליו, קרי החלק המושכל – חב"ד (ספירות החכמה, הבינה והדעת). במצב שאינו מאוזן הגנרל לוקח את השליטה לידיו, מצב זה מכונה בקבלה "קו שמאל גובר על קו הימין". למעשה הגנרל לוקח את השליטה כי אין אף אחד אחר למעלה שיעשה זאת! הוא מנסה לפעול לפי הבנתו הבהמית – ארצית כי זה מה שיש כרגע. אך אם נדע להעביר לו פקודות מושכלות ואחראיות הוא ישוב לאיזון ויהיה כפוף תחת ממוניו (למעשה החלק המושכל צריך לשלוט בחלקים הרגשיים והמוטבעים בסוד "מוח שליט על הלב").

• אפשר לראות זאת מתרחש גם בגופנו, כאשר אנו בוחרים במזון רווי בשומן, בעודף חלבונים מהחי ובסוכרים פשוטים הגנרל לא יכול להתמודד עם כל "הבהמתיות" הזו ולכן רמות הכולסטרול, השומנים והסוכר בדם יעלו בהתאמה = כבד כועס. אך אם נעניק לכבד מזון טרי ומזין בדוגמת פירות וירקות הוא יהיה רגוע. הראיה לכך היא שלטבעונים אמיתיים אין מדדי כולסטרול, שומנים וסוכר גבוהים בדם כי הם לא מעצבנים את הגנרל…

בראי הנטורופתיה

• סטרס רגשי וכעסים כרוניים מעלים בפועל את רמות הקורטיזול והציטוקינים (חומרים פרו־דלקתיים) מה שמגביר באופן כללי את רמות הדלקת בתאים באופן מערכתי ובמצבים של כבד שומני, זה מחמיר את התהליך הדלקתי ומעלה סיכון להתקדמות ל־NASH.

• סטרס כרוני משפיע גם על המיקרוביום במעי, מה שמעלה חדירת אנדוטוקסינים לזרם הדם ויוצר עומס נוסף על הכבד.

לסיכום:

שינוי בתזונה ובאורח החיים אינם המלצה כללית, אלא מהווים טיפול ראשון במעלה – הן בהיבט המניעתי והן בהיבט הטיפולי. מחקרים קליניים רבים הוכיחו כי יישום עקבי של העקרונות הנ"ל מביא לנסיגה של הכבד השומני, להפחתת הדלקתיות ולעיתים אף להיעלמות מוחלטת של NASH בשלביו המוקדמים.

איזון סטרס וניהול מתחים מהווים נדבך מרכזי בטיפול בכבד שומני, שכן סטרס כרוני מעודד דלקת מערכתית, מחמיר תנגודת לאינסולין ומעלה את העומס המטבולי על הכבד, בעוד שתרגולי הרפיה, מדיטציה ושינה מספקת יכולים לשפר את התגובה הטיפולית ולתמוך בשיקום תפקודי הכבד.

בעוד שטיפולים תרופתיים נמצאים בפיתוח ויועדו למקרים מתקדמים, ניהול ואיזון סטרס, שינוי תזונתי ואורח חיים בריא מהווים את הכלי המרכזי, היעיל והנגיש ביותר לעצירת המחלה, לשיפור איכות החיים ולהפחתת סיכון לסיבוכים עתידיים.

כתיבה: אירה הורוביץ – הרבליסטית קלינית (Cl.H), מטפלת בתזונה טבעית ותוספי תזונה, מנחה לאורח חיים בריא (Integrative nutritionist), מורה ליוגה ומדיטציה, מטפלת בפרחי באך, אחות מוסמכת BA

רוצים קבל פרוטוקול מלא של התזונה לכבד שומני הצטרפו אלינו ללימודי נטורופתיה
רוצים לדעת איך לטפל בכבד שומני באמצעות צמחי מרפא הצטרפו אלינו ללימודי הרבליסט קליני

ביבליוגרפיה

1. Chalasani N, Younossi Z, Lavine JE, et al. (2018). The diagnosis and management of nonalcoholic fatty liver disease: Practice guidance from the American Association for the Study of Liver Diseases. Hepatology, 67(1), 328–357.
2. EASL–EASD–EASO Clinical Practice Guidelines. (2016). Management of non-alcoholic fatty liver disease. Journal of Hepatology, 64(6), 1388–1402.
3. Sanyal AJ. (2019). Past, present and future perspectives in nonalcoholic fatty liver disease. Nature Reviews Gastroenterology & Hepatology, 16, 377–386.
4. Abenavoli L, Milic N, Di Renzo L, Preveden T, Medić-Stojanoska M, De Lorenzo A. (2018). Milk thistle for treatment of nonalcoholic fatty liver disease. Hepatoma Research, 4, 35.
5. Zhu R, Liu H, Liu C, Wang L, Ma R, Chen B, Li L. (2021). Curcumin and liver diseases: A systematic review of the cellular mechanisms. Biomedicine & Pharmacotherapy, 141, 111914.
6. Eslam M, Newsome PN, Sarin SK, et al. (2020). A new definition for metabolic associated fatty liver disease: An international expert consensus statement. Journal of Hepatology, 73(1), 202–209.
7. Pizzorno, J. E., Murray, M. T., & Joiner-Bey, H. (2016). The Clinician’s Handbook of Natural Medicine (3rd ed.). St. Louis, MO: Elsevier.
8. Pizzorno, J. E. (2012). The Toxin Solution: How Hidden Poisons in the Air, Water, Food, and Products We Use Are Destroying Our Health – and What We Can Do to Fix It. New York: HarperOne.
9. רמב"ם. משנה תורה, הלכות דעות, פרק ד’ – עקרונות התזונה והבריאות.