מאמר אב – "והיו מעשינו למעשי אבותינו" 

אנחנו לאחר ט' באב (חורבן הבית) וכתוב "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו" והמשמעות העמוקה במשפט שאילו הוא היה קיים היום הוא היה נחרב היום בגלל הדור שלנו!

אם כך לאחר חורבן צריך לתקן וחז"ל רומזים חודש אב ראשי תיבות אלול בא. חודש אלול – חודש הרחמים והסליחות. בכוחו של חודש זה לתקן את עצמינו לקראת השנה החדשה. וכמו בכל דבר ועניין אם לא עושים הכנה נכונה לא נדע להפיק את המקסימום האפשרי.

במאמר זה אתייחס בקיצור נמרץ על 7 המידות (הספירות) התחתונות של עולם העשייה.

נלמד כיצד ניתן לתקן את המידות שלנו בעזרת 7 הרועים, המנהיגים של עם ישראל בתקופת התנ"ך. והרווח שלנו תיקון מערכות הגוף בסוד "תרי"ג מצוות – תרי"ג אברי המלך".

 

מידת החסד והאהבה מגיעה מאברהם אבינו, עליו נאמר "חסד לאברהם". אברהם אבינו הוא המנהיג הראשון מתוך 7 הרועים, זאת בזכות הכנסת האורחים וקידוש השם שהוא עשה ברבים, אברהם אבינו מלמד אותנו כיצד ליישם את מידת החסד כלפי האחר, "ואהבת לרעך כמוך". בנוסף אנו מצווים על אהבתנו כלפי ה' יתברך כמובא בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך.." וגם כאן בניסיון העקדה אנו רואים כיצד אברהם אבינו לא היסס לרגע ולא נתן לשום רגש אחר להשתלט ולהפריע לו בציווי העקדה ולמעשה היה מבצע זאת בפועל אם לא היו עוצרים אותו מהשמיים.

ע"פ תורת החסידות מידת החסד אחראית על מע' השלד. הדבר פשוט הוא, שאם נעמוד על שלנו, נהיה קשים ונוקשים בדעותינו, לא נרצה לוותר על רצונותינו, ולא נעביר על מידותינו אזי גם השלד (בגופנו) יתקשה ויתנגד למציאותנו. אך אם נתגמש ונבין שהדבר המיותר שאני לא משיג הוא זה שגורם לכל הבעיות, נרפה את דעותינו בלי שפיטה וביקורת אז נגלה איך גופנו מפסיק להתנגד אלינו ומוביל אותנו למחוז חפצנו.
מסכנה: גמישות מחשבתית מובילה לגמישות פיזיולוגית

 

מי שמרכז את כל מידת היראה שלו כלפי מעלה אינו מפחד משום דבר – אדם זה תיקן את מידת היראה בנפשו, הוא הפך את החושך לאור ואת המר למתוק. למעשה תיקון מידת הגבורה הוא להעלות את היראה לשורשה העליון – אישה יראת ה' היא תתהלל (ראה מאמר חודש תמוז תשפב).

בפנימיות, מידת הגבורה אחראית בגופנו על איבר הכבד. הכבד הוא הגנרל של הגוף, הוא המוציא לפועל. במצב מתוקן (וע"פ סדר נכון מח לב כבד = מלך) הגנרל יפעל בהתאמה אך ורק לאחר שקיבל פקודות מהממונים עליו, המח והלב. אך במצב שאינו מאוזן הגנרל לוקח את השליטה לידיו ומתחיל "להשתולל" – מעין הפיכה צבאית. מצב זה נקרא "קו השמאל גובר על קו הימין". למעשה הגנרל לוקח את השליטה כי אין אף אחד אחר מעליו שעושה זאת! והוא מנסה לעבוד עם מה שיש… אך אם נדע להעביר לו פקודות מושכלות ואחראיות הוא ישוב לאיזון (החלק המושכל צריך לשלוט בחלקים הרגשיים והמוטבעים בסוד "מוח שליט על הלב"). אפשר לראות זאת מתרחש גם בגופנו, כאשר אנו בוחרים במזון רווי בשומן ועודף חלבונים מעולם החי, הגנרל לא יכול להתמודד עם כל "הבהמתיות" הזו ועל כן רמות הכולסטרול והשומנים בדם יעלו בהתאמה ("כבד כועס, תיקוני הזהר"). והראיה לכך היא שלטבעונים (שאוכלים בריא) אין כולסטרול ושומנים גבוהים בדם כי הם לא מעצבנים את הגנרל.
מסכנה: איזהו גיבור? הכובש את יצרו!

 

יעקב אבינו, זכה וקיבל את השם "ישראל" ועליו נאמר "ישראל אשר בך אתפאר". פנימיות מידת התפארת ועיקרה היא למעשה מידת הרחמים, הזדהות עם הזולת מתוך רחמי אמת. עם ישראל הוא העם היחידי שקיבל בירושה מיעקב אבינו את מידת הרחמים מכל אומות העולם.

מכירים עוד גבר ישראלי (גומלי חסדים, ביישנים , רחמניים) נכון רבי ישראל בעל שם טוב הקדוש שיסד את תורת החסידות ולמעשה החיה את העם היהודי בגולה. הוא החזיר את המורל לבני העם הפשוטים בכך שהעלה את ערכם. הוא לימד אותם שגם הם אהובים לא פחות מאנשי הציבור המורם ומקובלים בדיוק כמו הרבנים אצל ה' יתברך. הוא ציין בפניהם שהתפילה מהלב חשובה אף מהתורה של הלמדנים, "רחמנא לבא בעי" – ה' רוצה את הלב שלך (המידות שלך). ובכך הנחיל להם דרך חדשה שגם בעבודה הגשמית היומיומית שלהם כגון העבודה בשדה, אכילה, שתייה, שינה, ריקוד וכו' הם עובדים את השם, כל עוד הם מכוונים לשם שמים.

מסכנה: ה' מרחם על כל ברואיו ויהודי אמתי רחמן על כל דצח"מ. זה המפתח לתיקון מידת התפארת והמערכת הפיזיולוגית שלה מערכת הלב וכלי הדם.

 

משה רבנו ה"רעיא מהימנא" של עם ישראל מכוון כנגד ספירת הנצח (ובפנימיות מידת הביטחון). משה רבנו זכה ללוות (ליווי – שבט לוי) את בני ישראל ממצרים עד לכניסת העם לארץ ישראל. מסר את התורה הנצחית לבני ישראל, נצח על בניית מלאכת המשכן, ניצח יחד עם בני ישראל מלחמות רבות במשך 40 שנה במדבר ועוד ועוד. כל זאת תוך שמיעת תלונותיהם של העם "מדוע הוצאת אותנו מארץ מצרים? ע"מ שנסבול ונמות במדבר…" אך משה המשיך בביטחון מוחלט בדרכו.

פן נוסף של מידת הנצח והביטחון בא לידי ביטוי בביטחון העצמי של האדם. האדם העובד לפרנסתו עלול לשכוח מאין מגיעים כוחותיו ויכולותיו, וככלל אנו עסוקים בביטחון המדינה כאילו הדבר תלוי בעוצם ידינו… יש לזכור את אזהרת ה' ומשה רבנו בטרם כניסת בני ישראל לארץ "ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" (דברים ח'). על האדם לזכור שכל כוחותיו מגיעים מהבורא יתברך "וזכרת את ה' אלוהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל".

מסכנה: אין דבר כזה שאני מצליח בזכות עצמי, אני חלק מהכלל. כשאני מצליח ה' עושה זאת לטובת הסובבים אותי וכשאני נכשל ה' מיישר לי את מידותיי ובכך מחזיר אותי לדרך הנכונה. למעשה ביטחון מוחלט בדרכו של השם תביא לריפוי מידת הנצח והמערכת השייכת לה המע' האנדוקרינית (המע' ההורמונלית).

 

פנימיות ספירת ההוד היא התמימות, ההודיה וההודאה. יהודי פותח את היום במשפט "מודה אני לפניך מלך חי וקיים.." הודיה קצרה לבורא עולם שהעיר אותך בבוקר למרות שלא חייב לך כלום… המשפט "מודה אני" הוא הבסיס לתיקון המידה. הוד מתוקן הוא הליכה בתמימות, הודיה והודאה לבורא. כתוב בתורה הקדושה "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" ומפרש"י "התהלך עימו בתמימות, ותצפה לו, ולא תחקור אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו וחלקו".

מהות ההודיה (תודה) חייבת להיות שזורה בהתנהגות כנה ואמיתית. אנו נתקלים לא אחת באמירות קשות או מזויפות בין חברים ובני זוג ואלו רק מציבות גבולות וחומות במערכות היחסים. כל נושא התקשורת הכנה והאמיתית בין בני האדם קשורה לספירת ההוד, נאמר בספר איוב "אוזן מילים תבחן" (איוב יב' יא') ראשי תיבות אמ"ת, הכוונה היא שאם נקשיב היטב נדע האם הצד השני באמת כנה, ישר ורוצה באמת בטובתי.

מסכנה: וידוי על חטא הוא חלק מהמערכת החיסונית של האדם – אשר משויכת לספירת ההוד. תפקידה העיקרי של מערכת החיסון הוא ללחום בפתוגניים ושאר מרעין בישין. בפנימיות כשאני מתחרט ועושה תשובה מהלב, ההוד לוחם בחטאים ובמעשים המזיקים ועוזר לאדם לדחותם. כאשר ההוד מופנה לכיוונים הלא נכונים (קליפת ההוד = ערמומיות וכפיות טובה) הוא גורם למחלות, לנזקים ולצרות רבות ר"ל. כמובא בפסוק "הודי נהפך עלי למשחית" (דניאל י' ח'). דוגמא לכך אנו מוצאים אצל אהרן הכהן בעבודת המשכן שעשה אהרן בתמימות וביושר גמור. וגם לאחר מיתת 2 בניו, נדב ואביהוא, נאמר "וידום אהרן". הוא הודה לה' בשתיקתו וקיבל את הדין ואז זכה למידת ההוד.

צדיק אמת אינו מושפע מ"כוח המדמה" תענוגו היחידי והתמידי הוא הקרבה לעם ישראל ולה' יתברך ובתוך כך הוא פועל בכל כוחו עם האמת שלו! מידת יסוד מתוקנת עוזרת לנו לבצע את שליחותנו בכך שאנו לא בורחים מן המציאות אלא מנסים בכל רגע ורגע להשפיע קדושה ואמת. יוסף זכה לכינוי "הצדיק", יוסף מכונה כך מכמה סיבות, ראשית מלשון "צדקה" ו"צדק" ואכן יוסף הוא המשבר מזון לכל מצרים ולבני ישראל וכל זאת תוך קבלת החלטות קשות מאוד בזמנים לא פשוטים של בצורת ארוכה ונוראית. בנוסף יוסף הצדיק מהווה את הדוגמה החיה לשמירת הברית, כאשר סרב לאשת פוטיפר. לא לחינם בחר ה' יתברך לקבוע ברית בינינו לבינו דווקא באיבר הרבייה, כשהאדם שומר על הברית בקדושה ובטהרה (במחשבה, בדיבור ובמעשה) ומתעל אותה לצורך קיום המצווה הוא מקיים בפועל את הברית בינו לבין קונו וזהו למעשה שורשו ומהותו של האדם – כח היסוד הינו מתנה מיוחדת שניתנה לעם היהודי מה' יתברך. שמירת הברית היא היכולת להתקשר באמת אל ה' יתברך ואל עם ישראל בקדושה אמיתית וטהורה. מאידך כאשר מפנה היהודי את הכח הזה (תמצית הנפש נמצאת ביסוד) למטרות סתמיות הוא הופך להיות שטחי ומנותק מהאמת כיוון שהוא פוגם בנקודות העמוקות והטהורות ביותר בנפשו, בקשר שלו עם בוראו.

מסכנה: מידת היסוד אחראית על מע' הרבייה וההולדה, וכך מובא בספר "כתר שם טוב" מפי הבעש"ט הקדוש: "כמו שיש צורך בזיווג גשמי בהנאה, בשמחה וחשק, כך גם בזיווג הרוחני, רק כשהאדם בשמחה בתורה ובתפילות אזי הוא מוליד…" 

כתוב בזוהר הקדוש שפנימיות מידת המלכות היא השפלות. הרועה השביעי של עם ישראל הוא כמובן דוד המלך. דוד המלך אמר על עצמו "והייתי שפל בעיני" – הכוונה היא שמציאות נפשו של מלך ישראל נמצאת בשפלות! הוא רואה את שלמותו של המלך האמיתי, מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ומנגד רואה את טבעו, יצריו וחסרונותיו ומבין "מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ"… ויחד עם זאת עושה רק את רצון ה' כי הוא הכי מתאים מכולם. "וַיּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל – לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אוֹתִי נָגִיד עַל עַם ה', עַל יִשְׂרָאֵל".

נגישות
עגלת קניות0
אין מוצרים בסל
המשך לקנות
0

הטופס נשלח בהצלחה!