אנמיה – Anemia

מבוא

אנמיה בהגדרתה הינה מצב רפואי המאופיין בירידה ביכולת הדם לשאת חמצן אל רקמות הגוף. ירידה זו נובעת לרוב מירידה בכמות תאי הדם האדומים (RBC) או בריכוז ההמוגלובין (HGB) בתוכם, מה שמוביל לאספקת חמצן לקויה.
הבנת התהליכים הפיזיולוגיים המורכבים של ייצור הדם, תפקודו, והרכיבים החיוניים לו, מהווה את אבן היסוד לכל התערבות טיפולית יעילה. הכרת תפקידם של הרכיבים המרכזיים מאפשרת לנו לאבחן באופן מדויק יותר את מקור הבעיה ולהתאים את הטיפול הנכון.

אריתרוציטים – תאי הדם האדומים הם התאים האחראים על נשיאת החמצן מהריאות אל כל תאי הגוף. הם מיוצרים במח העצם בתהליך הנקרא המטופיזיס ותוחלת חייהם היא סביב 90-120 ימים. צורתם הייחודית, דמוית שק ללא גרעין, מאפשרת להם לשאת כמות אדירה של מולקולות.

המוגלובין הוא החלבון המורכב המצוי בתוך תאי הדם האדומים, תפקידו לקשור חמצן בריאות ולהובילו לרקמות ובמקביל לקשור פחמן דו-חמצני מהרקמות ולהובילו חזרה לריאות. מבנה ההמוגלובין מורכב מארבע תת יחידות חלבוניות (2 שרשראות אלפא + 2 שרשראות בטא) שבמרכזה יון ברזל, כל אחת מהשרשראות מחזיקה קבוצת Heme אשר קושרת את החמצן.

ברזל הוא יסוד כימי חיוני המהווה את המרכיב הפונקציונלי המרכזי במולקולת ההמוגלובין.
בנוסף לתפקידו בנשיאת החמצן, הברזל חיוני גם לייצור הורמוני בלוטת התריס, לבניית המוליך העצבי דופמין, ומשמש כקו-פקטור באנזימים רבים. רוב הברזל בגוף מאוחסן בכבד, בטחול ובמח העצם.
הברזל דרוש ליצירת כדוריות דם אדומות שם הוא נקשר להמוגלובין הנושא את החמצן בדם ולמיוגלובין נשא החמצן בשרירים. למעשה כשני שליש מהברזל בגופנו הולך לטובת פעילות זו. כאשר שליש נוסף נאגר בחלבון המסיס – Ferritin ומעט ממנו גם נקשר ונאגר בחלבון – Transferin.
אנמיה מתרחשת כאשר התכולה של ההמוגלובין נמוכה (מחוסר ברזל) ו/או כשיש חסר בתאי דם אדומים (חוסר יצור במח העצם) שיכולים לשאת את ההמוגלובין.
דיאטה ממוצעת מערבית מכילה בין 10 ל 20 מ"ג ברזל ביום, כאשר רק עד 30% מכמות זו תיספג בגופנו בעיקר בתריסריון ובחלק העליון של המעי הדק.

בטבע קיימים 2 סוגי של ברזל – Heme & NonHeme

ברזל Heme שנמצא בעולם החי נספג בגוף בשיעור של 15% עד 30%, לעומת ברזל Non-heme המצוי בעיקר בצומח, שספיגתו נמוכה משמעותית ועומדת על 2% עד 10% בלבד.
הסיבה העיקרית שגופנו סופג ברזל מעולם החי טוב יותר הוא שיש מנגנון ספיגה עצמאי לברזל Heme מעיין "מסלול כניסה" נפרד ועצמאי במעי הדק עם נשאים ספציפיים (כגון HCP1) דבר שמסייע לו להיספג טוב יותר בדיוק כמו שהוא. בניגוד לברזל מהצומח שהמבנה שלו מתפרק לפני הכניסה לתאי המעי ולכן יעילותו פוחתת.

להלן טבלה המסכמת את ההבדלים העיקריים בין 2 סוגי הברזל

תהליך האבחון

תמונה קלינית ותסמינים נפוצים של אנמיה
עייפות כרונית, חולשה, תחושת קור, סחרחורת, דופק מהיר, כאבי ראש/רגליים, חוסר יכולת ריכוז, נדודי שינה, עצירות, לחצים בחזה.

מדדים מרכזיים לאבחון אנמיה בבדיקות דם

הערה – בבדיקות הדם מומלץ להסתכל על התמונה הכללית ולחפש דפוסים עם השוואה לבדיקות קודמות ולא להסתמך רק על ערכים בודדים. לדוגמא פריטין נמוך עם ברזל תקין עשוי להצביע על דלדול מאגרים שטרם השפיע על רמות הברזל בדם, ומציע חלון הזדמנויות להתערבות מוקדמת.

סוגי אנמיה נוספים

• אנמיה חרמשית – מצב מולד בהן כדוריות הדם בצורת חרמש ולא בצורה עגולה-אליפטית כמו שצריך להיות. במצב זה כדוריות הדם לא יכולות לשאת כמות חמצן שתספק את תאי הגוף בשל הצורה המורפולוגית שלהן. הטיפול באנמיה חרמשית מתחלק ל 3. א' – טיפולים תרופתיים (ניהול המחלה). ב' – טיפולים מרפאים (Curative Therapies) כגון השתלת מח עצם וטיפולים גנטיים. ג' – טיפולים תומכים ומניעתיים כגון עירויי דם.

• אנמיה מאקרוציטית – מצב בו נפח כדוריות הדם יהיה גדול מהרגיל, בבדיקת הדם ערך MCV יהיה ברמות גבוהות, הסיבות הן: חסר בחומצה פולית וחוסר בוויטמין B12.

• אנמיה מיקרוציטית – על רקע של חוסר ברזל, בבדיקת הדם ערך MCV – יהיה נמוך, נפח כדוריות הדם קטן, מצב זה מופיע לרוב בגלל חוסר בברזל. סיבה נוספת בשל מחלות כליה שונות, בעיות גנטיות או דימום מרובה, המלצה ליטול תוסף ברזל + וויטמין C לשיפור הספיגה ולבדוק לעומק את הגורם לאנמיה.

• אנמיה של מחלות כרוניות – תופיע במצבים של מחלות כרוניות, בבדיקות הדם נראה מדדי דלקת גבוהים יחד עם רמות ברזל והמוגלובין נמוכות.

• תלסמיה – מחלה תורשתית בה יש חוסר יכולת של הגוף לייצר המוגלובין תקין עקב שינוי בגן המקודד. תסמינים של תלסמיה דומים לתסמיני אנמיה רגילה, ההבדל הינו בבדיקות הדם הגנטיות שנעשות, הטיפול הינו תוספי ברזל ותזונה עשירה בברזל ככל שניתן עם דגש לספיגה טובה יותר.

• אנמיה המוליטית – מצב מולד בו מתרחש פירוק מוגבר של תאים אדומים, הטיפול הינו עירויי דם.

• אנמיה ותת פעילות בלוטת התריס – קיים קשר דו כיווני מורכב בין אנמיה לתת פעילות של בלוטת התריס שכן שני מצבים אלו יכולים להחמיר זה את זה ולהשפיע זה על זה. היפותירואיד גורם לאנמיה עקב האטה כללית של חילוף החומרים אשר פוגעת בקצב ייצור תאי הדם האדומים במח העצם. בנוסף האנזים אשר אחראי על ייצוא הורמוני התריס תלוי ברזל לצורך פעילותו ומחסור בברזל יפגע ביעילות האנזים ועלול לגרום להחמרת פעילות הבלוטה. הדמיון בתסמינים בין שני המצבים הללו כגון – עייפות, חולשה ותחושת קור מגדיש את החשיבות הקלינית של אבחון מדויק.

גורמים לאנמיה
הגורמים לאנמיה הינם רבים ומגוונים, חלקם קשורים לבעיות במערכת העיכול כמו תזונה לקויה ו/או בעיות ספיגה, מחלות מעיים דלקתיות כגון קרוהן וקוליטיס, שגשוג החיידק הליקובקטר פילורי, הפרעות אכילה כגון אנורקסיה או בולמיה, היפוכלורידיה אשר נגרם לרוב מתרופות סותרות חומצה, תרופות נוגדות דיכאון וכימותרפיה, דימום ווסתי מוגבר ודם סמוי בצואה. כמו כן, מצב של תהליך דלקתי בגוף ו/או חולי מוגבר במחלות חורף תורמים לדלדול ספיגת הברזל.

כמו כן קיימים פרמטרים רבים אשר קשורים לקליטת הברזל או לחילופין לעיכוב הספיגה בגופנו ומומלץ לקרוא את המאמר על הברזל.

השלכות של אי טיפול באנמיה
בעיית התפתחות ועיכוב גדילה בילדים, ירידה בפעילות הקוגניטיבית, פגיעה במערכת החיסונית, חוסר תפקוד של בלוטת התריס, סכנה אם ולעובר בהריון, השפעה על ביצועים בפעילות גופנית, עייפות מרובה וחוסר ריכוז לאורך זמן יכולות להתפתח בעיות חמורות יותר כגון אי ספיקה רב מערכתית כגון אי ספיקת לב, כליות, ריאות וכבד.

הטיפול באנמיה
הגישה המוצגת כאן חורגת מהתמקדות בהשלמת חסרים בלבד, ומעמיקה באיתור וטיפול בשורש הבעיה שהובילה להתפתחות המצב האנמי. המטרה היא להבין את המנגנונים הפיזיולוגיים והמערכתיים שהופרו, ולבנות תוכנית טיפול מותאמת אישית אשר תשיב את הגוף לאיזון. הטיפול באנמיה נשען על עמודי תווך מרכזיים הפועלים באופן סינרגטי כגון:

• תזונה בונה דם

• ספיגה אופטימלית

• תיסוף ממוקד

• איזון מערכות הגוף

לסיכום
המסר המרכזי העולה ממאמר זה שטיפול יעיל באנמיה דורש שינוי פרדיגמה. במקרים רבים האתגר העיקרי איננו מחסור בברזל במזון – שכן הוא קיים בשפע במקורות מהצומח ומהחי – אלא קיומם של מחסומים פיזיולוגיים המונעים את ספיגתו וניצולו התקין בגוף.
לכן המטרה הטיפולית הראשונה במעלה היא לאתר את הגורם השורשי המונע את ספיגת הברזל, בין אם הוא טמון בחומציות הקיבה, בדלקת סמויה, בחוסר איזון הורמונלי או ליקוי אחר ולאחר זיהוי הגורם, יש למקד את הטיפול ובמקביל לתת תמיכה תזונתית ותוספי תזונה ע"פ הצורך.

צמחי מרפא

צמחי מרפא נוגדי אנמיה – Antianemic הנקראים בשפה המקצועית גם מחזקי דם (Blood tonic) למעשה מטפלים במצבי באנמיה באופנים שונים. חלקם מכילים ויטמינים ומינרלים חשובים כגון ברזל, חומצה פולית וחומרים חיוניים נוספים ליצור ההמוגלובין, בעוד שאחרים מעודדים ייצור של תאי דם אדומים ממח העצם ע"י עבודה מסורתית דרך הטחול, הכבד והכליות.
בכל מקרה מומלץ להיוועץ בהרבליסט קליני מוסמך להתאמה אישית!

בברכת בריאות איתנה

כתיבה: הדס פדהאל – (RDH) B.A בבריאות הציבור, הרבליסטית קלינית (Cl.H), יועצת לתזונה ובריאות טבעית ושיננית מוסמכת.

אהבתם את המאמר, רוצים לעזור לאחרים להתרפא באופן טבעי הצטרפו אלינו ללימודי נטורופתיה ו/או הרבליסט קליני ובוא להיות הרופאים של הדור הבא!

מקורות

1. 2024 Febdoi: 10.29219/fnr.v68.10451. eCollection 2024 Iron – a background article for the Nordic Nutrition Recommendations 2023 .M.domellor, Asjoberg
2. 14 Mar 2013,Enhancers of Iron Absorption: Ascorbic Acid and other Organic Acids ,B.teucher, M,Olivares,H,cori
3. Pearl millet minerals: effect of processing on bioaccessibility , 2018 Sep;55(9):3362-3372.doi: 10.1007/s13197-018-3305-9. Epub 2018 Jun 27.krishnan, M.S.meera

5. Abdalla AA, Ahmed IA, Tinay AHEl. Influence of traditional processing on minerals HCl-extractability of pearl millet (Pennisetum glaucum) Res J Agric Biol Sci. 2010;6:530–534.
6. Agte VV, Khot S, Girigosavi ST, Paknlkar KM, Chiplonkar SA. Comparative performance of pearl millet- and sorghum-based diets vs wheat and rice-based diets trace metal bioavailability. J Trace Elem Med Biol. 1999;13:215–219. doi: 10.1016/S0946-672X(99)80038-8
7. Blomhoff R, Andersen R, Arnesen E, Christensen J, Eneroth H, Erkkola M, et al. . Nordic Nutrition Recommendations 2023. Copenhagen: Nordic Council of Ministers; 2023
8. Gao G, Li J, Zhang Y, Chang YZ. Cellular iron metabolism and regulation. Adv Exp Med Biol 2019; 1173: 21–32. doi: 10.1007/978-981-13-9589-5-2