אלרגיה ורגישות למזונות

רקע כללי

אלרגיה או רגישות למזון היא למעשה תגובת יתר של מערכת החיסון כנגד חומרים שונים שאותם היא מזהה כמזיקים לגוף. חומרים אלו על לא עוול בכפם מקבלים את התואר "אלרגניים". החומרים כוללים מגוון רחב, בעיקר של חלבונים (כגון חלבון הקזאין בחלב הפרה, חלבון האלבומין בביצה, חלבון הגלוטן בדגנים, אגוזים, בוטנים, שומשום ועוד). חשוב לדעת כי מלבד רכיבים בתזונה, ישנן מולקולות כימיות נוספות שעלולות לגרום לאלרגיה וגירויים במערכות הגוף השונות (למשל אבקני צמחים, תרופות ועוד רעלניים סביבתיים) אך במאמר זה נדבר רק על אלרגיה ורגישות למזון.
ע"פ הסטטיסטיקה בעולם המערבי לפחות 30% מהמצבים הכרוניים כגון בעיות בעור, רגישות/דלקות במערכת העיכול, הפרעות וחולשה חיסונית ועוד מקורם בחשיפה ואי סבילות לאלרגניים ומומלץ מאוד לבדוק זאת כשעולה חשד.

אלרגיה למזון תבוא לידי ביטוי כאשר נוגדני מערכת החיסון מסוג אימונוגלובולינים יעלו ויתחילו לתקוף את החומר "הזר". הדבר יגרור שרשרת של פעולות עד להפעלת תאי הפיטום (Mast cells) שבתורם גורמים להפרשת חומרים רבים, שהעיקרי שבהם נקרא היסטמין (Histamine). היסטמין נוצר בתאים על ידי חומצת האמינו החיונית היסטידין (Histidine) ושחרורו קשור כאמור לתגובות אלרגיות אשר גוררות אחריהן תגובה דלקתית בגוף.

השפעת ההיסטמין עובדת כמובן דרך רצפטורים, אשר מסווגים למספר 4 קבוצות עיקריות:

• H1 – קליטת ההיסטמין בקולטן זה גורם לתופעות ההתרחבות של כלי הדם (vasodilation), ודרכי הנשימה (bronchoconstriction) וכן הפחתת גרד וגירוי כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים, עקיצת חרקים וכדומה.

• H2 – קליטת ההיסטמין בקולטן זה קשור בעיקר לבקרה על ייצור חומצת הקיבה. היסטמין משתתף בייצור חומצת הקיבה (יחד עם אצטיל-כולין וגסטרין), הוא עושה זאת דרך עצב הוואגוס שיורד מהמוח דרך בית החזה עד הקיבה.

• H3 – קליטת ההיסטמין בקולטן זה גורם להפרשה מופחתת של המוליכים העצביים (נוירוטרנסמיטורים): אצטילכולין, נוראפינפרין, סרוטונין ודופמין.

• H4 – קולטן זה מצוי על גבי כדוריות הדם הלבנות (אאזנופילים ונויטרופילים) והוא מעודד את תזוזת התאים הלבנים לאתר הדלקת בגוף.

איך מתבטאת אלרגיה?

אלרגיה יכולה להתבטא בצורות שונות וברמות חומרה שונות. אלרגיה חריפה בדר"כ תתפתח סמוך למועד החשיפה לאלרגן ועלולה לגרום לסיכון חיים. לעומת זאת אלרגיה מתמשכת נחשבת לקלה יותר וכוללת תסמינים רבים שאנשים חיים עימם וחלקם אפילו לא מודעים להיותם אלרגיים. אלרגיות נפוצות כוללות כאבי ראש, עייפות כרונית, פריחה, גרד בגוף או בחלל הגרון, גודש במערכת הנשימה, נזלת, דמע, התעטשויות רבות, הקאות ועוד, הסימן הראשון שצריך להדליק נורה אדומה היא היא שהגוף בוחר לעשות כל מיני פעולות על מנת להרחיק את מקור החומר "הזר" שפלש לתוכו.
חשוב להדגיש שפתולוגיות כגון "מחלות זיהומיות" (דלקות גרון ואוזניים, ברונכיטיס, סינוסיטיס וכו'), "מחלות אוטואימוניות (דלקות מעיים, האשימוטו, אטופיק דרמטיטיס וכו') והפרעות מטבוליות (מעיי רגיז, שלשולים, סרטן לימפה וכו') יכולות להיגרם מאלרגיה כרונית למזון או לרעלים סביבתיים אחרים. שוב הדבר מרמז לנו שהגוף חכם אך גדוש ופשוט מנסה להיפטר מהרעלים.

שכיחות אלרגיה למזונות עלתה באופן משמעותי בעשור האחרון, במיוחד בקרב ילדים, נתון המעורר חשד בפני עצמו כנגד תעשיית המזון, החיסונים ואורח החיים המשפחתי – מערבי הקלוקל (אך לא כאן המקום להרחיב בנושא). למרבה המזל, מרבית מקרי האלרגיה למזון יחלפו עם הזמן (במיוחד בילדים קטנים עד גיל 5) ולכן רצוי להיות במעקב מסודר עם מטפל מוסמך לדעת האם, איך ומתי האלרגיה חלפה.

אלרגיה, אי סבילות, רגישות למזון

ישנו בלבול בציבור בין המושגים אלרגיה למזון (Food allergy), אי סבילות למזון (Food intolerance) ורגישות למזון (Food hypersensitivity) אז בואו נעשה סדר. ראשית נסביר שברגע שהאדם נחשף לחומר זר מערכת החיסונית תגיב בהתאמה ותייצר ביתר שאת חומרים הנקראים אימונוגלובולינים, אלו למעשה נוגדנים חלבונים המיוצרים על ידי התאים הלבנים כדי להגן מפני אותם חומרים זרים. האימונוגלובולינים מופיעים בצורת האות Y ונקשרים לאנטיגנים הספציפיים שנמצאים על גבי הפולש ובכך עוזרים לנטרל או לחסל אותו. ישנם חמישה סוגים עיקריים של אימונוגלובולינים: IgA, IgD, IgE, IgG ו-IgM, כל אחד עם הייחודיות ואזורי הפעולה שלו.

אלרגיה למזון (Food allergy) – אלרגיות למזון הן תוצאה של תגובת אלרגנית המערבת את מערכת החיסון וספציפית את האימונוגלובולין (IgE). אלרגיה שכזאת עלולה להגיע לסיבוכים חמורים כמו אנפילקסיס. דוגמה קלאסית היא ילד עם אלרגיה לבוטנים שמגיב באופן מיידי לאלרגן, תוך שניות עד דקות תופיע פריחה עורית, קשיי נשימה ועוד במקרה שכזה חובה לתת סיוע באופן מיידי.
מה שקרה הוא שנוגדני IgE הציפו את הגוף וגרמו לילד להיחנק מרוב הפרשת היסטמינים. רק 8 קבוצות מזונות המכונים "שמונה הגדולים" אחראים לאלרגיות מסכנות חיים שכאלו: חלב ומוצריו, מוצרי חיטה, ביצים, בוטנים, דגים, חרקי ים, אגוזים וסויה. וכמובן שאם ידוע על אלרגיה לאחד מהמזונות הנ"ל יש להרחיקם מהתפריט לחלוטין גם במגע אצל אותו האדם.

אי סבילות למזון (Food intolerance) – אי סבילות למזון איננה מתווכת על ידי מערכת החיסון, אלא נובעת מחוסר יכולת של הגוף לפרק מזון מסוים כראוי (בדרך כלל עקב היעדר אנזימים ספציפים ו/או מיקרוביום קלוקל). הדוגמה הידועה ביותר היא אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב), במצב שכזה עקב מחסור של האנזים לקטאז (אשר אמור לפרק את סוכר החלב) יתפתחו תגובות דלקתיות ו/או חיסוניות (נפיחות, כאבי בטן, דלקת מעיים, שלשולים). מקרה קלאסי נוסף קושי בפירוק סיבים תזונתיים אשר נגרם ממצע מיקרוביום קלוקל, גם כאן הדבר יביא לתופעות של כאבי בטן, נפיחויות וסבל רב. תופעות האי סבילות למזון בדרך כלל פחות חמורות מאלרגיה למזון אך הרבה יותר קשות לפיצוח, ודווקא בגלל שאי הסבילות נחשבת לבעיה "קלה" יותר, היא קשה הרבה יותר לזיהוי. התגובה הכרונית למזון או לחלק ממרכיביו בדרך כלל איננה מערבת את האימונוגלובולינים ולכן קשה לעלות על הבעיה בבדיקות הדם.

רגישות למזון (Food hypersensitivity) – או במילים אחרות תגובות חיסוניות למזון הן תגובות שמערבות את האימונוגלובולינים IgG או IgA הנשלטים על ידי תאי החיסון T & B. דוגמה קלאסית הינה רגישות למוצרי חיטה ללא צליאק. בניגוד לאלרגיות למזון הגורמות כאמור לתסמינים באופן מידי ומסכן חיים רגישות למזון תגרור תגובה חיסונית בדרך כלל בתוך 4 עד 72 שעות לאחר אכילת המזון ואגב הדבר תלוי מאוד בעוצמת הרגישות האישית ובכמות המזון הנאכלת בכל פעם. אפשרות נוספת היא תסמונת המעי הדליף, שבה מולקולות חלבון גדולות יחסית חודרות את רירית המעי ונכנסות לזרם הדם וגורמות לתגובה חיסונית מערכתית.

לסיכום – מכיוון שהנוגדנים נקשרים לאנטיגנים ספציפיים מומלץ לבצע בדיקות לאיתור תגובתיות חיסונית כגון בדיקת דם ובדיקות פונקציונליות נוספות.
בין אם הרופא המטפל ימצא או לא ימצא את החשוד בבדיקת האלרגנים הוא בדרך כלל ימליץ על תרופות ממשפחת האנטיהיסטמיניים או סטרואידים לבליעה/מריחה חיצונית. אך ברור לכולנו ש"התרופות" הללו רק יטאטו את הבעיה מתחת לפני השטח עד שהיא תצוץ שוב בעתיד ביתר שאת! ולכן זוהי איננה רפואה אמיתית, חשוב לחקור, לגלות ולטפל בשורש הבעיה.

הטיפול הטבעי – בדיקת אלרגיה למזונות

בדיקות מראות ששאריות מזון עלולות להישאר בגוף ימים רבים, וכפי שהבנו קודם בדיקת אלרגיה אצל הרופא איננה מתאימה לבדיקת רגישויות למזונות, ולכן רק באמצעות דיאטת האלימינציה תוכלו לדעת האם יש רגישות למזון כלשהו. חלק מהמטפלים חוששים לעבור את הדיאטה עם מטופליהם כי היא דורשת זמן, הרבה סבלנות ואורח רוח ובעיקר והיא לא קלה לביצוע, ולכן הם בוחרים מראש בתפריט היפואלרגני כללי שיכול לתת הטבה ואפילו מהירה יחסית. אך קחו בחשבון שרק דיאטת האלמינציה תמצא לנו את מה שחיפשנו ותפריט היפואלרגני רגיל לא.
לדיאטת האלימינציה – (Elimination diets) ישנן מס' ורסיות בקרב המטפלים הטבעיים. מתוך ניסיון רב שנים ומתוך נכונות לשיתוף פעולה והצלחות רבות אנו מעדיפים לעבוד עם המטופלים שלנו ב 2 הטכניקות הבאות:

• "אלימינציה רגילה"

• "אלימינציה הפוכה"

לפני שנפרט את הדיאטה נסביר ש 2 האפשרויות משיגות את אותן התוצאות פחות או יותר, אם למטופל קשה עם האלימינציה הרגילה אז נבחר להתחיל עם "האלימינציה ההפוכה".
השיטה מורכבת מ 3 שלבים:

א – תפריט

ב – אתגור

ג – הבראה

"אלימינציה רגילה"

• שלב א – תפריט: יש לעבור לדיאטה אשר מבוססת על אורז ומוצריו למס' ימים (מומלץ להחזיק מעמד 14 יום, כאמור שאריות מזון נמצאו בגוף גם לאחר 7-10 ימים). אורז הינו מזון היפואלרגני, והוא נותן למערכות הגוף מנוחה מהמזון שהגוף פיתח אליו אלרגיה. ניתן לאכול את כל סוגי האורז הקיימים בשוק אורז חום, בשמתי, עגול, ווהני, אדום, פרא-בר וכו', פסטה מאורז, אטריות אורז, פריכיות אורז, פיצפוצי אורז, משקה אורז (ובלבד שכול המוצרים יהיו נקיים מחומרי טעם וריח, צבעי מאכל, חומרים משמרים וכו') ניתן לצרוך הן אורז מלא והן אורז לבן. אין הגבלת כמויות וניתן לאכול כמה שרוצים בכול יום. האורז נאכל ללא תוספות של שמן, תבלינים וכדומה, רק אורז מאודה או מבושל במים או מותפח.

• שלב ב – אתגור: לאחר שאכלנו 14 ימים רק אורז ומוצריו אנו מתחילים להחזיר סוג מזון אחד בכל פעם למשך 3 ימים רצופים, פעמיים ביום. חשוב לרשום ולתעד במחברת האם יש החמרה במצב. אם יש החמרה סימן שהמטופל רגיש למאכל הזה ובשלב זה אנו נמנעים לאוכלו בכל צורה שהיא (נחזור אליו בשלב ג' של הבדיקה – ההבראה). במידה ואין החמרה ניתן להשאיר את המזון בתפריט וממשיכים לאתגר את המזון הבא, כך לאט לאט מסיימים את כל קבוצות וסוגי המזון. מומלץ להתחיל בהחזרת האלרגניים הנפוצים ביותר ו/או את המזונות שהמטופל הכי הרבה צורך באופן קבוע.
  *להלן רשימת אלרגניים הנפוצים ביותר בעולם המערבי: חלב ומוצריו, גלוטן, סויה, תירס, בוטנים, קקאו, ביצים, פירות הדר, פירות טרופיים, שומשום, עגבנייה, תותים, אגוזים ושקדים, יין ואלכוהול, דגים.

• שלב ג – הבראה: לאחר כחצי שנה (למרות שיכול מאוד להיות שהסימפטומים חלפו הרבה קודם) אנו עוברים לשלב ההבראה. בשלב זה אנו מתחילים להחזיר את המזונות האלרגניים (שחשדנו בהם בזכות שלב ב' של הבדיקה) לתפריטו של המטופל. מחזירים בכל שבוע סוג מזון אחד! שוב ננהל יומן והמטופל ירשום כיצד הוא מגיב למזון. במידה והמזון לא גורם לתגובה בעייתית אפשר לחזור ולשלבו בתפריט, אך לא בהגזמה ולא מומלץ בכול יום. במידה והמזון כן גורם לתגובה בעייתית סימן שמערכת החיסונית שלנו עדיין חלשה ולכן נידחה את סוג המזון הספציפי הזה לתקופת הבראה של עוד חצי שנה. (אין צורך להמתין עם יתר המזונות ניתן להמשיך ולהחזיר את האחרים עד לסיום כל הרשימה).
  בסופו של תהליך יש אפשרות שנשאר עם סוגי מזון שלא מתאימים לנו ונצטרך אולי להימנע מהם לחלוטין.

"אלימינציה הפוכה"

• שיטה שנייה וכאמור קלה יותר לבדיקת רגישות למזון היא "האלימינציה ההפוכה". שיטה זו מאפשרת למבוגרים וילדים שמתקשים לבצע את "האלימינציה הרגילה". הרעיון כאן הוא להגיע מהסוף להתחלה.

• מתחילים להסיר מהתפריט בכל פעם סוג מזון אחד בלבד למשך 14 יום, שוב מתעדים ורושמים במחברת האם הייתה הטבה בסימפטומים לעומת השבועיים שלפני כן. (יש לשים לב שרכיבים רבים כמו ביצים, גלוטן, שומשום וכו' מסתתרים בתוך מזונות רבים ויש להקפיד על כך). לאחר 14 יום במידה ואין הטבה ניתן להחזיר את המזון שהסרנו. במידה ויש הטבה אנו נרשום את התאריך שבו המזון הוסר מהתפריט ונחזיר אותו שוב לבדיקה לאחר כחצי שנה. ממשיכים כך עד להוצאה מלאה של כל סוגי המזון עד שנקבל ריפוי מהסימפטומים או עד להגעה לשלב א' בדיאטת האלימינציה. כמובן שגם במקרה הזה מומלץ להתחיל להסיר את האלרגניים הנפוצים ביותר ו/או מה שהמטופל הכי הרבה צורך.

• לאחר שעברנו על כל סוגי המזונות האלרגניים והחשודים אנו מתחילים להחזירם ע"פ סדר הוצאתם (וכזכור לא לפני שחלפו 6 חודשים מאותו סוג מזון). ומסיימים את התהליך כאמור עם שלב ג – שלב ההבראה.

   

  צמחי מרפא ותוספי תזונה

  וויטמין C, קוורצטין, נ-אצטיל-ציסטאין (NAC) ועוד מסייעים בהפחתת רמות האלרגיה.
  גם צמחי מרפא יכולים להתאים למצבי אלרגיה ולחיזוק מערכת החיסון, חשוב להדגיש שהצמחים מותאמים באופן אישי לכל מטופל על פי אופי, מיקום וחומרת האלרגיה.
  ניתן לקרוא על רובם בקישורים כאן – צמחי מרפא נוגדי אלרגיה וצמחים לחיזוק המערכת החיסונית

   

  רוצים לעבור את התהליך עם מטפל מנוסה בתחום צרו איתנו קשר או הצטרפו אלינו ללימודי נטורופתיה ו/או הרבליסט קליני ובוא להיות הרופאים של עצמכם!