סקירה משולבת לטיפול באבני מרה בין הרפואה המערבית לרפואה הטבעית
חלק ראשון: רפואה מערבית
מבוא
כיס המרה הינו שק קטן בצורת אגס, גודלו כ-7 עד 10 ס"מ אורך, 3 עד 5 ס"מ רוחב, ונפחו יכול להגיע עד כ-60 מ"ל. כיס המרה יושב מתחת לאונה הימנית של הכבד ברביע הימני העליון של הבטן.
תפקידו של כיס המרה לאגור ולרכז את המרה שמיוצרת בכבד, ואז לשחרר אותה אל הצינור המרה המשותף בזמן אכילה, במיוחד לאחר אכילת מזון שומני.
תפקיד מיצי המרה:
פירוק מזון שומני
ספיגת ויטמינים מסיסי שומן
מיץ המרה הינו נוזל בעל PH בסיסי. תכונה המסייעת לו לנטרל את החומציות הגבוהה של מיצי הקיבה ולאפשר עיכול תקין של שומנים במעי הדק. רמתו הבסיסית מאפשרת גם פעילות מיטבית של ליפאזות ויצירת קומפלקסים זעירים של שומנים. וכן שמירה על מסיסות חומצות המרה והכולסטרול.
הומאוסטזיס של כולסטרול (שמירה על איזון פנימי יציב של רמות חומרים ותפקודים בגוף לאורך זמן): המרה היא הדרך העיקרית לפינוי כולסטרול מהגוף, גם ככולסטרול חופשי וגם לאחר הפיכתו לחומצות מרה.
פינוי פסולת ורעלים: סילוק בילירובין מצומד (בילירובין מסיס במים ונקרא גם Direct bilirubin), מטבוליטים של תרופות, וחלק ממלחים ומתכות.
פעילות אנטימיקרוביאלית: חומצות המרה הינו חומר חיטוי עוצמתי ביותר. הן פוגעות בממברנות חיידקים ותומכות בהרכב מאוזן של המיקרוביום במעי הדק.
אותות הורמונליים-מטבוליים: חומצות המרה מפעילות “כפתורי בקרה (קולטנים)” בתאים – כך הן עוזרות לאזן סוכר ושומנים בדם, ומעודדות שחרור הורמון שמסייע לשובע ולאיזון הסוכר בשם GLP-1 .
מחזור אנטרו-הפטי (מעי-כבד): כ-95% מחומצות המרה נספגות חזרה באילאום (מעי הדק) וממוחזרות לכבד, דבר ש"חוסך" לגופנו סינתזה חדשה ושומר על מאגר זהה.
אבני מרהGallstones (cholelithiasis)
הן משקעים מוצקים של כולסטרול, מלחים או פיגמנטים הנוצרים בכיס המרה או בדרכי המרה. מצב זה יכול להיות אסימפטומטי לחלוטין אך גם יכול לגרום לתסמינים משמעותיים כגון קוליק מרה, דלקת חריפה של כיס המרה ואף סיבוכים כמו חסימת דרכי מרה או דלקת לבלב.
סטזיס מרה (עימדון מרה) עקב ריקון לא תקין של כיס המרה.
גורמי סיכון: נשים (יחס 1:3), גיל מעל 40, השמנה, סוכרת, הריון, ירידה מהירה במשקל, שימוש באסטרוגן/גלולות, תזונה עתירת שומן רווי, תזונה דלה בסיבים, מזון מעובד, תסמונת מטבולית.
תסמינים
אסימפטומטיים: מרבית החולים (כ70%-80%) אינם מפתחים תסמינים כלל.
קוליק מרה: כאב חזק ברביע הימני העליון או באפיגסטריום (האזור המרכזי העליון של הבטן, מתחת לעצם החזה), מופיע לרוב תוך זמן קצר לאחר ארוחה שומנית, הכאב עלול להקרין לשכמה ימין או לגב, ההתקף יכול להמשך כ 30 דקות ועד מספר שעות.
תסמינים נלווים: בחילות, הקאות, נפיחות וגזים.
דלקת חריפה של כיס המרה: חום, רגישות בבטן ימין העליונה, לויקוציטוזיס (עליה בספירת תאי הדם הלבנים).
דלקת לבלב משנית לאבן: כאב בטן חזק שמקרין לגב, עם עלייה משמעותית בערכי העמילאז והליפאז.
אבחון
בדיקות מעבדה (בעיקר פאנל כבד ותפקודי לבלב):
(Aspartate Aminotransferase) AST (Alanine Aminotransferase) ALT – רמתם עולה בחסימה זמנית של דרכי המרה, עלולים גם לעלות באופן חד ומהיר (פי 10-20 מהנורמה) כאשר אבן נתקעת בצינור המרה המשותף. כאן המקום לציין כי ALT הינו אנזים ספציפי יותר לנזק הכבדי מאשר AST שיכול להצביע גם על בעיות בכבד, שרירים ותאי דם אדומים, ולכן מומלץ לפרש את התוצאות בהתייחס למקורות נוספים של האנזים בגוף.
(Alkaline Phosphatase) ALPו (Gamma-Glutamyl Transferase) GGT עולים משמעותית במצבים של סטזיס (עימדון מרה) או חסימה. GGT עולה גם כאשר יש רעילות חזקה בכבד (מתכות כבדות וכדומה) ולכן גם כאן מומלץ לפרש את התוצאות בהתייחס לתמונה הכללית.
בילירובין ישיר (Direct) עולה בחסימת דרכי המרה ולעיתים מתבטא בצהבת.
עמילאז וליפאז עולים מאוד במקרה של דלקת לבלב משנית לאבנים בכיס המרה.
WBC &(C-reactive protein) CRP(ספירת דם לבנה) עולים במצבים של דלקת חריפה כמו Cholecystitis.
אגב באבנים אסימפטומטיות לרוב המדדים יהיו תקינים. ובקוליק מרה (התקף חסימתי) ייתכנו עליות קלות וחולפות.
בדיקות הדמיה:
אולטרסונוגרפיה (US) היא בדיקת הבחירה הראשונה והמהירה ביותר.
CTאו (Magnetic Resonance Cholangiopancreatography) MRCP נדרשים כאשר יש חשד לחסימה בדרכי המרה.
(Cholangiopancreatography Endoscopic Retrograde) ERCPמשמשת גם ככלי אבחוני וגם כטיפולי.
דרכי טיפול מערבי
אבנים אסימפטומטיות – ברוב המקרים אין המלצה לטפל אלא מעקב בלבד. מקרים חריגים כגון – אבנים גדולות מאוד, כיס מרה "פורצלן", מחלות המוליטיות או מועמדים להשתלת איברים – במקרים אלה נשקלת כריתת כיס מרה מניעתית.
אבנים סימפטומטיות – טיפול הבחירה הוא כריתת כיס מרה לפרוסקופית, עם אפשרות לכריתת כיס מרה פתוחה במצבים מורכבים או בחירום.
תרופות – כמו Ursodeoxycholic acid יכולות לשמש להמסה של אבנים כולסטרוליות קטנות, יעילותן מוגבלת ודורשת טיפול ממושך. אגב במחקר רנדומלי נבדק שילוב של חומצה אורסודאוקסיקולית עם תוספת של חומצות שומן מסוג n-3 polyunsaturated fatty acids (PUFA) אל מול קבוצה שטופלה בחומצה אורסודאוקסיקולית בלבד ונמצא שהשילוב בין השתיים נותן תוצאות טובות יותר.
סיבוכים:
חסימת דרכי מרה: (Choledocholithiasis) בדר"כ מבוצע ERCP להסרת האבן, ובהמשך כריתת כיס מרה למניעת הישנות.
דלקת חריפה של כיס המרה: (Cholecystitis) אשפוז, אנטיביוטיקה רחבת טווח, טיפול תומך וניתוח.
דלקת לבלב משנית לאבן מרה (Gallstone Pancreatitis) ודלקת בדרכי המרה (Cholangitis): טיפול תומך בנוזלים, משככי כאב וצום. ולעיתים ERCP להוצאת האבן. בהמשך המלצה גם לכריתת כיס המרה.
חלק שני: רפואה טבעית
תפיסה כללית
אבני מרה נתפסות כתוצר של חוסר איזון מטבולי, עומס על הכבד וסטזיס (עימדון מרה). המטרה היא מניעה ושיקום באמצעות תזונה, צמחי מרפא, פעילות גופנית ותמיכה רגשית.
תסמינים (מנקודת מבט טבעית)
חוסר סבילות לארוחות שומניות, תחושת כבדות או כאב לאחר מזון שומני.
עייפות לאחר אכילה, ירידה באנרגיה במיוחד אחרי ארוחות גדולות.
נפיחות וגזים, תחושת מלאות, התאוששות איטית של העיכול.
טעם מר בפה בבוקר, לעיתים עם ציפוי לשון צהבהב.
נטייה לכבד שומני/דלקות/פרופיל שומנים לא מאוזן, רמז לחוסר איזון מטבולי המעמיס על הכבד ועל מערכת המרה.
אבחון טבעי
תשאול מעמיק אורח חיים, מצב רגשי
יומן תזונה
בדיקות מעבדה
שימוש ב US כאמצעי אישוש והערכת קצב התקדמות הטיפול
תזונה טבעית
המנעות ממזונות מעובדים.
מומלץ להימנע ממזון עתיר שומן, כגון: מיונז, טחינה, שמן, מרגרינה, חמאה, אגוזים, שקדים, פיצוחים, סלטים מוכנים עם רטבים כגון מיונז וכדומה.
להימנע ממתוקים ומחטיפים.
בצקים: יש להימנע מבצק עלים ופריך כגון בורקסים, ג'חנון, מלווח – ולהפחית אכילת גלוטן באופן כללי.
ביצה: ניתן לאכול את החלק הלבן בלבד.
יש לאכול בעיקר דגנים מלאים, ירקות, פירות וקטניות (מושרות).
שומנים טובים (שמן זית, אבוקדו, אגוזים, זרעי פשתן/צ'יה) – לצרוך במתינות רבה ובהדרגה לפי מצבו של המטופל.
חומצות שומן חיוניות – כגון אומגה 3, משפרים מדדי ותפקודי כבד, מונעים מהכולסטרול מלהתקשות ומסייעים לזרימה תקינה של מיץ המרה.
צמחי מרפא
בחירת צמחי מרפא לטיפול באבני מרה דורשת ידע, מיומנות קלינית וניסיון טיפולי ולכן אנו ממליצים להיפגש עם הרבליסט קליני מוסמך להתאמת פורמולת צמחים אישית.
טיפולים נוספים ברפואה טבעית
קומפרסים עם שמן קיק (Castor Oil Packs) קומפרסים חיצוניים על אזור הכבד/כיס המרה. עשויים לסייע להפחתת דלקת, לשיפור זרימת הדם והלימפה, להרפיית שריר חלק ולעידוד ניקוז מרה עדין. מקובל להשרות בד בשמן קיק, להצמיד לאזור ולכסות בחום מתון 30-40 דקות, מספר פעמים בשבוע.
טיפול טבעי – קשר גוף-נפש
ברפואה הסינית המסורתית כיס המרה מקושר ליכולת קבלת החלטות, אומץ והבעת כעס. רגשות כמו כעס מודחק, תסכול וחוסר החלטיות משויכים לסטגנציה ולעימדון בכיס המרה. סטרס כרוני מחמיר דרך שינויים הורמונליים ודלקתיים. כלים מומלצים: מדיטציה, יוגה, נשימות, פעילות גופנית, כתיבה טיפולית ועוד. ניתן גם להיעזר בצמחי מרפא אדפטוגניים ו/או סדאטיביים.
סיכום
הרפואה הקונבנציונית מספקת מענה מהיר למצבים חריפים באמצעות כריתת כיס מרה, ERCP, אנטיביוטיקה וטיפול תרופתי ייעודי.
הרפואה הטבעית מתמקדת בטיפול בשורש הבעיה, במניעה ושיקום באמצעות תזונה אנטי דלקתית, צמחי מרפא, פעילות גופנית, איזון רגשי וניהול סטרס. שילוב הגישות מאפשר בחירה בטיפול מיידי לפי צורך חריף, לצד טיפול טבעי ומניעתי לטווח ארוך.
כתיבה: אירה הורוביץ – הרבליסטית קלינית (Cl.H), מטפלת בתזונה טבעית ותוספי תזונה, מנחה לאורח חיים בריא (Integrative nutritionist), מורה ליוגה ומדיטציה, מטפלת בפרחי באך, אחות מוסמכת BA
European Association for the Study of the Liver (EASL). EASL Clinical Practice Guidelines on the prevention, diagnosis and treatment of gallstones. J Hepatol. 2016.
American College of Gastroenterology (ACG). Guidelines for the Management of Gallstone-Related Diseases. Am J Gastroenterol. 2021.
Pizzorno J, Murray M, Joiner-Bey H. The Clinician's Handbook of Natural Medicine. 3rd ed. Elsevier, 2016.
Pizzorno J. Textbook of Natural Medicine. 5th ed. Elsevier, 2020.
Saviano A, et al. 2024 – Combined milk thistle, artichoke and green tea for biliary sludge and pain: pilot RCT.
Jiang T, et al. 2025 – Meta-analysis of TCM plus Western therapy for gallstones.
Bian H, et al. 2024 – TCM and post-ERCP recurrence prevention: narrative/mini-review.
Lee, S.Y.; Jang, S.I.; Cho, J.H.; Do, M.Y.; Yang, J.; Lee, D.K. Gallstone Dissolution Effects of Combination Therapy with n-3 Polyunsaturated Fatty Acids and Ursodeoxycholic Acid: A Randomized, Prospective, Preliminary Clinical Trial. Gut Liver2024, 18, 5