שם בוטני: Trifolium pratense שם לועזי: Red clover שם עברי: תלתן אדום משפחה: פרפרניים
רקע כללי:
תלתן הינו שיח יפה עם פריחה ורודה הצומח בר באירופה וגם בישראל. מינים שלו אהובים על הדבורות ובזכות זה אנו נהנים מדבש מתוק וטעים העשיר בתרכובות פלבנואידיות מחזקות חיסון הנמצאות בפרח התלתן.
בימי הביניים, נהגו להשתמש בצמח לטיפול בשיעול ולמחלות עור כרוניות. ואכן הצמח מטהר חום, מפחית רעילות מהעור, מצנן ומלחלח את העור ומתאים כאמור לדלקתיות של העור במיוחד במצבי יובש (רוח חום).
התלתן עשיר מאוד גם באיזופלבונים (מקור לפיטואסטרוגנים) אלו נמצאו במחקרים כנוגדי סרטן בעיקר ממקור הורמונלי (ערמונית, שד ושחלות), וכן נהוג להמליץ לנשים בשלב המנופאוזה החוות את תופעות גיל המעבר לשתות חליטות של תלתן אדום.
בהרבליזם המודרני משתמשים בפרחי הצמח בעיקר למחלות עור כרוניות כגון – אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס, סבוריאה וכצמח אלטרטיבי לצורך פינוי רעלים ודיטוקס כללי במיוחד עבור ילדים בשל טעמו המתוק.
איזופלבונים (סוג של פיטואסטרוגניים): Biochanin A, Formononetin, Genistein, Daidzein. וכן פלבנואידים, קומרינים, פיטוסטרולים, ויטמינים ומינרלים.
אינטראקציות, רעילות, תופעות לוואי, אזהרות והתוויות נגד:
תלתן מכיל רכיבים פיטואסטרוגניים ועל כן יש לנקוט זהירות בשימוש משולב עם תרופות הורמונליות, עקב חשש לשינוי ביעילות תרופות אסטרוגניות ופרוגרסטרוניות כגון גלולות למניעת הריון ותרופות H.R.T לגיל המעבר.
בטיחות שימוש בהריון, הנקה וילדים:
הריון: לא מומלץ לשימוש.
הנקה: לא מומלץ לשימוש.
ילדים: ניתן לשימוש לפי משקל הגוף.
איכויות:
טעם – מתוק
מזג – מלחלח
טמפרטורה – קריר
אנרגטיקה מסורתית:
מרידיאנים – ריאות, כליות, שלפוחית שתן
חלקי הצמח בשימוש:
פרחים
אופני נטילה ומינונים:
תמצית נוזלית: 1:3, 45% אלכוהול, 15-30 מ"ל ליום.
תמצית יבשה: 8% איזופלבונים 600-1200 מ"ג ליום.
חליטה: 10-20 גרם ליום.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.
מחקרים:
הצמח תלתן אדום נפוץ מאוד בשוק תוספי התזונה כיוון שבמחקרים נמצא כי הצמח מכיל איזופלבונים (סוג של פיטואסטרוגניים) כגון Biochanin A, Formononetin, Genistein, Daidzein ועוד. המתנהגים בגוף כפיטואסטרוגנים סלקטיביים. נמצא שחומרים אלו פועלים כפיטואסטרוגנים בעלי זיקה סלקטיבית לקולטני אסטרוגן מסוג בטא (ERβ), ולא לקולטני אלפא (ERα). ההבדל בין קולטני אסטרוגן אלפא (ERα) לבטא (ERβ) הוא מהותי ונוגע למיקומם בגוף, לתפקודם הביולוגי ולהשפעתם על מחלות (כמו סרטן). למרות ששניהם מופעלים על ידי אסטרוגן, הם פועלים בצורה מנוגדת.
ERα (אלפא): דומיננטי בעיקר ברקמות הרבייה הקלאסיות: רחם, שחלות, בלוטות החלב בשד, כבד, עצמות ובלוטת ההיפותלמוס. קולטן ERα – מכונה "קולטן המאיץ" כיוון שהפעלתו מעודדת לרוב חלוקת תאים ושגשוג רקמות (Proliferation). זהו מנגנון חיוני להתפתחות השד והרחם, אך הוא גם זה שמניע צמיחה של גידולים סרטניים תלויי אסטרוגן.
ERβ (בטא): נפוץ במגוון רחב יותר של רקמות כגון המוח, הריאות, מערכת העיכול, ערמונית (פרוסטטה), מערכת החיסון ועוד. קולטן ERβ – מכונה "קולטן הבלם" כיוון שהוא לרוב נוגד ל-ERα ולכן הוא מעכב חלוקת תאים, מעודד התמיינות תאים (Differentiation) ומוות תאי מתוכנן (Apoptosis). בשל כך, הוא נחשב ל"מדכא גידולים" (Tumor Suppressor) ברקמות כמו השד, המעי הגס הרחם והערמונית.
לסיכום רוב הטיפולים למניעת סרטן הורמונלי (כמו טמוקסיפן) מתמקדים בחסימת ERα, שכן הוא האחראי לשגשוג הגידול.
*המידע מתבסס על ספרות מקצועית ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. פעילות הצמח אינה מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול רפואי/תרופתי אחר. בכל שאלה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל.