Thyroid disease – מחלות בלוטת התריס

כתיבה אמיר לוי

רקע כללי:

תת פעילות של בלוטת התריס (תת-תריסיות) גורמת לפעילות נמוכה ואיטית של המטבוליזם. הבלוטה האנדוקרינית ממוקמת בקדמת הצוואר, מתחת לתיבת הקול. בלוטה זו מפרישה הורמוני תירואיד – T4 ו – T3 ומשפעלת למעלה מ- 100 אנזימים שונים האחראים על פעילויות רבות ומגוונות בתאי הגוף.

הפרשה מוגברת של הורמוני התירואיד (יתר-תריסיות) עלולה להגביר את המטבוליזם התאי עד פי 100% מעל לנורמה, בעוד שאם לא מופרשים הורמוני הבלוטה כלל, המטבוליזם עלול לרדת עד ל 40%.

בכל המקרים של תת פעילות בלוטת התריס מדובר על תפקוד פחות מהאופטימלי של הבלוטה,  דבר אשר יוביל להאטה של תפקודי התא והצטברות של פסולת מטבולית בכל מערכות הגוף. אבחון של תת-תריסיות מאוד חמקמק, במיוחד בתחילתו, ויכול לנוע בין נראה בקושי עד לסב-קליני ולמצבי קיצון חמורים עד כדי סיכון לחיים, מצב הנקרא מיקסדמה (בצקת רירית).

בלוטת התריס איננה ישות מבודדת, היא חלק מציר הורמונלי-מטבולי אשר כולל את בלוטת ההיפותלמוס, ההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח), יותרת הכליה (האדרנל), הכבד, הכליות, הלבלב, והציטוקינים. פגיעה פיזית או מנטלית בפעילות של כל אחת ממערכות אלה עלולה להביא לפגיעה בפעילות בלוטת התריס.

בלוטת התריס מייצרת שני הורמונים: T4 ו – T3. כאשר T3 הינו המווסת העיקרי של הפעילות המטבולית התוך תאית. ייצור הורמונים אלה מפוקח ע"י ההיפותלמוס וההיפופיזה – שתי הבלוטות הממוקמות במוח. כאשר רמות ה T3 בדם יורדות, ההיפותלמוס משחרר הורמון בשם (TRH- thyrotropin-releasing hormone) שמאותת להיפופיזה להפריש הורמון מגרה תירואיד (TSH- thyroid-stymulating hormone). ה – TSH מגרה את בלוטת התריס לחבר את המינרל יוד עם חומצת האמינו טירוזין ובאמצעות מס' נוטריינטים נוספים לייצר את ההורמונים – T4 ו T3.

ברגע ש T4 מופרש לדם, מופרש קורטיזול שעוזר בהפיכתו ל – T3 (פעולה זאת מתרחשת בעיקר בכליות ובכבד). כדי ש T3 יוכל להיכנס לתוך התאים (שם פעילותו העיקרית) הוא צריך לעבור את הממברנה התאית, להתחבר עם רצפטור ייעודי, ולהיכנס למיטוכונדריה (איבר קטן בתוך התא שם מיוצרת האנרגיה) ואף לגרעין התא.

מחסום נוסף אותו צריכים לעבור הורמוני התריס הם הציטוקינים. הציטוקינים הינם חומרים דמויי הורמונים שמופרשים על ידי תאי המערכת הלבנה ואחראים בין היתר על תגובות חיסוניות, הציטוקינים מתפקדים כשליחים בתקשורת הבין-תאית. יש ציטוקינים המשפיעים ישירות על ציר ההיפותלמוס – היפופיזה – תירואיד ומסוגלים להאט ולשבש את הפיכת ה – T4 ל T3 (עלול להתרחש בחוסר איזון של המערכת החיסונית).

דברים נוספים המסוגלים לחבל בפעילות הבלוטה הם חוסר יוד בתזונה, ואז הבלוטה לא יכולה לייצר T4. במצב כזה, הבלוטה בדרך כלל מתנפחת (גויטר – סימן שכיח לתת פעילות בלוטת התריס), מצב השכיח בארצות המתפתחות באפריקה היכן שלא אוכלים דגים. סטרס יכול גם הוא לגרום לשיבוש הבלוטה – אם נמצאים זמן רב במצב של מתח מתמשך מגיעים לתשישות של בלוטת האדרנל, לא יופרש מספיק קורטיזול מיותרת הכליה כדי להפוך את ה – T4 ל – T3.

ערכים בבדיקות הדם:

  1. ערכי הנורמה של הורמון מגרה תירואיד (TSH) – 0.5 – 5.5 mcu\ml (כאשר נעדיף לראות את הטווח 1-1.7).

  2. ערכי הנורמה של תירוקסין (T4) – 4.5-12.5 µg/dL (נמוך = תת, גבוה = יתר)

  3. ערכי הנורמה של טרי-יודוטירונין (T3) – 80-200 ng/dL (נמוך = תת, גבוה = יתר)

  4. ערכי TSH גבוהים מהנורמה בצירוף ערכים נמוכים של T3 ו T4 מעידים על תת-פעילות של בלוטת המגן (היפותירואידיזם).

  5. ערכים TSH נמוכים מהנורמה בצירוף ערכים גבוהים של T3 ו T4 מצביעים על יתר-פעילות של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם).

  6. ערכי הנורמה של T4 חופשי – FT4 – 10-20 pmol/L (נמוך = תת, גבוה = יתר)

  7. ערכי הנורמה של T3 חופשי – FT3 – 3.5-6.5 pmol/L (נמוך = תת, גבוה = יתר)

בעיות שכיחות:

1. יצור לא תקין של T4 או בגלל פעילות לקויה של ההיפופיזה שלא מפרישה מספיק TSH או בגלל שבלוטת התריס לא מגיבה אליו ולא מייצרת T4.

2. הפיכה לא מספקת של T4 ל T3 – מאי ספיקה של האדרנל או מחסימה ציטוקינית.

3. חוסר יכולת של T3 להיכנס לתאים בגלל בעיה בקרומי התא.

4. T4 + T3 נמצאים בזרם הדם במצב שבו הם קשורים לחלבון אשר מונע מהם להיכנס לתאים. בשביל להיכנס עליהם להתנתק מהחלבון ולהיות חופשיים, הורמוני T4 חופשיים נקראים הורמוני FT4 והורמוני T3 חופשיים נקראים הורמוני FT3.

אנשים בוגרים מועדים יותר למחלה, אך היא עלולה להתפתח אצל כולם – החל מגיל ינקות. ההערכה היא ש 5%-10% מכלל האוכלוסייה סובלים מהפרעה כל שהיא בבלוטת התריס, כאשר מחצית מהם כלל לא מאובחנים, מכיוון שהרבה אנשים מפרשים זאת כתופעות הזדקנות. בדיקת בלוטת התריס היא אחת הבדיקות הראשונות שמבצעים לאחר הלידה, מכיוון שהורמוני התריס חיוניים להתפתחות גופנית ושכלית תקינה של העובר והתינוק ואף של המתבגר.
תת-תריסיות מלידה שאינה מטופלת כיאות עלולה לגרום לפיגור שכלי, ננסות, וסיבוכים נוירולוגיים שונים, תת פעילות בלוטת התריס אצל תינוקות שרק נולדו היא מצב מסכן חיים.

תמרורי אזהרה ותסמינים של תת פעילות:

גורמי סיכון לתת פעילות:

הטיפול הטבעי:

תוספי התזונה החשובים ביותר לבלוטת התריס:

הערה: כיוון שנוטריאנטיים רבים משתתפים במנגנון הבלוטה לא תמיד יהיה חוסר בכולם, על כן הרשימה שלהלן היא ע"פ סדר חשיבות והממצאים שנצפו כחסרים אצל מטופלים, במידה רבה אפשר להשלים את רובם עם תזונה איכותית ונקייה.

  1. תמצית של בלוטת התריס – Thyroid glandular (אין להשיג בארץ ניתן להזמין מחו"ל).

  2. יוד טבעי (2%/5% Lugol's iodine) – מספר טיפות ביום לבליעה/מריחה חיצונית לפי חומרת המצב – מומלץ להיוועץ במטפל מנוסה בתחום!

  3. ח. אמינית טירוזין – 500 מ"ג פעמיים ביום על קיבה ריקה – בתת פעילות בלבד!

  4. סלניום – 100-200 מק"ג ליום.

  5. אבץ – 25-50 מ"ג ליום.

  6. וויטמין D כ 5000 יחי' ביום (מומלץ ע"פ בדיקות דם).

  7. וויטמין C כ 1000 מ"ג מ"ג ליום (עדיף לא חומצי).

  8. וויטמין A (עדיף כבטא קרוטן) – 25000 יחב"ל.

צמחי מרפא:

ישנם מס' כיווני עבודה עם צמחי מרפא לבלוטת התריס – תלוי כמובן באבחון הבעיה.

בתת פעילות לא אוטואימונית נמליץ על צמחי מרפא ממריצים כגון – רוצים לדעת איזה צמחי המרפא יכולים לעזור הצטרפו אלינו ללימודי נטורופתיה ו/או הרבליסט קליני ובוא להיות הרופאים של עצמכם!

ביתר פעילות נמליץ על צמחי מעכבי יוד כגון – רוצים לדעת איזה צמחי המרפא יכולים לעזור הצטרפו אלינו ללימודי נטורופתיה ו/או הרבליסט קליני ובוא להיות הרופאים של עצמכם!

בהאשימוטו או בגרייבס נמליץ על צמחים מווסתי חיסון כגון – רוצים לדעת איזה צמחי המרפא יכולים לעזור הצטרפו אלינו ללימודי נטורופתיה ו/או הרבליסט קליני ובוא להיות הרופאים של עצמכם!

נגישות
עגלת קניות0
אין מוצרים בסל
המשך לקנות
0

הטופס נשלח בהצלחה!