שם בוטני: Syzygium aromaticum
שם לועזי: Clove
שם סיני: Ding Xiang
שם עברי: ציפורן
משפחה: הדסיים

רקע כללי:

• ציפורן הינו עץ טרופי גדול המשתייך למשפחת ההדסיים ומקורו ביבשות אסיה ואפריקה, עיקר גידולו כיום מגיע מאינדונזיה.

• תבלין הציפורן המוכר הוא למעשה ניצת הפרח (פקעית) של העץ, שנקטף לפני פריחתו ומיובש באופן טבעי בשמש.

• ציפורן ידוע בארומה חזקה ובטעם עוצמתי אשר נובעים בעיקר מהתרכובת הארומטית הפעילה אאוגנול (Eugenol) ואכן שמן ציפורן מתקבל לאחר זיקוק ניצני העץ.

• הציפורן משמש באופן קולינרי כתבלין דומיננטי במגוון מטבחים ברחבי העולם כגון במסורת ההודית והאינדונזית ומשולב במאפים, בתבשילים, במרקים, במשקאות חורפיים חמים ועוד, וכן הוא משמש בתעשיית הקוסמטיקה בייצור סבונים ובשמים.

• ברפואת הצמחים המסורתית השתמשו בצמח לשיכוך כאבי שלד ושריר, כאבי בטן עוויתים, כנוגד זיהום וכמעורר תשוקה מינית.

• ברפואת הצמחים ציפורן נחשב לאחד מהצמחים האנטי פרזיטיים הטובים ביותר שיש.

• רופאי השיניים משתמשים בתצורות שונות של הצמח כתרופות לדוגמא – ZOE) – Zinc Oxide Eugenol) זהו אחד החומרים הוותיקים והנפוצים ביותר במרפאת השיניים, זוהי למעשה משחה הנוצרת מערבוב של אבקת אבץ עם נוזל תמצית אאוגנול אשר מניחים אותה תחת סתימות עמוקות כדי להגן על מוך השן (העצב), משתמשים במשחה גם בטיפולי שורש כדי למלא את תעלות השורש לאחר ניקוין דבר שעוזר בחיטוי התעלה ובמניעת דלקות עתידיות.

• בשל תכונות החיטוי ושיכוך הכאבים שלו הפך הציפורן להיות מרכיב נפוץ גם במשחות שיניים ובמי פה טבעיים. אגב גם לעיסת ניצן ציפורן מסייעת לטיהור חלל הפה וכנגד ריח רע מהפה.

• אגב נחמד לדעת שציפורן מדורגת במקום הראשון בטבע כמקור העשיר ביותר לפוליפנולים.

פעילות ידועה בספרות המקצועית:

• Antiparasitic – נוגד פרזיטים, אמבות, יצורים חד תאים

• Anthelmintic – נוגד תולעי מעיים

• Antifungal – אנטי פטרייתי, זיהומיים פטרייתיים, קנדידה, פטרת וגינאלית, פטרת ציפורניים, פטרת עור, פטרת לשון, גזזת

• Antibacterial – אנטי בקטריאלי, נוגד שגשוג חיידקים, זיהומים אקוטיים, דלקת גרון, דלקת אוזניים, דלקת ריאות, הליקובקטר פילורי, סינוסיטיס, שעלת, ברונכיטיס

• Antiviral – אנטי ויראלי, זיהומים ויראליים פנימיים/חיצוניים, HIV/EBV/CMV/HPV, הרפס, אפטות

• Anodyne – שיכוך כאבים, הפחתת כאבים אקוטיים, כאבי שיניים (מאלחש), כאבי שלד ושריר, כאבי מחזור (P.M.S), כאבי בטן

• Stimulant – ממריץ, משפר סירקולציית דם

• Antispasmodic – נוגד עווית

• Antioxidant – נוגד חמצון, נלחם ברדיקלים חופשיים

• Anti-inflammatory – נוגד דלקת, דלקת חניכיים, דלקות בשלד ובשרירים

• Expectorant – מכייח ליחה, מכייח ארומטי, אנטי ספזמודי ריאתי, מחטא דרכי נשימה

• Carminative – מפיג גאזים במערכת העיכול, כאבי בטן, נפיחות ביטנית, מעי רגיז (IBS), שיהוקים

• Aphrodisiac – מגביר חשק מיני גברים

• Antiseptic – מחטא כללי, מונע התפתחות זיהום, מטהר את הדם

• Hypoglycemic – מפחית רמות סוכר בדם, סוכרת סוג 2

• Antiplatelet – נוגד קרישה, מדלל את הדם

רכיבים פעילים בצמח:

• השמן האתרי מהווה כ 15% עד 20% ממשקל ניצן הציפורן המיובש.
  אאוגנול (Eugenol): המרכיב הדומיננטי ביותר (70%-90% מהשמן), האחראי לניחוח האופייני ולרוב התכונות הרפואיות, כולל שיכוך הכאבים וכושר החיטוי.
  אאוגניל אצטט (Eugenyl acetate): תורם לארומה ומהווה כ-10%-15% מהשמן.
  בטא-קריופילן (β-Caryophyllene): ססקוויטרפן בעל תכונות אנטי-דלקתיות חזקות.
  חומרים נוספים: כמויות קטנות יותר של אלפא-הומולן (α-Humulene), מתיל סליצילט וקאדינן.
  חומצה גאלית (Gallic acid): נוגד חמצון חזק המצוי בריכוז גבוה.
  פלבנואידים: כמו קוורצטין (Quercetin) וקמפרול.
  טאנינים: תורמים לתכונות המכווצות והנוגדות דלקת של הצמח.

אינטראקציות, רעילות, תופעות לוואי, אזהרות והתוויות נגד:

• עלול לגרום לצריבה בפה, בלשון, בגרון ובמערכת העיכול (במיוחד השמן האתרי).

• לא מומלץ לצריכה לאורך זמן.

• לא מומלץ לצריכה במחלת כבד ו/או כליה כרונית.

• להיזהר עם אנשים שסובלים מכיב במערכת העיכול.

• מינון עודף עלול לגרום לערפול הכרה ואף לפרכוסים.

• עלול לגרום לירידה חדה ברמות הסוכר בדם (היפוגליקמיה) במיוחד אצל אנשים הנוטלים תרופות.

• לא מתאים לשימוש יחד עם מדללי דם, אאוגנול מעכב הצמדות טסיות, בכל מקרה יש להפסיק את השימוש כשבועיים לפני ניתוח.

• לא מתאים לילדים מתחת לגיל 16.

• המינון היומי המקובל כבטוח למבוגר (על ידי ארגון הבריאות העולמי – WHO) לאאוגנול הוא עד 2.5mg/kg משקל גוף – סה"כ עד 6 ניצני ציפורן ביום!

• שמן אתרי: טיפה אחת של שמן ציפורן איכותי עשויה להכיל כמות אאוגנול השווה ל 10 ניצני ציפורן ולכן השמן איננו מומלץ לבליעה כלל!

בטיחות שימוש בהריון, הנקה וילדים:

• הריון: לא מתאים לשימוש.

• הנקה: לא מתאים לשימוש.

• ילדים: מגיל 16 ומעלה ומומלץ להישאר בטווח המינונים הנמוכים.

איכויות: 

• טעם – חריף וארומטי

• מזג – מייבש

• טמפרטורה – חם

אנרגטיקה מסורתית:

• קבוצה – מחממי פנים

• מרידיאנים – טחול, קיבה, כליות, ריאות

• טחול (Spleen) – מחמם את המחמם המרכזי, חוסר תיאבון, הקאות או שלשולים הנובעים מ"קור" במערכת העיכול.

• קיבה (Stomach) – לטיפול ב"צ'י מורד" של הקיבה, שיהוקים, בחילות והקאות.

• כליות (Kidney) – חיזוק יאנג הכליות, כאבי גב תחתון, חולשת ברכיים או אימפוטנציה הקשורים לקור וחולשה.

• ריאות (Lung) – פינוי ליחה קרה וטיפול בשיעול הנובע מקור בריאות.

חלקי הצמח בשימוש:

• ניצן הציפורן

אופני נטילה ומינונים:

• תמצית נוזלית: 1:3, 60% אלכוהול, 1-2 מ"ל ביום.

• תמצית יבשה: 10:1, 100-200 מ"ג ביום.

• בישול: 0.2-1.2 גרם ביום (1-6 ניצני ציפורן).

• כחלק מפורמולה: 10%-5%.

מחקרים:

1. יעילות נגד טפילי ג'יארדיה (Giardia lamblia) – מחקר שפורסם ב 4/2011 בחן את השפעת שמן הציפורן ואת החומר הפעיל שבו אאוגנול על טפיל הג'יארדיה. במחקר נמצא כי שניהם הן השמן והן החומר המבודד אאוגנול הפחיתו משמעותית את הטפיל והפחיתו את יכולתו להיצמד לדפנות המעיים.

2. פעילות נוגדת תולעים (Anthelmintic) נגד תולעי Trichinella spiralis – מחקר נוסף שפורסם ב 11/2021 בדק את ההשפעה של שמן ציפורן על תולעי Trichinella spiralis (הגורמות לטריכינוזיס) בשלבים שונים של חייהן. נמצא כי שמן הציפורן גרם ל-100% תמותה של התולעים הבוגרות בתוך 24 שעות. צילומי מיקרוסקופ אלקטרוני הראו נזק מאסיבי למעטפת החיצונית של התולעים ושיבוש במבנה שלהן.

3. השפעה על טפילי בלסטוציסטיס (Blastocystis hominis) – במחקר שפורסם ב 2019, נמצא כי לשמן אתרי של ציפורן יש אפקט קטלני חזק על תרביות של בלסטוציסטיס. החוקרים דיווחו על עיכוב של 100% בצמיחת הטפיל לאחר 24 שעות של דגירה בריכוז של 300 מיקרוגרם/מ"ל. תוצאות אלו היו משמעותיות יותר מהטיפול התרופתי המקובל (מטרונידזול) ששימש כביקורת במחקר.

4. מחקר שפורסם ב 2024 בחן את ההשפעה של שטיפת פה המכילה תמצית ציפורן על מדדי דלקת חניכיים בקרב מתבגרים. לאחר שימוש של 6 ימים בלבד, המדד הממוצע של דלקת החניכיים ירד מ 2.22 ל 0.33 בקבוצת הניסוי. נמצא כי תמצית הציפורן הייתה יעילה משמעותית בהפחתת דלקת ודימום בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא קיבלה חומרים פעילים.

5. מחקר קליני שנערך ביחידה לרפואת שיניים דחופה בצרפת (פורסם ב 2023) השווה בין אאוגנול (החומר הפעיל בציפורן) לבין ארטיקאין (חומר הרדמה מקומי) בטיפול חירום בדלקת מוך השן בלתי הפיכה – מצב רפואי כואב במיוחד. במחקר נמצא שאאוגנול הראה יעילות גבוהה יותר מארטיקאין בהפחתת רמות הכאב ביום הראשון שלאחר הטיפול. החוקרים המליצו על אאוגנול כבחירה ראשונה להרגעת הכאב במצבי חירום אלו.

*המידע מתבסס על ספרות מקצועית ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. פעילות הצמח אינה מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול רפואי/תרופתי אחר. בכל שאלה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל.