שם בוטני: Salvia officinalis
שם לועזי: Sage שם עברי: מרווה רפואית משפחה: שפתניים
רקע כללי:
מרווה רפואית גדלה בר ביבשת אירופה, בארצות ערב ובישראל ומשתייכת למשפחת השפתניים העשירים בחומרים אתריים מחטאים.
מרווה נחשבת לאחד מצמחי המרפא והקולינריה הנפוצים ביותר מזה מאות שנים. מרווה קלה לגידול ושכיחה מאוד בגינות עשבי התיבול בעולם. לצמח מסורת ענפה מאוד ומוכר בשימושים לחיטוי, לשיעול ויבוש ליחה עודפת ולעצירת הזעות.
בהרבליזם המודרני הצמח נחשב למייבש וסופח נוזלים, כמחטא, מכייח ארומתי וכאנטיספזמודי ויתאים לטיפול במצבים ליחתיים, זיהומיים ואלרגיים של מערכת הנשימה, ברונכיטיס, סינוסיטיס וכדומה.
כמו כן, למרווה המשתייכת למשפחת השפתניים יש נגזרות רבות של חומרי אתריים נוגדי דלקת אשר מסייעים לטיפול בדלקות גרון ודלקות במערכת העיכול.
למרווה יש מסורת ארוכה של טיפול בבעיות נשים כגון כאבי ווסת, דימום וויסתי מוגבר, הזעות לילה וייבוש תנובת חלב אם.
פעילות ידועה בספרות המקצועית:
Astringent – מכווץ, סופח, מצמת, הזעה מוגברת, ייבוש חלב אם
Antiseptic – מחטא כללי, מונע התפתחות זיהום, מטהר את הדם
*המידע מתבסס על ספרות מקצועית ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. פעילות הצמח אינה מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול רפואי/תרופתי אחר. בכל שאלה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל.