שם בוטני: Olea europea שם לועזי: Olive leaf שם עברי: זית אירופאי משפחה: זיתיים
רקע כללי:
מקורו של עץ הזית באגן הים התיכון ואירופה, גידולים חקלאיים לצורך הזיתים וכן לעלי העץ נפוצים כבר מאות בשנים במדינות כגון ספרד, איטליה, האי כריתים ועוד. ישנם עצי זית אשר יכולים להגיע עד לגיל של 1,000 שנים ויותר. עלי הזית היו בשימוש רפואי באירופה בתקופת יון ורומא העתיקות למצבים של שיעול, כאבי גרון, חום וצמרמורות ועוד. בתקופות מאוחרות יותר הצמח התגלה כמתאים לטיפול בסוכרת ולמקרים של בעיות לב וכלי הדם. ואכן עיקר השימוש הרפואי בעלי הזית כיום הם לטיפול ביתר לחץ דם והורדת סוכר. עלי הזית יכולים לעזור במצבי שפעת והצטננות – וודאי שלא כצמח הבחירה הראשוני, אבל במידה ואין שום דבר אחר בבית אפשרי כעזרה ראשונה – גם בחליטה.
אינטראקציות, רעילות, תופעות לוואי, אזהרות והתוויות נגד:
הצמח בטוח לשימוש אך מומלץ לעקוב אחר אנשים הנוטלים תרופות לטיפול בהפרעות קצב, אי ספיקה לבבית, יתר לחץ דם ותרופות מסוג חוסמי בתא (חוסמי תעלות סידן) ותרופות היפוגליקמיות.
בטיחות שימוש בהריון, הנקה וילדים:
הריון: ניתן לשימוש.
הנקה: ניתן לשימוש.
ילדים: ניתן לשימוש ע"פ מינון מותאם למשקל הגוף.
איכויות:
טעם – מר
מזג – יבש
טמפרטורה – קריר
אנרגטיקה מסורתית:
מרידיאנים – לב, פריקרדיום, כבד
חלקי הצמח בשימוש:
עלים
אופני נטילה ומינונים:
תמצית נוזלית: 1:3, 45% אלכוהול, 10-20 מ"ל ביום.
תמצית יבשה: (18% oleorupein) 1000-2000 מ"ג.
חליטה: 15-30 גרם עלי זית ביום.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.
*המידע מתבסס על ספרות מקצועית ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. פעילות הצמח אינה מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול רפואי/תרופתי אחר. בכל שאלה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל.