שם בוטני: Marrubium vulgare
שם לועזי: White horehound שם עברי: מרמר מצוי משפחה: שפתניים
רקע כללי:
מרוביון גדל בר ביבשת אמריקה, אירופה ובארצות אגן הים התיכון, שייך למשפחת השפתניים העשירים בחומרים אתריים מחטאים.
בהרבליזם המודרני הצמח נחשב למכייח ארומתי וידוע בתכונותיו לטיפול במצבים ליחתיים, זיהומיים ואלרגיים של מערכת הנשימה. ועל כן משמש לטיפול בדלקת ריאות, ברונכיטיס אקוטי/כרוני, שיעול לח או יבש וכן לעודף ליחה במערכת הנשימה והעיכול. לפי מחקרים נמצא שלשמנים הנדיפים שבו – תימול וקרווקרול יש השפעה נוגדת עווית על השריר החלק של קנה הנשימה וכן פעילות נוגדת חיידקים על מס' מיני חיידקים. מרוביון מריר יותר בטעמו מחבריו השפתניים ולכן לא תמיד זוכה להיכנס אל פורמולת הצמחים, הוא מתאים הן לשימוש כרוני והן לשימוש אקוטי.
אינטראקציות, רעילות, תופעות לוואי, אזהרות והתוויות נגד:
הצמח בטוח לשימוש במינונים הנחקרים
בטיחות שימוש בהריון, הנקה וילדים:
הריון: אין מספיק מידע.
הנקה: אפשרי לשימוש.
ילדים: בטוח לשימוש במינונים מותאמים למשקל הגוף.
איכויות:
טעם – ארומתי
מזג – מייבש
טמפרטורה – ניטראלי
אנרגטיקה מסורתית:
מרידיאנים – ריאה, טחול
חלקי הצמח בשימוש:
עלווה
אופני נטילה ומינונים:
תמצית נוזלית: 1:3, 45% אלכוהול, 5-10 מ"ל ביום.
תמצית יבשה: קיים אך לא יעיל במיוחד.
חליטה: 3-5 גרם ביום.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.
*המידע מתבסס על ספרות מקצועית ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. פעילות הצמח אינה מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול רפואי/תרופתי אחר. בכל שאלה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל.