שם בוטני: Corydalis ambigua
שם סיני: Yan hu suo שם עברי: קורידלית משפחה: פרגיים
רקע כללי:
קורידליס נפוץ בטיבט, סין ואפריקה. ישנם מינים של הצמח עם פרחים בשלל צבעים (סגול, כחול, צהוב, לבן). ע"פ הרפואה הסינית הצמח משתייך לקבוצת מניעי הדם, ונחשב לאחד הטובים בקבוצה זאת במיוחד למצבי עימדון (תקיעות) וסטגנציה של השלד, השרירים והדם.
ברפואת המודרנית הצמח משמש לטיפול בכאבי שלד, פריצות דיסק, דלקות מפרקים, דלקת בגידים, ברצועות ובשרירים.
אינטראקציות, רעילות, תופעות לוואי, אזהרות והתוויות נגד:
תופעות לוואי אפשריות – כאב בטן ובחילות, עייפות, סחרחורות.
יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות משככות כאבים, בכל מקרה מומלץ להעלות מינון בהדרגה.
הצמח מאריך את משך הפעילות של תרופות ממשפ' הבארביטוראטים.
בטיחות שימוש בהריון, הנקה וילדים:
הריון: לא מתאים לשימוש.
הנקה: לא מתאים לשימוש.
ילדים: לא מומלץ לשימוש מתחת לגיל 12.
איכויות:
טעם – מריר
מזג – מייבש
טמפרטורה – קר
פעילות מסורתית:
קבוצה – ממריצי דם.
מרידיאנים – כבד, לב, ריאות, קיבה.
ממריץ את הדם ומשכך כאב – לכאבים הנובעים מעימדון של דם ובפגיעות טראומטיות. יעיל במיוחד לטיפול בכאבי מחזור חודשי.
מניע צ'י ומקל על כאבים – תקיעות צ'י עם תסמינים דוגמת כאב בחזה, כאבי בטן, כאבי שלד ושרירים וכאבים בזמן הווסת.
חלקי הצמח בשימוש:
קנה השורש
אופני נטילה ומינונים:
תמצית נוזלית: 1:3, 45% אלכוהול, 5-30 מ"ל ביום או מנה של 5-10 מ"ל בשעת הצורך.
תמצית יבשה: 10:1 500-1000 מ"ג ביום.
אבקה סינית 5:1: 1-3 גרם ביום.
בישול: 5-15 גרם ביום.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.
הערה – טווח לקיחה רחב – ניתן לשימוש במינונים גבוהים במצבים אקוטיים ובמינונים נמוכים למצבים כרוניים.
מחקרים:
המרכיב הפיטוכימי הפעיל ביותר בצמח הוא האלקלואיד Corydaline, ובניסוי קליני בו נטלו חלק 44 נשים הסובלות מכאבי מחזור, נצפו היעלמות מלאה של הכאבים ב-14 מן המשתתפות והפחתה משמעותית בכאבים אצל 18 נוספות. הנשים קבלו מינון של 50 מ"ג של אחד מהאלקלואידים המופקים מהצמח, Dehydrocorydaline, שלוש פעמים ביום. בניסוי זה גם נצפו תופעות לוואי דוגמת הפחתה בזרימת הווסת, כאבי ראש ועייפות.
בניסויי מעבדה, האלקלואידTetrahydropalmaine המופק מהצמח הראה מגוון של השפעות פרמקולוגיות על מערכת העצבים המרכזית, הכוללות השפעה משככת כאבים והשפעה מרגיעה. החוקרים סבורים כי חומר זה חוסם קולטנים שונים, של דופמין למשל, במוח ומכאן השפעתו המרגיעה.
במחקר קליני מבוקר עם שילוב של תמציות אשר הופקו מקורידלית ומין של אנגליקה המקובלת בשימוש ברפואה הסינית (Angelica dahuricae) נמצא כי אלו הפחיתו את תחושת הכאב. נמצא כי לאחר מנה בודדת, עצמת הכאב פחתה באופן משמעותי וכי התגובה הייתה תלוית מינון. החוקרים מסכמים כי לצמחים אלה פוטנציאל קליני בטיפול בכאב קל עד בינוני.
ניסוי קליני שנערך בסין בדק את ההשפעה של תמצית מהצמח על מחלות עורקים כליליים ב- 575 בני אדם (מתוכם 424 אובחנו כסובלים מאנגינה ו- 148 עם אוטם שריר הלב). בקבוצה שסבלה מאנגינה דווח על שיפור, הן מבחינה סימפטומטית והן מבחינת בדיקת EKG. נמצא כי חל שיפור משמעותי בסימפטומים בקרב 44.4% מהמטופלים, בעוד ששיפור בינוני התרחש בקרב 38.8% מהם. על פי בדיקת EKG חל שיפור משמעותי בקרב 26.8% מהמטופלים, ושיפור בינוני התרחש אצל 26.1% מהם. בקבוצה שסבלה מאוטם שריר הלב, אחוז התמותה היה 14.1% באלו שקיבלו את התמצית לעומת 32.3% מבין אלו שלא זכו לטיפול כלל.
מחקר סיני (2007) שהתבצע על חולדות בדק את ההשפעה המגנה של תמצית אלכוהולית מהצמח (במינונים של 50, 100 ו- 200 מ"D/ק"ג ליום) על מצבים של אי ספיקת לב. נמצא כי מתן התמצית הוביל לירידה משמעותית בגודל האוטם ולשיפור בתפקוד הלבבי. כמו כן נמצא, כי התמצית גרמה לירידה ביחס שבין משקל החדר השמאלי לבין הגוף, ולירידה ביחס שבין משקל הריאות לגוף. עוד נמצא כי התמצית עיכבה פעילות הורמונלית עצבית (Neurohormonal). החוקרים סיכמו כי בהתחשב בכל תוצאות המחקר הצמח בעל פעילות מועילה במקרים של אי ספיקת לב שנגרמה כתוצאה מאוטם של שריר הלב בחולדות.
קבוצת מחקר יפנית בחנה את הפעילות של תמצית מתנולית של הצמח בעיקר על תהליכים דלקתיים ואלרגיים. אחד המחקרים (1994) בדק את יכולת העיכוב של הצמח על אנזים בשם Aldose reductase, המצוי באיזור עדשת העין ומעורב בסיבוכים של סכרת כגון קטרקט. התמצית המתנולית (Methanol) עכבה את פעילות האנזים, אך לעומתה לתמצית המימית לא הייתה כל השפעה. נמצא כי המרכיב הפעיל של הצמח בהקשר זה הוא Dehydrocorydaline.
התמצית המתנולית של פקעות הצמח נבדקה לגבי פעילותה במודלים של אלרגיה מסוגים I-IV בבעלי חיים. במחקר זה (1995) נמצא כי במודלים שונים של אלרגיה עיכבה התמצית, במינון 200 ו- 500 מ"ג/ק"ג, מנגנונים הקשורים בפעילות נוגדנים המעורבים בתהליך האלרגי. כמו כן השפיעה על מנגנונים תאיים הקשורים בתהליך.
מחקר נוסף (1994) בדק את ההשפעה של תמצית מתנולית של פקעות הצמח על מודלים שונים של דלקת. התמצית במינון של 200 ו- 500 מ"ג/ק"ג עיכבה את הגידול בחדירות כלי הדם בעכברים, שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומצת אצטית (Acetic acid). כמו כן, הפחיתה התמצית בצקת אקוטית בכף הרגל של חולדות שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומרים שונים. עוד נמצא כי התמצית עכבה התפתחות בצקת בחולדות הסובלות מדלקת מפרקים ראומטית. בנוסף נמצא כי מרכיבים מהצמח בלמו את שחרור ההיסטמין מתאי מאסט כתוצאה מחשיפה לחומר הגורם לתהליכים אלרגיים-דלקתיים. החוקרים סיכמו כי הצמח הינו בעל פעילות אנטי-דלקתית הן במצבים אקוטיים והן במצבים כרוניים.
*המידע מתבסס על ספרות מקצועית ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. פעילות הצמח אינה מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול רפואי/תרופתי אחר. בכל שאלה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל.