שם בוטני: Camellia sinensis
שם לועזי: Green tea
שם סיני: Lu cha
שם עברי: תה ירוק
משפחה: תאיים

רקע כללי:

• לפי המסורת הסינית, הקיסר הסיני הקדום, שן-ננג, גילה את המשקה לפני כ-4,700 שנה. בשעה שישב תחת עץ הקמליה ושתה מים חמים כדרכו, נפלו לתוכם כמה עלים, הקיסר התפעל והכריז על המשקה כטעים ובריא.

• שיח התה יכול להגיע לגובה של עד 7-8 מטרים! כדי להקל על הקטיף וליצור גירוי מתמיד לצמיחת עלים חדשים וצעירים, הנחשבים כאיכותיים ביותר, פותחו זנים שגובהם עד מטר וחצי. השיח ירוק עד, בעל עלים ירוקים ונוקשים. הוא גדל בר בארצות דרום מזרח אסיה (סין, בורמה, לאוס, תאילנד ווייטנאם), וכגידול תרבותי ביותר מ 30 ארצות מסביב לעולם, ביניהן הודו, סין, אינדונזיה, קניה, תורכיה וארגנטינה.

• הגידול החקלאי מגדל כיום שלושה סוגים עיקריים של עלי התה: תה ירוק, תה שחור ותה אולונג.

  תה ירוק: העלים הצעירים מחוממים באדים מייד אחרי האיסוף. תהליך זה מנטרל את האנזים פוליפנול אוקסידאז ולכן העלים נשארים ירוקים ומרכיביהם הכימיים נשמרים. צבע התה צהוב-ירקרק בהיר. הוא מיוצר בעיקר ביפאן, סרי לנקה, סין והודו. הוא מהווה 20% מכלל צריכת התה העולמית.

  תה שחור: העלים הצעירים עוברים תהליך של ייבוש, עד שתכולת המים שבהם יורדת ל-55%. העלים המיובשים נכתשים, נערמים ביד ועוברים תהליך ממושך של תסיסה (חמצון), המשנה את צבעם לשחור וכן משנה את ההרכב הכימי שלהם. התסיסה מאפשרת את פעילותו של האנזים פוליפנול אוקסידאז, המחמצן פוליפנולים פשוטים למורכבים ודחוסים יותר. משך התסיסה ורמתה אחראיים לסוגים השונים של תה שחור. צבע התה חום כהה. תה שחור מיוצר בעיקר בהודו ומהווה 78% מכלל צריכת התה העולמית.

  תה אולונג: העלים מיובשים בשמש ועוברים תסיסה (חמצון) חלקית בלבד. סוג זה של תה נצרך בדרום מזרח סין ובטאיוואן והוא מהווה 2% בלבד מצריכת התה העולמית.

• בעלי התה יש את שלושת האלקלואידים הידועים: קפאין, תיאופילין ותיאוברומין.

  קפאין מהווה כ 2%-3% ממשקל העלה היבש – תלוי בגיל העלה ובעונת הקציר. הקפאין שבתה משתחרר לאט יותר מהקפאין שבקפה, ומאפשר ערנות לא מוגזמת.

  תיאופילין נמצא בריכוזים נמוכים יותר. הוא מעורר נשימה, מרחיב נימי דם ומשפר זרימת דם, מכאן ההרגשה המרעננת לאחר שתיית תה.

  תיאוברומין מצוי בריכוזים נמוכים ויש לו בעיקר פעילות משתנת.

פעילות ידועה בספרות המקצועית:

• Stimulant – ממריץ, מעורר, משפר סירקולציית דם, כאבי ראש, מגרנות

• Astringent – מצמת, מכווץ, סופח, נוגד שלשול, מכווץ כלי דם

• Antioxidant – נוגד חמצון, נלחם ברדיקלים חופשיים, הזדקנות מוקדמת, שיער שיבה, נשירת שיער

• Antitumor – אנטי סרטני, תמיכה במחלת סרטן

• Hypolipidemic – נוגד שומנים בדם, כולסטרול גבוה, טריגליצרידים גבוהים, כבד שומני

• Diuretic – משתן נפח, בצקות, יתר לחץ דם

• Antiobesity – מעודד הרזיה, ממריץ מטבוליזם/חילוף חומרים, מסייע לירידה במשקל

רכיבים פעילים בצמח:

תרכובות פוליפנוליות, כגון פלבנולים, פלבונואידים, חומצות פנוליות וטאנינים, המהוות כ 30% ממשקל העלה היבש.
הרכיבים הפוליפנולים שמהווים כ 30% ממשקלו היבש של עלי התה נחלקים ל-4 קטכינים עיקריים: ECG, EC, EGC ו-EGCG, כאשר האחרון הינו הקטכין העיקרי, המהווה 48% מסך כל הפוליפנולים. לפוליפנולים אלו יש פעילות נוגדת חמצון – הם מקטינים את הנזק החמצוני, הנובע מהיווצרותם של רדיקלים חופשיים בגוף. הרדיקלים החופשיים פוגעים ב DNA, בליפידים ובחלבונים. כתוצאה מנזקים אלו מתפתחות מחלות לב, סרטן ומחלות ניווניות של מערכת העצבים, כמו אלצהיימר. פוליפנולים גם מפחיתים מצבי דלקת, משפרים זרימת דם ומגינים מפני מחלות לב וכלי דם, וכן מפחיתים סיכון לתהליכים סרטניים.

הפוליפנולים (קטכינים) העיקריים:

• EGCG epigallocatechin 3 gallate 5-12%

• ECG epicatechin 3 gallate 1-5%

EGCG מהווה 50%-80% מכלל הקטכינים. הוא נוגד חמצון חזק ביותר ופעילותו חזקה מזו של ויטמין E וויטמין C פי כמה וכמה. ספל אחד של תה ירוק איכותי (מאצ'ה יפאני) מכיל בין 300 ל 400 מ"ג של פוליפנולים.

• עלי הצמח מכילים גם ויטמין C, הנהרס בעת הכנת התה בטמפרטורה גבוהה, וכן ויטמיני B ואשלגן.

אינטראקציות, רעילות, תופעות לוואי, אזהרות והתוויות נגד:

• יש להגביל צריכת קפאין לסובלים מיתר לחץ דם.

• יש להגביל צריכת קפאין בנשים הרות וילדים.

• יש להגביל צריכת קפאין ותיאופילין במצבי רפלוקס ושטי, מאחר שהם גורמים להרפיית סוגר הוושט התחתון (L.E.S), ומגבירים סיכון לרפלוקס וושטי.

• קפאין לא מומלץ לצריכה לסובלים מחרדה, נדודי שינה ודופק לב מואץ.

• מומלץ להרחיק כשעתיים מנטילת תוסף ברזל (נמצא כמעכב את ספיגת הברזל).

בטיחות שימוש בהריון, הנקה וילדים:

• הריון: ניתן לשימוש. אך מומלץ להגביל בשל תכולת הקפאין הגבוהה.

• הנקה: ניתן לשימוש.

• ילדים: ניתן לשימוש במינונים נמוכים.

איכויות:

• טעם – מריר

• מזג – מייבש

• טמפרטורה – קריר

אנרגטיקה מסורתית:

• קבוצה – מנקזי לחות.

• מרידיאנים – קיבה, טחול.

• מנקז ליחה מהמחמם העליון ואמצעי – ליחה תקועה בריאות, שיעול עם כיח, ברונכיטיס כרוני, כבדות בעיכול, מלאות ועייפות אחרי האוכל, מטבוליזם איטי.

• מהרמן את המחמם התיכון – כאבים ברום הבטן, תחושת מלאות ונפיחות, בחילות והקאות, ליחה מרובה, מזון לא מעוכל בצואה.

חלקי הצמח בשימוש:

• עלים

אופני נטילה ומינונים:

• תמצית נוזלית: 1:3, 45% אלכוהול, 2.5-5 מ"ל ביום/בשעת הצורך.

• תמצית יבשה (80% פוליפנולים): 200-400 מ"ג ביום/בשעת הצורך.

• חליטה: 5-15 גרם ליום.

• כחלק מפורמולה: 30%-25%.

מחקרים:

• השפעת הפוליפנולים על מחלות סרטניות – בעשור האחרון הצטברו ופורסמו עדויות ניסיוניות ואפידמיולוגיות רבות, על פוליפנולים של תה, כמפחיתי סיכון לסרטן – הן במערכות ביולוגיות של רקמות סרטניות והן בבני אדם.

• רוב המחקרים נעשו עם פוליפנולים של תה ירוק; מעטים בלבד התייחסו לתה שחור, שבו תכולת הפוליפנולים שונה.

• מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על יחס הפוך בין שתיית תה ירוק והופעת מיני סרטן רבים, בעיקר סרטן הפרוסטטה, הקיבה והאזופגוס. בארצות המזרח הרחוק (סין, יפן), בהן נפוצה מאד שתיית תה ירוק, מקרי הסרטן מועטים יותר מאשר בארצות המערב.

• החוקר היפני Hiruta Fujiki, חוקר כבר שנים רבות את התה הירוק והשפעותיו על מחלת הסרטן. הוא חקר קרוב ל-9,000 מבוגרים יפנים בריאים במשך 9 שנים ומצא, שהופעת הסרטן בחולים צורכי תה, נדחתה ב-9 שנים אצל נשים וב-3 שנים אצל גברים. לאור נתונים אלו הוא פיתח את הרעיון של משקה מונע סרטן. הוא וחבריו ממליצים לאנשים בריאים על שתייה יומית של 5 ספלי תה ירוק, מועשרים בטבליות של תה ירוק. לחולי סרטן בטיפול כימותרפי הם ממליצים להוסיף כדוריות תה ירוק, המעצימות ומחזקות את הטיפול הרפואי. מחקרים מצביעים על הפוליפנול EGCG כפעיל ביותר במערכות שנבדקו, אשר כללו חיות ניסוי החולות בסרטן וכן תאי סרטן בתרבית רקמה. מנגנון הפעולה מצביע, שהמרכיבים הפעילים מפריעים במסלולי העברת האותות (signal transition pathways) וכתוצאה מכך, פעילויות האנזימים מסוג פרוטאין קינאז מעוכבות. מאחר שאנזים זה מעורב במעבר של תא בריא לתא סרטני, הרי שעיכוב פעילותו מעכב סרטן.

• עבודותיו של בכרך (2002) מראות, שהפוליפנול EGCG גורם לירידה ברמת האנזים אורניתין דקרבוקסילז (ODC). אנזים זה מהווה אות (signal) לשגשוג סרטני של תאים, כך שמעכבי ODC משמשים לעיכוב ולמניעת סרטן. ממצאים אלה מרמזים, שעיכוב ODC והורדה של רמת הפוליאמינים בתא ע"י הפוליפנולים של תה ירוק – ובעיקר ע"י EGCG – עשויים להסביר את הפעילות האנטי-סרטנית של התה (פוליאמינים הם תרכובות חלבוניות. נוכחותם בתאי סרטן גבוהה. ניתן לעכב תאים סרטניים ע"י עיכוב הפוליאמינים).

• תה ירוק ומחלות קרדיו-וסקולריות – מחלות לב נפוצות מאוד בעולם המערבי, כנראה כתוצאה מסגנון החיים הרווח במערב, הכולל תזונה עשירה בשומן רווי, פעילות גופנית נמוכה, עישון סיגריות. מחקרים אפידמיולוגיים רבים מצביעים על השפעה מגינה של תה ירוק. בקרב שותי תה "כבדים", השותים לפחות 4 ספלי תה ביום, יש רמות נמוכות יותר של כולסטרול וטריגליצרידים בפלסמה ופחות מחלות לב.

• מחקרים שנעשו בארצות שונות (באירופה, ארה"ב ויפן), מצביעים על יחס הפוך בין שתיית תה, טרשת עורקים ומחלות קרדיו-וסקולריות.

• ב-2004 ערכו Nagaya וחבריו ביפן ניסוי שמטרתו לברר, אם שתיית תה ירוק, העשיר בקטכינים נוגדי חמצון, יכולה להגן מפני פגיעה בתאים אנדותלים (=תאים המצפים את דפנות כלי הדם). פגיעה זו נפוצה אצל מעשנים בריאים (הנזק נגרם מניקוטין ומרדיקלים חופשיים המשתחררים בתהליך העישון) ומובילה להתפתחות טרשת עורקים. בעבר הוכח, כי יין אדום, העשיר בנוגדי חמצון, מעניק הגנה כזו אצל מעשנים בריאים. הניסוי הוכתר בהצלחה והראה, כי שתיית תה ירוק מקטינה את הנזק לתאים הנגרם מעישון ויכולה אף להעניק הגנה מפני מחלות קרדיו-וסקולריות, הודות לתכולה הגבוהה של הקטכינים.

• מחקרים נוספים רבים, המתנהלים בימים אלה ברחבי העולם, תומכים בממצאי התצפיות האפידמיולוגיות ומראים כי שתיית תה ירוק מעניקה הגנה מפני מחלות קרדיו-וסקולריות (Sung וחבריו, 2021).

• בריאות הפה – במחקר גדול שנערך בקרב למעלה מ-6,000 תלמידי תיכון באנגליה נמצא, כי שתייה מרובה של תה מלווה ברמה נמוכה יותר של חורים בשיניים. השפעתו החיובית של התה על בריאות הפה, קשורה בתכולת הפלואוריד שבו. כמו כן נמצא, כי מיצוי של תה מעכב גידול של חיידקים הנמצאים בפה וגורמים לריקבון השן, כמו E. Coli, S. mutans, Streptococcus salivarius. נמצא, כי הפוליפנולים שבתה מעכבים ספיחה של חיידקי הפה לשטח השן, ע"י הקטנת ההידרופוביות שלהם (שמקטינה את יכולת החיידקים להיצמד לשן) וגם מקטינים את יכולת החיידקים ליצור חומצה (המזיקה לשלמות השן). במחקרים אחרים נמצא, כי תמציות של תה ירוק ושחור מעכבות את פעולת האנזים עמילאז ברוק, וכתוצאה מכך יורד שחרור הסוכר מלטוז ב-70% וכך יורדת היכולת של יצירת חורים בשיניים כתוצאה ממאכלים עשירים בעמילן. מחקרים אלה מצביעים על הקשר שבין שתיית תה לשיפור בריאות הפה.

• בריאות העצם – במחקר שנעשה בנשים וגברים בני 50 ומעלה באזור הים התיכון, זוהתה שתייה רצופה של תה כגורם מגן מפני שברים בירך.

• מחקר נוסף, על 1,256 נשים בריטיות בנות 65-76, מצא כי שותות התה (השחור) מבניהן, היו בעלות צפיפות עצם גבוהה יותר במשמעות סטטיסטית, מאשר אלו שלא שתו תה.

*המידע מתבסס על ספרות מקצועית ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. פעילות הצמח אינה מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול רפואי/תרופתי אחר. בכל שאלה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל.