שם בוטני: Atractylodes lancea שם סיני: Cang Zhu שם עברי: אטרקטילודס חום משפחה: מורכבים
רקע כללי
אטרקטילודס "חום כהה" גדל בקוריאה, סין ויפאן והוא אחד מצמחי המרפא המרכזיים ברפואה הסינית המסורתית. הצמח ידוע בעיקר ביכולתו העוצמתית לייבש לחות ולחזק את הטחול ואת מערכת העיכול.
הכינוי "חום כהה" (או לעיתים "אטרקטילודיס שחור") מתייחס למאפיינים הוויזואליים של קנה השורש של הצמח, ובמיוחד להבחנה בינו לבין קרובו הבהיר יותר, ה Bai Zhu (אטרקטילודיס "לבן"). המין החום כהה נחשב לגרסה ה"חריפה ומייבשת" יותר בהשוואה לקרובו הלבן אשר מתמקד יותר בחיזוק הצ'י ופחות בייבוש אקטיבי של הלחות לעומת "החום הכהה".
מטפל יבחר לשלב את המין "החום כהה" במצבים של עודף לחות ולהפרעות עיכול עקב חולשת צ'י הטחול. ובמצבים של פגיעה בשכבת החיצון, שכן הצמח משתייך לקבוצת הצמחים הארומטיים מתמירי הלחות ונחשב לעוצמתי, ארומטי ומייבש הרבה יותר מהמין "הלבן".
טיהור לחות מהמחמם התחתון – הפרשות וגינאליות, נפיחות וכאבים במפרקים בפלג הגוף התחתון.
שחרור החיצון – מעודד הזעה ומטפל בכאבי ראש וגוף הנובעים מחדירה של פתוגן חיצוני.
שיפור ראייה – ירידה בראייה ועכירות בעיניים.
חלקי הצמח בשימוש:
שורש
אופני נטילה ומינונים:
תמצית נוזלית: 1:3, 45% אלכוהול, 10-20 מ"ל ביום.
אבקה סינית 5:1: 1-2 גרם ביום.
בישול: 5-10 גרם ביום.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.
מחקרים:
מחקר שנערך באיניברסיטת קיוטו ביפאן ופורסם בשנת 1990 בדק כיצד מיצוי של הצמח והמרכיב הפעיל β-eudesmol משפיעים על קצב התרוקנות הקיבה ותנועתיות המעי הדק. החוקרים מצאו כי הצמח מסייע להגן על רירית הקיבה מבלי לפגוע בתנועתיות המעי, מה שהיווה את הבסיס המדעי המודרני לשימוש המסורתי בו כצמח "מחזק טחול וקיבה".
מחקר שנערך בסין ע"י 3 אוניברסיטאות נחשבות במדינה ופורסם בכתב העת המדעי היוקרתי International Journal of Biological Macromolecules בשנת 2025 בחן את השפעת הפוליסכרידים של הצמח (ALP-3) על נזקים במערכת העיכול הנגרמים מטיפול בציספלטין (טיפול כימותרפי).
ממצאי המחקר הצביעו על כך שהחומרים הפעילים הראו יכולת משמעותית לתיקון "מחסום המעי" על ידי חיזוק חלבוני הצימוד (Tight Junctions). המחקר גם הראה כי הצמח מעודד צמיחה של חיידקים מועילים – השפעה חיובית על אוכלוסיית המיקרוביום.
מחקר סיני נוסף בדק את המנגנונים הביוכימיים הקשורים בפעילות האנטי-דלקתית של שני מרכיבים פעילים מהצמח, Atractylenolide I ו- Atractylenolide III על תאים מאקרופאגים בתנאי מעבדה. נמצא כי מרכיבים אלו הפחיתו את רמות TNF אלפא – ציטוקין הקשור בתהליכים דלקתיים מערכתיים ושייך לקבוצת ציטוקינים הממריצים את שלב התגובה הדלקתית האקוטית, במאקרופאגים שנחשפו לליפופוליסכרידים באופן שתלוי ביחס ישר למינון. בנוסף נמצא שהם בלמו את הביטוי של mRNA לייצור הציטוקין.
מחקר סיני שפורסם בשנת 2003 הראה כי לפוליסכרידים שבודדו מהצמח יש פעילות היפוגליקמית במודל מלאכותי של סוכרת בחולדות. לא הייתה השפעה על רמות הגלוקוז בדם של חולדות בריאות. בנוסף להשפעה ההיפוגליקמית הייתה לפוליסכרידים השפעה מיטיבה על נזק שנגרם ללבלב ולבלוטת התימוס כתוצאה מהחשיפה ל Alloxan, חומר שמשמש ליצירת מודל הסוכרת בחולדות. הפוליסכרידים גרמו גם להפחתה בצריכת המים והמזון של החולדות החולות.
*המידע מתבסס על ספרות מקצועית ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. פעילות הצמח אינה מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול רפואי/תרופתי אחר. בכל שאלה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל.