שם בוטני: Apium graveolens שם לועזי: Celery seed שם סיני: Qin Cai שם עברי: כרפס משפחה: סוככיים
רקע כללי:
סלרי צמח חד שנתי וגדל כמעט בכל העולם. הסלרי היה בשימוש מזה אלפי שנים עוד בימי רומא העתיקה לטיפול בצריבות ודלקות של דרכי השתן. כיום הסלרי מוכר יותר כירק עלים וכשורש מאכל, מיץ הסלרי מצוין לניקוי רעלים, לניקוי העור והכבד ולכאבי מפרקים על רקע רעלני כגון גאוט (פינוי חומצה אורית).
ברפואת הצמחים עיקר השימוש הוא בזרעי הצמח וחלק עיקרי מהפעילות הרפואית מיוחסת לתכולת השמן האתרי המקנה לצמח יכולות חיטוי והשפעה אנטי דלקתית ואנטי ספסמודית.
סלרי הוא אחד מהעלים המרוססים ביותר שיש, לכן העדיפו סלרי אורגני.
פעילות ידועה בספרות המקצועית:
Diuretic – משתן נפח – בצקות, יתר לחץ דם. משתן מטבולי – סילוק פסולת מטבולית ממקור אנדוגני ואקסוגני, גאוט/שיגדון
מגביר את צ'י הכליה והרחם, מחזק יאנג כליות – חוסר חשק מיני, עייפות, מחזור חודשי לא סדיר, אימפוטנציה.
מניע צ'י וממריץ את העיכול – תקיעות צ'י הכבד והקיבה – חוסר תיאבון, הפרעות עיכול עם גזים וכאבי בטן.
חלקי הצמח בשימוש:
זרעים
אופני נטילה ומינונים:
תמצית נוזלית: 1:3, 60% אלכוהול, 10-15 מ"ל ביום.
אבקה סינית 5:1: 1-3 גרם ביום.
בישול: 5-15 גרם ליום.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.
מחקרים:
מחקר הודי (2002) בדק את ההשפעה של תמציות שונות מהצמח על חולדות שנחשפו ל- CCL4, חומר רעיל הפוגע בכבד. נמצא כי לכל המיצויים של הצמח פעילות הגנה על הכבד (Hepatoprotective). התמצית המתנולית (Methanol) הציגה את הפעילות החזקה ביותר. עוצמת הפעילות נמדדה באמצעות פרמטרים ביוכימיים שונים שנבדקו, כגון: SGOT, SGPT, Alkaline phosphatase, חלבון כללי ואלבומין.
תוצאות מחקר זה מחזקות מחקר קודם שנערך בהודו (1995), ולפיו תמצית מתנולית מזרעי הצמח הגנה על הכבד מפני נזק שנגרם כתוצאה מחשיפה חד-פעמית של חולדות לפרצטמול – החומר הפעיל ב"אקמול", ידוע כרעיל לכבד; ול- Thioacetamide, חומר המשמש בין היתר כמייצב של דלקים לרכב וכן לצורכי מעבדה שונים, ידוע כרעיל, מזיק לכבד ואף מסרטן.
מחקר סינגפורי (1995) בדק את ההשפעה של תמצית מימית מהצמח כנגד רמות גבוהות של שומנים בדם (Antihyperlipidemic) בחולדות. שתי קבוצות של חולדות פוטמו במזון עשיר בשומן במשך שמונה שבועות. קבוצה אחת זכתה לתוספת של תמצית הצמח, בעוד הקבוצה השנייה שימשה כביקורת. בסוף הניסוי נמצא כי חלה ירידה משמעותית ברמות הכולסטרול הכללי, LDL והטריגליצרידים בחולדות שקיבלו את התמצית.
מחקר שנערך באיחוד האמירויות הערביות (2007) בדק את ההשפעה המגנה של תמצית מהצמח כנגד פגיעה בפוריות בעקבות חשיפה ל- Sodium valproate, חומר המשמש כתרופה לאפילפסיה וידוע כגורם לרעילות גבוה באשכים של בעלי חיים ובני אדם. בניסוי שנערך בבעלי-חיים הוזרק החומר Sodium valproate בריכוז של 500 מ"ג/ק"ג/פעם ביום במשך שבוע רצוף. קבוצת המחקר קיבלה תמצית מהצמח במינון 200 מ"ג/ק"ג/ליום במשך 23 ימים לפני החשיפה ל- Sodium valproate. במחקר נמצא שתמצית הצמח הגנה מפני מרבית ההשפעות השליליות שנגרמו כתוצאה מהחשיפה ל- Sodium valproate. בין היתר גרם חומר זה לירידה במשקל האשכים וספירת הזרע, לצניחה ברמות הטסטוסטרון ולעליה ברמות ההורמון FSH.
ממחקר שערכה קבוצת מחקר תאילנדית (2005) עולה כי תמצית מהצמח הינה בעלת יכולת מרשימה לדחות יתושים מזנים שונים, הן בתנאי מעבדה והן בתנאי שדה. כמו כן נצפתה יכולת, מוגבלת אמנם, לקטול את היתושים וביציהם.
מחקר הודי (2005) מצא כי לתמצית המתנולית של הצמח יכולת להגן מפני סרטן בתאי כבד שנגרם באופן מלאכותי בעקבות הלעטת חולדות בחומרים מסרטנים.
ניסוי בתנאי מעבדה שנערך באיטליה (2007) בדק את ההשפעה האנטי-דלקתית של תמצית מימית-אלכוהולית של עלי הצמח. התמצית הכילה 1.12% של המרכיב הפעיל Apiin. המחקר בדק את השפעת התמצית על תאים מאקרופאגים שנחשפו לחיידקים ולליפו-פולי-סכרידים הממריצים את פעילותם. נמצא כי כאשר התאים המאקרופאגים נחשפו לתמצית הצמח לפני המרצתם נבלמה באופן משמעותי ההפקה של NO – חומר המשמש בתגובות חיסוניות שונות, בין היתר כנגד חיידקים. כן נבלם ביטויו של האנזים האחראי להפקתו, iNOS. בנוסף, הציגה התמצית פעילות אנטי-דלקתית בניסוי שנערך בעכברים בעוצמה הנמוכה פי-7 מזו של Indometacin (תרופה לא-סטרואידלית אנטי-דלקתית). פעילות זו קשורה ככל הנראה לירידה בביטוי האנזים iNOS.
*המידע מתבסס על ספרות מקצועית ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. פעילות הצמח אינה מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול רפואי/תרופתי אחר. בכל שאלה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל.