שם בוטני: Acorus Calamus
שם לועזי: Sweet Flag
שם סיני: Shi Chang Pu
שם עברי: קלמוס רפואי
משפחה: אקורוסיים

רקע כללי:

• אקורוס קלמוס גדל בר באסיה ומזרח אירופה. אקורוס נפוץ ברפואה המסורתית (הודית, סינית ואינדיאנית). בתרבות האינדיאנית השתמשו בצמח לשיכוך כאבי שיניים וכאבי ראש. ברפואה הסינית השתמשו בו כדי לטפל בסחרחורות ובאפילפסיה ואילו ברפואה ההודית נחשב האקורוס לצמח חשוב המשמש כמשקם של המוח ומערכת העצבים ולטיפול בבעיות עיכול.

• ברפואת הצמחים המודרנית הוא מותווה בעיקר לטיפול בטיפוסים חלשים וחיוורים המבטאים רגישות לקור, עם חולשה של מערכת העיכול והנפש.

פעילות ידועה בספרות המקצועית:

• Anti-inflammatory – נוגד דלקת, דלקות מערכת העיכול (IBD) קרוהן/קוליטיס (Colitis/Crohn's disease), דלקות קיבה, כיב פפטי/אולקוס, דלקת וושט

• Aromatic bitter – ארומטיק ביטר, מניע עיכולי, משחרר תקיעות במערכת העיכול, משפר פירוק וספיגת מזון, מגביר תיאבון, מעי רגיז (IBS), גאזים, נפיחות ביטנית, שיהוקים

• Carminative – מפיג גאזים במערכת העיכול, כאבי בטן, נפיחות ביטנית, מעי רגיז (IBS), שיהוקים

• Antidiarrheal – נוגד שלשול, עוצר יציאות רכות ומרובות

• Antidepressant  – נוגד דיכאון, וויסות נוירוטרנסמיטורים, מפחית רמות אצטיל כולין, מעורר מערכת לימבית

• Antispasmodic – נוגד עווית, מפחית טונוס שרירים, כאבי בטן, כאבי מחזור (P.M.S)

• Diaphoretic – מיזע חם

• Stimulant – מניע דם

רכיבים פעילים בצמח:

• פלבונואידים, חומרים מרירים, אלקלואידים, שמנים נדיפים.

אינטראקציות, רעילות, תופעות לוואי, אזהרות והתוויות נגד:

• במינונים המקובלים לא נצפו בעיות. יחד עם זאת בעודף הורגשו הזיות.

• למטופלים בתרופות פסיכיאטריות מומלץ להיוועץ עם מטפל מוסמך.

• מומלץ ליטול את המין האמריקאי שאיננו מכיל את החומר הנדיף asarone שכן חומר זה נמצא רעיל/קרצינוגני במינים שגודלו בארצות המזרח

בטיחות שימוש בהריון, הנקה וילדים:

• הריון: לא מומלץ לשימוש.

• הנקה: לא מומלץ לשימוש.

• ילדים: מגיל 12 ומעלה, להעלות מינונים בהדרגה.

איכויות:

• טעם – מריר וארומטי

• מזג – מייבש

• טמפרטורה – חמים

פעילות מסורתית:

• קבוצה – פותחי פתחים.

• מרידיאנים – לב, קיבה.

• פותח את הפתחים, מנדף ליחה ומשקיט את הנפש – מסלק ליחה החוסמת את פתחי החישה, ירידה בשמיעה, דיבור מהאף, תחושת קהות וגודש, פרכוסים וירידה בתפקוד הקוגנטיבי.

• מהרמן את המחמם האמצעי ומתמיר לחות עכורה – מלאות ברום הבטן, כאבי בטן עם עודף לחות בטחול ובמערכת העיכול.

• פותח את התעלות ומשכך כאב – טיפול פנימי וחיצוני.

חלקי הצמח בשימוש:

• קנה שורש

אופני נטילה ומינונים:

• תמצית נוזלית: 1:3, 60% אלכוהול, 2.5-5 מ"ל ביום.

• תמצית יבשה 5:1: 200-500 מ"ג ביום.

• מרתח: עד 5 גרם ביום.

• כחלק מפורמולה: 20%-15%.

מחקרים:

• ויס (1988), בהסתמך על ניסיון קליני רחב, מציין שנערות הסובלות מאנורקסיה נרווזה מגיבות היטב לטיפול בצמח. כמו כן, נצפה שיפור ניכר בתסמינים של הפרעות עיכול ובחוסר תיאבון בקרב ילדים שנטלו טינקטורה של קלמוס לפני הארוחה.

• במחקר שנערך בהודו (2007) ובדק את השפעתן של 66 תמציות אלכוהוליות של צמחים על תשעה סוגים שונים של בקטריות, נמצא כי לתמצית הצמח פעילות אנטי-בקטריאלית רחבת היקף כנגד חיידקים, הן מסוג גראם חיובי והן מסוג גראם שלילי.

• מחקר פקיסטני (2006) שבוצע בארנבים ואשר מטרתו הייתה לבחון את הבסיס הפרמקולוגי לפעילות נוגדת העווית והשלשול של הצמח, כמקובל ברפואה המסורתית, מצא כי פעילות זו נובעת מחסימת תעלות הסידן בדומה ל- Verapamil, תרופה סטנדטרטית לחסימת תעלות סידן.

• מחקר הודי (2006) בדק את השפעת הטינקטורה של אקורוס על חולדות אשר נגרמה אצלן חסימה בעורק המרכזי במח. התמצית, במינון של 25 מ"ג/ק"ג, גרמה שיפור משמעותי בתפקוד העצבי במח ובתנועת החולדות (אופן הליכתן) בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף, הפחית הטיפול במידה משמעותית את רמות ה- Malonaldialdehyde בקורטקס ונצפתה עלייה ברמת הפעילות של נגזרות גלוטטיון (GSH) ו- SOD בקליפת המח (Cerebral cortex) ובגוף המפוספס (Corpus striatum). החוקרים סיכמו כי תמצית הצמח הינה בעלת פעילות מגנה עצבית (Neuroprotective).

• במחקר שנערך במלזיה (2004) נמצא כי המקטע ההקסני (Hexane) מתמצית מתנולית של קנה השורש של אקורוס, היה יעיל בחיסול יתושי הקדחת הצהובה (Aedes aegypti).

• שני מחקרים שנערכו בהודו (2005) הצביעו על יעילותן של תמציות שונות של הצמח (אתיל-אצטטית ומתנולית) ושל מרכיב פעיל שבודד ממנו (alpha-asarone) במניעת נזק מוחי בחולדות. מקורו של הנזק שנגרם לחולדות בעקה חמצונית שהתרחשה בעקבות חשיפה לרעש (100db במשך 4 שעות ביום למשך 30 יום). מפירוט תוצאות המחקרים עולה, כי התמציות והמרכיב הפעיל הגנו מפני מרבית השינויים ברמות ובפעילות האנזימים נוגדי החימצון (SOD, CAT, GPx, (GSH, ויטמיני C ו- E שנגרמו כתוצאה מהחשיפה לרעש.

• מחקר הודי שנערך בחולדות (2002) ייחס לתמצית אלכוהולית בריכוז 50% של קנה שורש הצמח פעילות היפוליפידמית שעוצמתה ביחס ישר למינון. הפעילות נצפתה כבר במינון של 100 מ"ג/ק"ג; במינון 200 מ"ג לק"ג נצפתה ירידה של 58.5% ברמות הכולסטרול הכללי, ירידה של 31.6% ברמות הטריגליצרדים ועליה של 85.8% ברמות ה- HDL. לגבי התמצית המימית נצפתה יעילות פחותה, שבאה לידי ביטוי רק במינון של 200 מ"ג/ק"ג, בו נצפתה ירידה קלה ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים.

• במחקר שנערך בבריטניה (2004) נמצא כי תמצית של קנה שורש הצמח עיכבה ב- 53.7% את פעילות האנזים אצטיל-כולין-אסטרז (Acetylcholinesterase) בתנאי מעבדה. פעילות גבוהה של אנזים זה נקשרת למצבים של אלצהיימר ולבעיות עצביות שונות, ומרבית התרופות כנגד המחלה מתרכזות בעיכובו.

*המידע מתבסס על ספרות מקצועית ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. פעילות הצמח אינה מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול רפואי/תרופתי אחר. בכל שאלה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל.