כניסת סטודנטים
כניסת סטודנטים

טפילים במעיים – Parasites

כתיבה – אמיר לוי

רקע כללי

טפילי מעיים (הקרואים גם פרזיטים ו/או מזהמי מעיים) כוללים סוגים שונים של אורגניזמים חד-תאיים החיים במעיים. טפיל הוא למעשה אורגניזם שחי על אורגניזם אחר (פונדקאי), הטפילים משתמשים בגוף הפונדקאי לצורך מזון ומחסה. אתם שואלים מה הם מעניקים בתמורה? אז זהו שטפילי מעיים אינם מספקים כנראה שום תועלת. במקום זאת, הם עלולים לגרום לתסמינים לא נעימים ובמקרים מסוימים אף לסיכונים בריאותיים חמורים.
למזהמי המעיים משתייכים גם תולעיי המעיים עליהם ניתן לקרוא במאמר נפרד – תולעי מעיים.

איזה סוגי טפילי מעיים קיימים וכיצד מאבחנים אותם

ישנם עשרות רבות של מזהמי מעיים, בשנים האחרונות קופות החולים בישראל עברו משיטת הבדיקה הישנה לבדיקת הצואה ממיקרוסקופ לשיטה מולקולרית מתקדמת ומדויקת בהרבה יותר הנקראת פנל PCR צואה (Stool PCR). כאשר יש חשד המטופל נשלח לבדיקה שבה בודקים באופן אוטומטי פנל קבוע המכיל 6 סוגים של טפילי מעיים חד-תאיים (פרוטוזואה) הנפוצים ביותר בארץ ישראל. הטפילים הנבדקים בפנל ה PCR הם:
Blastocystis hominis .1 (בלאסטוציסטיס הומיניס): אחד הממצאים השכיחים ביותר. אצל אנשים רבים הוא נמצא במעיים באופן קבוע ואינו דורש טיפול, אלא אם מופיעים תסמינים עיכול מתמשכים.
2. Dientamoeba fragilis (דיאנטמבה פרג'יליס): טפיל מעיים נפוץ מאוד בישראל, בעיקר בקרב ילדים. גורם לכאבי בטן כרוניים, גזים ויציאות רכות עד שלשולים קלים.
3. Giardia lamblia (ג'יארדיה): טפיל מדבק מאוד הגורם לשלשולים מימיים או ריריים, גזים קשים ותת ספיגה של נוטריינטים חיוניים.
4. Entamoeba histolytica (אמבה): טפיל אגרסיבי הגורם לדיזנטריה, כאבי בטן עזים ושלשול דמי.
5. Cryptosporidium (קריפטוספורידיום): טפיל עמיד לכלור השכיח בעיקר לאחר ביקור בבריכות שחייה מזוהמות, וגורם לשלשולים חריפים.
6. Cyclospora cayetanensis (ציקלוספורה): טפיל שמגיע לרוב מפירות או ירקות מזוהמים שלא נשטפו היטב.

במקרים שהפנל PCR חוזר שלילי אך התסמינים נמשכים, או כאשר מדובר במטיילים שחזרו ממדינות עולם שלישי, חשוב לבקש מהרופא (הוא לא תמיד יחשוב על זה בעצמו) בדיקה מיקרוסקופית ידנית. בדיקה זו נועדה לזהות תולעי מעיים (Helminths) כגון תולעי סרט (Tapeworms), תולעי עגולות (Ascaris), ותולעי קרס (Hookworms) שביציהן או חלקי גופן מופרשים בצואה וכך ניתן לזהותם.

עוד אפשרות היא זיהום של תולעי סיכה (Enterobius vermicularis / Pinworms) – זוהי התולעת השכיחה ביותר בקרב ילדים בישראל. היא אינה נבדקת ב PCR וגם לא בבדיקת צואה רגילה, מכיוון שהיא מטילה ביצים על העור סביב פי הטבעת ולא בתוך המעי. האבחון שלה נעשה באמצעות "בדיקת מדבקה" (Scotch Tape Test), שבה מציבים סרט דבק באזור פי הטבעת בבוקר ומסתכלים עליו במיקרוסקופ.

אגב (ובזה נסיים את מגוון מזהמי המעיים) חלק מהטפילים אינם נשארים רק בחלל המעי אלא חודרים גם לרקמות הגוף ו/או לאיברים פנימיים אחרים, ולכן לא יתגלו בצואה. האבחון שלהם נעשה על ידי זיהוי נוגדנים בדם (בדיקה סרולוגית). טפילים כמו אכינוקוקוס (Echinococcus) טפיל הגורם לציסטות בכבד ובריאות. טוקסוקרה (Toxocara) טפיל המועבר מחתולים וכלבים. וטריכינלה (Trichinella) טפיל שנפוץ בבשר חזיר ושלא בושל דיו.

כמה זה נפוץ בכלל

על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ 25% מאוכלוסיית העולם סובלת בכל רגע נתון מזיהום הקשור לטפיל מעיים כזה או אחר. באזורים טרופיים המספר מגיע עד ל 50%!

בעולם המערבי, הזיהומים הנפוצים ביותר הם מקבוצת הפרוטוזואה, במיוחד טפיל הג'יארדיה. כאשר תולעי סיכה הן תולעת המעיים הנפוצה ביותר בארה"ב במיוחד בקרב ילדים.

תסמינים של טפילי מעיים

חלק מהזיהומים אינם גורמים לתסמינים, כך שלא תדעו שיש לכם טפיל. כאשר ישנם תסמינים, הם משתנים בהתאם לסוג הזיהום. התסמינים הנפוצים מטפילי מעיים כוללים:

דרכי הדבקה בטפילים

דרכי ההדבקה משתנות בהתאם לסביבה, למערכת החיסונית ולסוג הטפיל. באופן כללי יש סיכוי גבוה יותר להידבק במקומות של אקלים חם ולח, במיוחד אזורים טרופיים וסובטרופיים, כולל אפריקה שמדרום לסהרה, אסיה, אמריקה הלטינית והקריביים.

  1. צריכת מים מזוהמים – מקורות מים כוללים מקורות מי שתייה ציבוריים ופרטיים, בריכות, נהרות ואגמים.

  2. אכילת מזונות מזוהמים – כולל אכילת תוצרת שנשטפה במים מזוהמים או שגודלה באדמה מזוהמת. ניתן להידבק בטפילים מאכילת בשר ו/או דג נא או לא מבושל מספיק. וכן פירות וירקות שגודלו באדמה נגועה ולא נשטפו הייטב.

  3. נגיעה בפה עם האצבעות – חלק מביצי הטפיל יכולות לשרוד על משטחים במשך זמן רב, אם נוגעים במשטח ואז בפה, עלולים להידבק. בהתאם לטפיל, משטחים אלה כוללים מצעים, חיות מחמד ואפילו עור אנושי.

  4. הליכה יחפה על אדמה – זחלים של תולעי מעיים מסוימות יכולים לחדור דרך העור אם הולכים יחפים על האדמה בהן הן נמצאות.

הטיפול המערבי בטפילי מעיים

חלק מהזיהומים חולפים מעצמם (אפילו ללא ידיעת החולה), אך חלק מהאנשים מקבלים תרופות מרשם נגד טפילים ותולעים כדי להיפטר מהזיהום מעיים. תרופות אלו לרוב פועלות על ידי שיתוק הטפילים, עצירת גדילתם או הריגת הטפיל או ביציו. התרופה הספציפית תלויה בטפיל ובחומרת התסמינים ע"פ החלטת הרופא המטפל.

תרופות טפיליות נפוצות כוללות:

מבנדזול (וורמוקס) לטיפול בתולעי מעיים.

מטרונידזול (פלאג'יל), טינידזול (פרוטוציד), טרימתופרים/סולפמתוקסאזול (TMP-SMX) – דיספטיל לזיהומים של פרוטוזואה.

בהתאם לתרופה, ייתכן שתצטרכו מנה אחת בלבד כדי להיפטר מהזיהום. עבור אחרים, ייתכן שתצטרכו ליטול מנה אחת או יותר מדי יום למשך זמן בין שלושה ימים לשלושה שבועות. חלקם, כמו טיפולים נגד תולעי סיכה, דורשים ליטול את התרופה ולהמתין זמן מה לפני נטילתה מחדש. יש לפעול לפי הוראות הרופא כדי ליטול תרופות בדיוק כפי שנקבע. התרופות הורגות את רוב טפילי המעיים יחסית במהירות, וברגע שהטפילים חוסלו גם התסמינים בדרך כלל נעלמים.
חשוב להדגיש שלתרופות אלו יש תופעות לוואי חזקות ומסוכנות ומומלץ לעיין היטב בעלון התרופה ולשקול האם הטיפול התרופתי משתלם או שכדאי לשקול טיפול טבעי בנושא.

מְנִיעָת הדבקה

דאגה להיגיינה סביבתית נאותה היא הפתרון הטוב ביותר למניעת רוב זיהומי טפילי המעיים.
הימנעו משתיית מים ממקורות פתוחים כגון אגמים ונהרות ובריכות. כאשר אתם מבלים בשטח שטפו ידיים באופן קבוע ועדיף עם סבון רחצה. שטפו ידיים במיוחד לאחר ביקור בשירותים, לפני מגע עם אוכל ולאחר ניקוי אחרי ילדים (חיתולים מלוכלכים) או נגיעה בחיות מחמד.
אכילת מזון שהוכן ובושל בקפידה באזורים בסיכון גבוה (דוכני מזון, מסעדות במדינות מתפתחות) במדינות מתפתחות עדיף לצרוך פירות וירקות שנשטפו במים נקיים, קלופים ומבושלים.
אם אתם מטיילים או עובדים בשטח לבשו כפפות ונעלו נעליים אטומות.
נהלו יחסי מין בטוחים ונקיים כדי להפחית את הסבירות להדבקה.
מקלחת, החלפת מגבות וכביסת מצעים מדי יום במהלך הטיפול (במיוחד לסובלים מתולעי סיכה) יחישו את זמן הריפוי.

הטיפול הטבעי בטפילי ומזהמי מעיים

המידע שמור לסטודנטים בלבד!

 

Ahmed M. Intestinal Parasitic Infections in 2023 (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC10284646/). Gastroenterology Res. 2023;16(3):127-140. Accessed 2/23/2024.

Chumley HS. Intestinal Worms and Parasites. In: Usatine RP, Smith MA, Mayeaux, Jr. EJ, Chumley HS, eds. The Color Atlas and Synopsis of Family Medicine. 3rd ed. McGraw Hill; 2019.

de Lima Corvino DF, Horrall S. Ascariasis (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK430796/). In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2024 Jan. Accessed 2/23/2024.

Merck Manual. Consumer Version. Fluke Infections of the Intestines (https://www.merckmanuals.com/home/infections/parasitic-infections-trematodes-flukes/fluke-infections-of-the-intestines). Reviewed/Revised September 2023. Accessed 2/23/2024.

Veesenmeyer AF. Important Nematodes in Children (https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34794670/). Pediatr Clin North Am. 2022;69(1):129-139. Accessed 2/23/2024.

רוצים לדעת ולקבל את הפרוטוקול הטבעי בתזונה וצמחי המרפא לטיפול בטפילי מעיים
הצטרפו אלינו ללימודי נטורופתיה ו/או הרבליסט קליני ובוא להיות הרופאים של המחר!

נגישות
עגלת קניות0
אין מוצרים בסל
המשך לקנות
0