לבנדר הוא שיח ירוק-עד המגיע לגובה של כ 1.5 מטרים. עליו הצרים והמשוננים מתאפיינים בגוון ירוק-אפרפר, הנובע משערות לבנות קטנות המכסות אותם. לקראת עונת האביב פורצים מתוך השיח ענפים ארוכים הנושאים תפרחות סגולות ובולטות, המפיצות את הניחוח המוכר והאהוב של הצמח.
לבנדר הוא אחד הצמחים הפופולריים בעולם, וכולל כ-30 מינים שונים. הוא משגשג באדמה סלעית ויבשה בהרי אירופה ואגן הים התיכון, לרוב בגבהים שמעל 800 מטרים.
מקורו של השם "לבנדר" הוא במילה הלטינית "Lavare" שפירושה "לרחוץ". שם זה משקף את המנהג הנפוץ בתרבויות יוון ורומא להוסיף את פרחי הצמח למי הרחצה לשם טיהור הגוף והנפש. גם במקורות היהודיים, הלבנדר (אזוביון) מוזכר במשנה כצמח מרפא בעל סגולות חיטוי.
למרות שעיקר השימוש המודרני בו מתמקד בהפקת שמן אתרי לתעשיות הקוסמטיקה והבישום, הלבנדר נותר מרכיב חשוב גם ברפואת הצמחים, שם הוא משמש בחליטות ובתמציות בזכות השפעתו הממתנת והמרגיעה.
ללבנדר יש סגולות ריפוי למגוון רחב של תחלואים, החל מהרגעת מערכת העצבים ועד בעיות עיכול. ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח עדין המשמש בעיקר לטיפול בכאבי ראש, במיוחד כאלה שמקורם במתח (סטרס) וכן לטיפול ארוך טווח ומניעתי במיגרנות. אך כדאי לדעת שמלבד טיפול לכאבי ראש הצמח נחשב לרב-מערכתי והשפעותיו אינן מזוהות מיד כ"תרופה" לבעיה מסוימת, וכן הוא עדין ודרוש לו זמן עבודה.
אגב יש תרופה מסחרית בשם לשיאה (Lasea) שעשויה משמן טהור של לבנדר.
פעילות ידועה בספרות המקצועית:
Sedative – מרגיע, מפחית פעילות יתר של מערכת העצבים
שמן נדיף (עד 4%, מכיל בעיקר linalyl acetate ו-linalool, אך גם 1,8-cineole, borneol ו-camphor), טאנינים, פנולים (rosmarinic acid), טריטרפנים (ursolic acid 0.7%), קומרינים (0.1-0.15%), פלבונואידים, סטרולים, ססקוויטרפנים.
אינטראקציות, רעילות, תופעות לוואי, אזהרות והתוויות נגד:
לא מומלץ לשימוש עם תרופות הרגעה, נוגדי חרדה או כדורי שינה.
בליעת השמן האתרי – אורגני בלבד! ורק בהמלצת מטפל מוסמך.
בטיחות שימוש בהריון, הנקה וילדים:
הריון: לא מומלץ לשימוש בבליעה, חיצונית אפשרי.
הנקה: ניתן לשימוש במינונים נמוכים.
ילדים: הצמח מתאים לשימוש.
איכויות:
טעם – מריר וארומטי
מזג – מייבש
טמפרטורה – קריר
פעילות מסורתית:
קבוצה – משחררי חיצון חריפים-קרירים.
מרידיאנים – לב, מעטפת הלב, ריאה, כבד, מעי דק.
הערה – ברפואה המסורתית הלבנדר לא נחשב לצמח "קלאסי" ברפואת הצמחים הסינית אך בכל זאת ניתן לומר עליו שהחריפות שבו מאפשרת "לדחוף" החוצה פתוגניים מהשכבות החיצוניות של הגוף (Wei Qi), והקרירות שלו מתאימה לטיפול במצבי חום. בזכות השמנים האתריים שבו, הוא מעודד הזעה קלה ופתיחה של הנקבוביות, מה שמסייע לגוף להיפטר מ"רוח-חום" (Wind-Heat) המתבטאת בחום, כאבי גרון ודלקות בעיניים. הלבנדר גם מניע את צ'י הכבד והלב, ומשחרר תקיעות שנוצרה כתוצאה ממתח נפשי, מה שמשפיע לטובה גם על שחרור החיצון במקרים שבהם המחלה מלווה בכיווץ וסטרס כרוני.
חלקי הצמח בשימוש:
פרחים
אופני נטילה ומינונים:
תמצית נוזלית: 1:3, 60% אלכוהול, 5-10 מ"ל ביום או בעת הצורך.
חליטה: 5-10 גרם ליום.
כחלק מפורמולה: 30%-25%
מחקרים:
מחקר קליני שפורסם ב 2010 (Woelk & Schlafke) בחן את השפעת שמן הלבנדר בכמוסות אל מול התרופה לורזפאם (Lurazepam/Ativan) בקרב מטופלים הסובלים מחרדה מוכללת (GAD).
תוצאת המחקר מצא כי נטילת התרופה הטבעית אשר הכילה 80 מ"ג שמן לבנדר פעם אחת ביום הייתה יעילה באותה מידה כמו תרופת המרשם בהפחתת תסמיני חרדה, וללא תופעות הלוואי של טשטוש או סכנת התמכרות בתרופה הסינטטית.
מחקרים שנערכו בין השנים 2015-2018 בבתי חולים בטורקיה ובאירן בקרב חולים לאחר ניתוחי לב בדקו את השפעת הארומתרפיה של הלבנדר על איכות השינה שלהם בסביבה המלחיצה של מחלקת טיפול נמרץ. תוצאת המחקרים הצביעה על כך ששאיפת שמן לבנדר למשך 20 דקות לפני השינה העלתה משמעותית את איכות השינה של המטופלים והפחיתה את רמות החרדה והלחץ הפיזיולוגי שנמדד אצלם.
מחקר מעבדתי שנערך בפורטוגל ופורסם בשנת 2011 בדק את השפעת שמן הלבנדר על זנים שונים של פטריות, כולל קנדידה ופטריות עור (Dermatophytes). החוקרים מצאו כי שמן הלבנדר הורס את דופן התא של הפטריות ומוביל למותן. המחקר הצביע על כך שהלבנדר יעיל במיוחד כטיפול מקומי בפטרת העור והציפורניים ומהווה חלופה טבעית עוצמתית לתכשירים סינתטיים.
*המידע מתבסס על ספרות מקצועית ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. פעילות הצמח אינה מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול רפואי/תרופתי אחר. בכל שאלה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל.