גאוט (שיגדון) – Gout

כתיבה: אירה הורוביץ

גאוט (Gout) מבט משולב – רפואה מערבית ורפואה טבעית

מבוא

גאוט היא מחלת מפרקים דלקתית – רעלנית הנגרמת מהצטברות גבישי חומצת שתן (Urate) ברקמות ובמפרקים. מצב זה מתפתח על רקע רמות גבוהות של חומצת שתן בדם (Uric acid) כתוצר פירוק של חומצות גרעין (פורינים) הקיימות בכל תאי הגוף. המחלה מתבטאת בהתקפים חריפים של כאב, אודם ונפיחות במפרקים. לרוב במפרק הבוהן הגדולה, אך גם במפרקים נוספים.

גורמי סיכון

• פרוקטוז – משקאות ממותקים בפרוקטוז מעלים משמעותית סיכון להיפראוריצמיה (Hyperuricemia). פרוקטוז מתפרק בכבד במהירות, מייצר עודף נוקלאוטידים שמתפרקים לחומצת שתן ובכך תורם לעליית רמות חומצת השתן בדם. גם פירות ומיצי פירות עתירי פרוקטוז עלולים להחמיר את המצב כאשר הם נצרכים בכמות גבוהה.

• עודף משקל ותסמונת מטבולית – מגבירים את ייצור חומצת השתן ומקטינים את פינוייה על ידי הכליות. שמירה על משקל תקין נמצאה כיעילה בשליטה על תסמיני הסינדרום המטבולי ובהפחתת רמות חומצת השתן לאורך זמן.

• אלכוהול – בירה, ליקרים ויינות מבעבעים התגלו כמחמירים מצבי גאוט עקב תכולת פורינים גבוהה והשפעתם על המטבוליזם של חומצת השתן.

• תרופות – כגון משתנים.

• מצבים רפואיים – כמו יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות כליה עלולים להחמיר גאוט.

רפואה מערבית – דרכי טיפול

המטרה הטיפולית היא להגיע לרמות חומצת שתן בסרום מתחת ל־6 מ״ג/ד״ל

בזמן התקף חריף נעשה שימוש בתרופות הבאות:

• אנטי דלקתיות שאינן סטרואידיות Non-Steroidal Anti-inflammatory Drugs (NSAIDs).

• קולכיצין (אלקלואיד שהופק במקור מפקעת של צמח הסתוונית) מהווה אפשרות נוספת לטיפול בהתקף חריף.

• סטרואידים ניתנים במצבים בהם קיימות התוויות נגד ל NSAIDs או לקולכיצין.

לטיפול ארוך טווח:

• אלופורינול (מעכב את האנזים קסנטין אוקסידז שאחראי על ייצור החומצה האורית בגוף), התרופה נחשבת לקו הראשון בהורדת רמות חומצת השתן.

• פבוקסוסטט מהווה חלופה במקרים של אי סבילות לאלופורינול (למשל בתגובות אלרגיות או בחוסר יעילות). אגב קיימים מספר מחקרים שמראים קשר בין השימוש בפבוקסוסטט לבין סיכון קרדיווסקולרי מוגבר.

• פגלוטיקאז במקרים שאינם מגיבים לטיפולים שתוארו מעלה קיימת אפשרות להשתמש בפגלוטיקאז. פגלוטיקאז ניתן בעירוי אחת לשבועיים ולמעשה הופך את חומצת השתן לאלנטואין, פעולה שמפחיתה את הסיכון למשקעים באופן דרמטי מכיוון שאלנטואין מסיס עד פי 10 יותר מאשר חומצת שתן.

בכל מקרה הטיפול הנ"ל דורש התאמה אישית, ניטור תופעות לוואי ותשומת לב מיוחדת למטופלים עם מחלות רקע לבביות.

רפואה טבעית – דרכי טיפול

העקרונות

ברפואה הטבעית רואים בגאוט לא רק בעיה פיזית אלא גם ביטוי למצב רעילות וחוסר איזון כולל בהיבט התזונתי, הרגשי והמטבולי. הטיפול נשען על עקרון האיזון הפנימי באמצעות תזונה מותאמת ותמיכה במערכות ההפרשה, על עקרון מניעת הדלקת באמצעות מזון אנטי-דלקתי, צמחי מרפא ותוספי תזונה, ועל עקרון חיזוק הגוף והנפש דרך הפחתת רמות הסטרס, שיפור איכות השינה ותמיכה רגשית.

תזונה

פרוקטוז – המצוי במשקאות ממותקים, בסירופ תירס עתיר פרוקטוז ובפירות מסוימים עתירי סוכר, מעלה כאמור את ייצור חומצת השתן, פוגע ברגישות התאים לאינסולין ומקדם התקפי גאוט.

דיאטת – (DASH) Dietary Approaches to Stop Hypertension) תזונה אשר פותחה במקור למניעת יתר לחץ דם, ונמצאה גם כמפחיתה חומצת שתן בזכות עשירותה בירקות, פירות, דגנים מלאים, גרעינים וזרעים. הדיאטה מגבילה צריכת בשר אדום ומעובד אשר עתיר פורינים, תומכת בתפקוד כלייתי ומכילה מינרלים רבים.

פורינים – הם תרכובות טבעיות המצויות בעיקר בבשר אדום, איברים פנימיים, פירות ים ובירה. תהליך פירוקם בגוף הופך כאמור לחומצת שתן. פורינים מהחי נחשבים בעייתיים יותר מפורינים מהצומח, כנראה בזכות נוגדי החמצון והסיבים המלווים את המזון הצמחי. ניתן למצוא טבלאות מזון שמכילות פורנים בספרות המקצועית.

שתיית מים – מים טהורים הינם אבן יסוד בטיפול הטבעי בגאוט. מים תומכים בפינוי חומצת שתן דרך הכליות, מונעים ריכוז גבוה של גבישים במפרקים ומקטינים סיכון לאבני כליה. מומלץ לשתות לפחות 2.5 ליטרים של מים מטוהרים לאורך כל היום, מומלץ לצרוך מים על פני יתר המשקאות.

ירידה במשקל ושמירה על רמות אינסולין תקינות – מקטינה את הסיכון להתקפים ותורמת להפחתת רמות חומצת שתן לאורך זמן.

תוספי תזונה וצמחי מרפא

וויטמין C – מסייע להורדת רמות חומצת שתן, נמצא במחקרים כתוסף בעל פוטנציאל מגן מפני התקפי גאוט.

דובדבן חמוץ (Tart Cherry/Prunus cerasus) – מסייע להפחתת התקפים בזכות תכולת נוגדי החמצון, השפעתו האנטי-דלקתית ורמת ה P.H הגבוה שלו.

קוורצטין – הינו פלבונואיד טבעי המעכב את האנזים קסנטין אוקסידאז ובכך מפחית את ייצור חומצת השתן.

זרעי סלרי (Apium graveolens) – זרעי הצמח פועלים כמשתנים ובעלי פעילות אנטי דלקתית, תומכים בפינוי חומצת שתן אל מחוץ לגוף.

ציפורני השטן (Harpagophytum procumbens) – הצמח מקל על כאבים במפרקים ובעל פעילות אנטי דלקתית.

דבקה זיפנית (Galium aparine) – הצמח מסייע לתהליכי ניקוי הגוף והכבד במצבים של עומס מטבולי ורעלני עם דגש על גודש לימפאתי וניקוי מטבולי פריפרי.

חומצה אלפא ליפואית (ALA) – נוגד חמצון התורם לאיזון רמות הסוכר ולשיפור רגישות לאינסולין, ובכך מפחית סיכון להיפראוריצמיה.

(N-Acetyl-Cysteine) NAC – תומך בניקוי רעלים בכבד ומשפר את פינוי חומצת השתן.

אומגה 3 – הינה אחת מחומצות שומן רב בלתי רוויות בעלות פעילות אנטי דלקתית מובהקת, מסייעות בהפחתת כאב ודלקת במפרקים.

כורכום (Curcumin) – נוגד דלקת ונוגד חמצון, מסייע בהפחתת כאבים ובשמירה על בריאות המפרקים.

ברומליין – הינו אנזים שמקורו באננס, בעל יכולת להפחית דלקת ובצקת ברקמות מפרקיות.

מגנזיום – הינו מינרל חיוני לתפקוד כלייתי תקין, להרפיית שרירים ולשיפור פינוי חומצת שתן ועוד.

היבט נפשי – רגשי

ברפואה הטבעית גאוט נתפסת כ"מחלת עודף" – עודף תזונתי, רגשי או מטבולי. היא נתפסת כביטוי לצבירה פנימית של חומרים מטבוליים ושל רגשות לא מעובדים. ההתקף החריף מייצג את פריצת העומס כלפי חוץ כאשר הגוף מתקשה לשאת אותו.

הטיפול הנפשי – רגשי כולל:

הרפיה ותירגול נשימות להפחתת סטרס ותמיכה במערכת החיסון.

מדיטציה, יוגה ומיינדפולנס מסייעים בשחרור מתחים פנימיים ובהפחתת תחושת חוסר שליטה.

פסיכותרפיה או טיפול קבוצתי מאפשרים עיבוד רגשי של תסכולים וכעסים הנובעים מהמחלה.

גם שינה איכותית ורציפה חיונית להפחתת דלקת, לאיזון הורמונלי ולהתחדשות הגוף.

תוכנית טיפול אינטגרטיבית לגאוט

הגישה המלאה כוללת אבחון ופרוטוקול רפואי מלא.

בזמן התקף חריף יש ל – הפרוטוקול המלא מיועד לסטודנטים בלבד!

לטיפול לטווח הארוך מומלץ לשלב – הפרוטקול המלא מיועד לסטודנטים בלבד!

רוצים קבל פרוטוקול מלא של התזונה לגאוט הצטרפו אלינו ללימודי נטורופתיה
רוצים לדעת איך לטפל בגאוט באמצעות צמחי מרפא הצטרפו אלינו ללימודי הרבליסט קליני

ביבליוגרפיה

FitzGerald JD, et al. 2020 American College of Rheumatology Guideline for the Management of Gout. Arthritis Care & Research. 2020.
White WB, et al. Cardiovascular safety of febuxostat or allopurinol in patients with gout. NEJM. 2018.
Mackenzie IS, et al. Long-term cardiovascular safety of febuxostat compared with allopurinol (FAST). Lancet. 2020.
Pascart T, et al. Imaging of gout: new EULAR recommendations. Ann Rheum Dis. 2023.
Juraschek SP, et al. Effects of the DASH diet and sodium intake on serum uric acid. Arthritis Rheumatol. 2016.
Choi HK, et al. Sugary drink intake and risk of gout. BMJ. 2015.
Yokose C, et al. Alcohol and risk of recurrent gout attacks. Am J Med. 2018.
Yokose C, et al. Effects of bariatric surgery on serum uric acid. Ann Rheum Dis. 2020.
Li R, et al. Vitamin C supplementation and uric acid: systematic review and meta-analysis. Arthritis Care Res. 2021.
Zhang Y, et al. Cherry consumption and risk of gout attacks. Arthritis Rheum. 2017.
Costa C, et al. Quercetin and uric acid metabolism: a review. Nutrients. 2022.
Choudhary M, et al. Celery seed extract as a potential urate-lowering agent. Phytother Res. 2020.
Vlachojannis J, et al. Devil’s claw in musculoskeletal pain. Planta Med. 2018.
Pizzorno JE, Murray MT, Joiner-Bey H. Textbook of Natural Medicine. 5th Edition. Elsevier. 2020.