שם בוטני: Rubia cordifolia שם לועזי: indian madder
שם הודי: Manjistha שם סיני: Qian cao gen שם עברי: פואה הודית משפחה: פואתיים
רקע כללי:
רוביה הינו שיח מתפשט על הקרקע וצמח מטפס, נפוץ באסיה במיוחד בפקיסטן, הודו, סין, קוריאה, יפן ומונגוליה ומשמש כאחד הצמחים האירוודים הנפוצים ברפואה המסורתית. לרוביה שורשים ארוכים ודקים, פרחים צהובים קטנים ופירות אדומים עד שחורים קטנטנים. שורשי הצמח מכילים חומרים אנטרוקינונים ייחודיים, בהם גם הרכיב פורפורין המקנה לשורש הצמח את צבעו האדום, הצמח שימש ברחבי אסיה במשך אלפי שנים כבסיס להכנת צבע אדום לשם צביעת אריגים ובדים שונים.
על פי הרפואה האירוודית לצמח יש השפעה שמשפרת ומבהירה את טקסטורת העור (נמצא במוצרי קוסמטיקה רבים), השפעה מקררת ומטהרת את הדם והעור מרעילות והוא משמש לטיפול בבעיות ובדלקות עור כרוניות כגון – אקזמה, אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס, סבוריאה, אקנה, צלקות, קמטי עור, קשקשת בשיער ושאר נגעים בעור.
ברפואה הסינית המסורתית הצמח נקרא "שורש עשב אדום" ומשתייך לקטגוריית "מווסתי דם ועוצרי דימום" והשימושים העיקריים בצמח הם במקרים של בעיות בכבד ובכליות וכן לדימומים פנימיים שונים כגון דם בצואה, דם בשתן, שיעול דמי, דימומים מהאף וכדומה.
בהרבליזם המודרני משתמשים בשורש הצמח בעיקר למחלות עור כרוניות, כצמח אנטי דלקתי, לכבד שומני, לדלקות מפרקים רעלניות וכצמח אלטרטיבי לצורך פינוי רעלים ודיטוקס כללי.
ברפואה ההודית משתמשים גם כטיפול חיצוני לעור מגורה ודלקתי, טוחנים את השורש לאבקה ומערבבים עם חמאה הודית – גהי, ומורחים ישירות על הנגעים.
אינטראקציות, רעילות, תופעות לוואי, אזהרות והתוויות נגד:
הצמח נחשב לבטוח לשימוש.
שימוש לטיפול במחלות עור עלול לגרום למשבר החלמה אשר עלול להיות מלווה בהחמרת התסמינים בעיקר בימים/שבועות ראשונים, לפיכך רצוי להיות סבלניים, ניתן להתחיל את הטיפול במינון נמוך ולהעלותו בהדרגה עד למינון המקסימלי להפחתת התופעות.
מחקר הודי משנת 2021 בדק את השפעת הצמח על ריפוי פצעים בעור, נמצא שהצמח סייע לרפוי פצעים שונים בהצלחה רבה ב 85% מהמקרים. רוביה נבדק מול 19 חומרים שונים ונמצא כטוב ביותר מבינהם. להלן התרכובות שנבדקו (והראו יעילות בזירוז החלמת פצעי עור כל אחד בפני עצמו) – טירוזול, הידרוקסיטירוסול, כורכומין, לוטאולין, כריסין, רוטין, קמפפרול, קוורצטין, איקריין, מורין, אפיגלוקטכין גאלט, טקסיפולין, סילימרין, הספרידין, נארינגין, איזוליקיריטין, פואררין, גניסטאין ודאידזאין – כאמור רוביה הראה את ההשפעה המוצלחת ביותר בזירוז והחלמת פצעי העור.
מחקר דרום אפריקאי משנת 2015 בדק את השפעת הפואה ההודית על פצעים מסוגים שונים, כולל פציעות, חתכים, פצעי לחץ, כוויות, כיבים סוכרתיים, כיבים בקיבה ובתריסריון. במחקר זה נבדקו סה"כ 61 צמחים השייכים ל 36 משפחות בעלות תכונות ריפוי פצעים שהוכחו או דווחו מדעית. גם במחקר זה הפואה ההודית הראה את ההשפעה רחבת הטווח הטובה ביותר מבין כל הצמחים.
מחקר הודי משנת 2005 הראה השפעה מגינה על הכבד (Hepatoprotective), במחקר בודדו ונתנו את המרכיב רוביאדין 200 מ"ג/ק"ג במשך 14 יום לחולדות אשר קיבלו פחמן טטכלוריד (לפגיעה מכוונת ברקמת הכבד), הרעלן גרם לפעילות אנזימטית מוגברת באופן משמעותי בסרום של מספר אנזימים כגון טרנסאמינאז גלוטמט אוקסלואצטין (SGOT), טרנסאמינאז גלוטמט פירובט (SGPT), פוספטאז אלקליין (SALP) ו-γ-גלוטמילטרנספראז (γ-GT), לאחר הטיפול ברוביאדין חזרו כל הערכים לנורמה ורקמת הכבד התחדשה לגמרי.
*המידע מתבסס על ספרות מקצועית ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. פעילות הצמח אינה מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול רפואי/תרופתי אחר. בכל שאלה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל.