שם בוטני: Capsicum annuum שם לועזי: Cayenne שם סיני: La Jiao שם עברי: פלפלת משפחה: סולניים
רקע כללי:
מקור הקפסיקום באסיה ואפריקה, אך כיום נפוץ כגידול חקלאי בארצות רבות. לוקח לפרי להבשיל כ 100 ימים וידוע שהסינים אוכלים כמעט כל מנה עם פלפלת ברמת חריפות כזאת או אחרת. בני המאיה והאצטקים הקדמונים יחסו לפרי יכולות רבות ביניהן חיזוק העיכול והלב.
פירות הפלפלת מכילים קפסאיצ'ין אשר אחראי לתחושת החריפות. החומר הנ"ל משמש בין היתר כתרסיס להגנה ראשונה מפני תוקפים.
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות חזקה והוא משמש בעיקר לטיפול חיצוני בדלקות וכאבים של מערכת השלד והשריר, אם כי ניתן לקחתו במינון נמוך גם בבליעה.
קרם לשימוש חיצוני: עד 2% חומר פעיל. שימוש: יש למרוח מעט 1-2 פעמים ביום ולהיזהר לא לגעת ברקמות ריריות, פתוחות. מומלץ למרוח עם כפפה חד פעמית או לשטוף היטב את הידיים עם סבון.
מחקרים:
ניסוי קליני שנערך בתאילנד (2003) בדק את ההשפעה של 5 גרם של הצמח על התגובה של הגוף לגלוקוז ועל קצב חילוף החומרים של נשים תאילנדיות. הנשים שתו תמיסת גלוקוז עם או בלי הצמח ולאחר מכן נבדקו רמות הגלוקוז בדמן. נמצא כי העלייה ברמת הגלוקוז בדם 30 דקות לאחר צריכה של הצמח הייתה נמוכה יותר באופן משמעותי (20.6% פחות) מאשר בנשים שלא צרכו את הצמח. עוד נמצא כי קצב חילוף החומרים היה גבוה משמעותית בנשים שצרכו את הצמח, והוא נותר כך במשך 30 דקות לאחר צריכתו.
ניסוי קליני גרמני (2001) אקראי ובסמיון כפול בדק את ההשפעה של פלסטר המכיל את הצמח על 154 בני אדם שסבלו מכאבים לא ספציפיים בגב למשך שלושה שבועות ובהשוואה לפלסבו. רק מטופלים אשר אצלם חל שיפור של 30% או יותר במדדים שונים של כאב הוגדרו כמגיבים לטיפול. בניסוי נמצא כי בקבוצת המחקר 60.8% מהמטופלים הגיבו לטיפול בהשוואה ל 42.1% בלבד בקבוצת הפלסבו. תופעות לוואי, בעיקר קלות ולא מזיקות, דווח ב-15 מהמטופלים בצמח לעומת 9 בקבוצת הפלסבו.
משני מחקרים שערכה קבוצת מחקר קנדית (1999) עולה כי צריכה של הצמח מפחיתה את התיאבון ואת ספיגת החלבון והשומן בנשים יפניות, וכמו כן מפחיתה את קליטת האנרגיה בגברים בני הגזע הלבן (Caucasian). השפעה זו קשורה, ככל הנראה, לעליה בפעילות מערכת העצבים הסימפטטית בגברים לבנים.
ניסוי קליני שנערך בסינגפור (1995) בדק האם לצריכה של 20 גרם מהצמח בליווי כוס מים יש השפעה מגנה מפני נזק שנגרם מנטילה של 600 מ"ג אספירין חצי שעה מאוחר יותר. קבוצת הביקורת קיבלה רק אספירין ללא הצמח. הניסוי התבצע על 18 מתנדבים בריאים אשר עברו שתי בדיקות אנדוסקופיה שנמצאו כנורמליות לפני הניסוי. 6 שעות לאחר צריכת האספירין התבצעה בדיקת אנדו-סקופיה ובה נמצא כי על פי מדד הערכה היתה הפגיעה החציונית (מונח סטטיסטי) ברירית מערכת העיכול ברמה של 1.5 בקבוצת המחקר לעומת פגיעה ברמה 4 בקבוצת הביקורת. החוקרים הסיקו כי לצמח פעילות מגנה על מערכת העיכול (Gastroprotective) בבני אדם.
לחומר הפעיל Capsaicin שבצמח מיוחסת השפעה על מערכת הדם, על שרירים חלקים ועל מנגנוני ויסות החום, כמו גם השפעה מורכבת על מערכת העיכול.
המידע מתבסס על ספרות מקצועית ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. פעילות הצמח אינה מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול רפואי/תרופתי אחר. בכל שאלה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל.