וויטמין D מסיס בשומן והוא אחד מהוויטמינים החשובים ביותר לגופנו. על כל תא בגוף האדם יש רצפטורים לוויטמין D ומכאן ניכרת החשיבות שלו. שהגוף טכנית יכול לייצר דרך השמש ולכן איננו נחשב כמרכיב תזונתי חיוני, יחד עם זאת בשנים האחרונות עשרות רבות של מחקרים הוכיחו כי בגופנו אין מספיק מן הוויטמין החשוב הזה. ולכן שינו את רמתו בדם ואת הוראות המינונים, על כך בהמשך.
בעולם המדע מוכרים 5 סוגי ויטמין D חמש התרכובות מסומנות D1 עד D5.
במאמר זה נתמקד ב 2 סוגים שגופינו מסוגל לקלוט: 2D (ארגוקלציפרול) הנוצר בהשפעת קרני השמש האולטרא סגוליות בצמחים, ו D3 (כולקלציפרול) אותו אנו מקבלים גם כן מחשיפה לשמש או מהמזון.
"פס היצור" של וויטמין D מתחיל בעורנו. קרינת השמש הופכת חומר שמיוצר בתאי העור – לחומר בשם פרה-וויטמין D שתוך זמן קצר משנה את המבנה שלו לוויטמין D – אך מצבו של זה עדיין לא פעיל, אותו וויטמין D נע במחזור הדם ומגיע לכבד שם הוא עובד תהליך ראשון של אקטיבציה ומשם עובר לכליות. בכליות הוא עובר תהליך נוסף של אקטיבציה ואז הוא הופך לוויטמין D פעיל. כאשר הוא נעשה פעיל הוויטמין מפעיל מנגנון ברירית המעיים המביא לייצור חלבון ספציפי הנקרא "חלבון קושר סידן".
מקורות וויטמין D:
אור השמש הוא המקור הטוב והבריא ביותר של ויטמין D לגופנו. לגוון עור ממוצע מספיק חשיפה לשמש של כ 30 דקות ביום בשעות השמש החזקות ולא מספיקה חשיפה רק של פנים וצוואר, אלא עדיף לחשוף כמה שיותר מחלקי הגוף. הוויטמין נוצר בגוף על ידי פעולתן של קרני שמש אולטרא-סגולות על חומרים המצויים באופן טבעי בעור.
לידע כללי 2 דקות ביום של חשיפה טובה לשמש מספקות כ 600 יחב"ל, הווה אומר ש 30 דקות ביום יתרמו לגופנו כ 9,000 יחב"ל.
מקורות בתזונה:
מהחי – דגים (סרדינים, מקרל, סלמון, טונה), ביצים, חלב ומוצריו (כאן המקום לציין שאנו לא ממליצים על אכילת מוצרי חלב).
מהצומח – חזזיות, אספסת, פטריות, סרפד, גרגר הנחלים ושמרים.
מקורות בתוספי תזונה:
D מהחי לרוב מופק מכבד דגים.
D טבעוני מופק מצמחים כגון חזזית ופטריות.
10 התפקידים העיקריים של וויטמין D:
חיזוק מערכת החיסון – מחקרים רבים מצאו קשר בין רמה נמוכה של וויטמין D לבין חולשה של מערכת החיסון. רמה נמוכה של וויטמין D קשורה לשכיחות גבוהה יותר של מחלות בדרכי הנשימה, מחקרים הראו שמתן תוסף וויטמין D הקטין את הסיכון למחלות אלו בעשרות אחוזים.
הגנה על מחלות לב וכלי דם – מחקר ענק שפורסם ביולי 2020 מצא שרמת ויטמין D תקינה, קשורה להפחתת הסיכון באופן משמעותי לתמותה ממחלות לב (סיבת המוות הנפוצה בעולם המערבי).
ספיגת סידן – וויטמין D מגביר ספיגת סידן במערכת העיכול (הוויטמין משתתף בסינתזת חלבונים הקושרים סידן וזרחן במע' העיכול) ושומר על רמתם בדם וכן מסייע בהטמעת הסידן בשלד, בשיניים ובציפורניים.
חיזוק ושמירה על מערכת העצבים – רמה נמוכה של וויטמין D נצפתה בחולי דיכאון, סכיזופרניה, אלצהיימר, הפרעות קשב וריכוז.
עוזר בטיפול בדלקת הלחמית (עיניים).
יחד עם וויטמין C וויטמין A מסייע להתפתחות כדוריות הדם הלבנות ותאי הרירית (תאי אפיתל).
לתת פעילות של בלוטת התריס יחד עם וויטמינים, מינרליים וחומצות אמינו נוספות.
מסייע במניעת סרטן – רמות גבוהות של הוויטמין נמצאו כמגנות במיוחד בסרטן המעי, הפרוסטטה, השד, שחלה, עור, ריאה, לבלב, ערמונית ופי הטבעת.
משתתף בוויסות רמות האינסולין ובכך מסייע לאיזון רמות הסוכר בדם.
המלצות ומשנה זהירות עם וויטמין D:
טרם נמצאה רעילות דרך חשיפה לשמש. לגבי תוסף תזונה ורעילות ישנן דעות ומחקרים לכאן ולכאן בנוגע. נזכיר רק מחקר גדול שנעשה ע"י אוניברסיטת אילנוי, בשיקגו ארה"ב, במחקר בדקו מתן של 200,000 יחב"ל (כן זאת לא טעות) במשך 9 שנים על 773 מטופלים ולא נמצא רעילות לוויטמין D אצל אף אחד מהנחקרים!
הקצובה היומית המומלצת של וויטמין D על פי RDA כיום הינה 10-20 מק"ג (400-800 יחב"ל). מינון זה נמוך משמעותית מגישת הרפואה הטבעית, עבודות ומחקרים רבים הראו שמה שחשוב לנו זה רמתו בדם, הוא צריך להיות סביב 100 ננוגרם/סמ"ק או 250 ננומול/ליטר (תלוי באיזה מעבדה נבדקתם).
כאמור ישנן מחקרים שמראים שבמינון יומי ולאורך זמן של מינון של 25,000 יחב"ל ומעלה ביום אפשרי שנבחין ברעילות עם סימפטומים לטווח קצר כגון: יתר לחץ דם, חום, אי סדירות של הדופק וכאבים בקיבה. במינונים גבוהים שכאלו לטווח ארוך נראה – כאבי עצמות, היפרקלצמיה, עצירות (בעיקר בילדים ומתבגרים), שלשול, סחרחורת, יובש בפה, כאבי ראש, צמאון מוגבר, השתנה תכופה, חוסר תאבון, טעם מתכתי בפה, כאבי שרירים, משקעי סידן ברקמות רכות, שתן עכור, הגברת רגישות העיניים לאור, עיניים אדומות עם הפרשות, גירויים בעור, חוסר תאבון, שינויים במצבי רוח, כאבי שרירים, בחילות והקאות, אי ספיקה כלייתית, אבנים בכליות.
כאמור לא מומלץ ליטול מעל 25,000 יחב"ל ליום ללא מעקב/בדיקות דם אחת ל 3 חודשים ובכל מקרה אם נדרשתם ליטול כזאת כמות עקב חולי מומלץ ליטול יחד עם ה D וויטמין K2 שידאג לכך שהסידן ילך לשלד ולא ישקע בכלי הדם או בכליות.
גורמים המפריעים לספיגת הוויטמין D:
אי חשיפה לשמש.
תרופות כגון – נוגדי חומצה, סטרואידים, סטטינים ולקסטיביים כל אלו מפריעים לספיגת וויטמין D במערכת העיכול.
מחלות מעיי דלקתיות (IBD) – ספיגת הוויטמין נפגעת.
מינונים:
כתוסף ובתמיכת מחקרים רבים ותצפיות אוכלוסייה נרצה לתת כמויות נאות של D:
תינוקות תחזוקה: 1000 יחב"ל ביום.
ילדים תחזוקה: 2000-3000 יחב"ל ביום
מבוגרים תחזוקה: 3000-10,000 מ"ג ביום
להעלאת רמת הוויטמין בדם במהירות או במצבי כשל חיסוני, סרטן וכו' אפשר ליטול 100,000-25,000 ביום.
אגב ישנן תרופות מרשם רבות בעולם כגון D-vital ו D-cure אשר מכילות 100,000 יחב"ל לכמוסה, רק בריאות!
כתיבה ועריכה – אמיר לוי, נטורופת והרבליסט קליני – מנהל המרכז לרפואה טבעית
Gaksch M, Jorde R, Grimnes G, Joakimsen R, Schirmer H, Wilsgaard T, Mathiesen EB, Njølstad I, Løchen ML, März W, Kleber ME, Tomaschitz A, Grübler M, Eiriksdottir G, Gudmundsson EF, Harris TB, Cotch MF, Aspelund T, Gudnason V, Rutters F, Beulens JW, van ’t Riet E, Nijpels G, Dekker JM, Grove-Laugesen D, Rejnmark L, Busch MA, Mensink GB, Scheidt-Nave C, Thamm M, Swart KM, Brouwer IA, Lips P, van Schoor NM, Sempos CT, Durazo-Arvizu RA, Škrabáková Z, Dowling KG, Cashman KD, Kiely M, Pilz S. Vitamin D and mortality: Individual participant data meta-analysis of standardized 25-hydroxyvitamin D in 26916 individuals from a European consortium. PLoS One. 2017 Feb 16;12(2):e0170791.
Wise SA, Phinney KW, Tai SS, Camara JE, Myers GL, Durazo-Arvizu R, Tian L, Hoofnagle AN, Bachmann LM, Young IS, Pettit J, Caldwell G, Liu A, Brooks SPJ, Sarafin K, Thamm M, Mensink GBM, Busch M, Rabenberg M, Cashman KD, Kiely M, Kinsella M, Galvin K, Zhang JY, Oh K, Lee SW, Jung CL, Cox L, Goldberg G, Guberg K, Prentice A, Carter GD, Jones J, Brannon PM, Lucas RM, Crump PM, Cavalier E, Merkel J, Betz JM, Sempos CT. Baseline assessment of 25-Hydroxyvitamin D Assay Performance: A Vitamin D Standardization Program (VDSP) Interlaboratory Comparison Study. J AOAC Int. 2017 Sep 1;100(5):1244-1252.