ספירת הגבורה היא המידה השנייה מבין שלושת מידות הלב – שהן למעשה כוחות הרגש.
פנימיות מידת הגבורה היא היראה והיא למעשה הצד ההופכי אך גם המשלים של מידת החסד. מידת החסד (והנתינה) ממוקמת בצד ימין של הגוף לעומת מידת הגבורה (המצמצמת ועושה דין ומשפט) שממוקמת בצד שמאל, וזאת בסוד האיזון "לעולם תהיה שמאל דוחה וימין מקרבת" (מסכת סוטה מז'.).
"איזהו גיבור הכובש את יצרו" (אבות ד')
העבודה דרך מידת הגבורה היא שמירה על הגבולות שלי. ובמילים ברורות יותר הימנעות מדברים שליליים המזיקים לי ולסביבתי. על ידי מידת הדין והמשפט האישיים שלי אני בוחר מה מותר ומה אסור בחיי ובכך למעשה מגיע לידי איזון בין מידת החסד לבין מידת הגבורה. כאשר הגבורה גוברת על החסד ומונעת נתינה וקירוב לבבות, אין זה בריא לאדם ולסביבתו ועל כן יש "להמתיק את הגבורות" ולשחרר את התקיעות הנפשית או הפיזית. ומנגד חסד מופרז גם הוא איננו תקין, לכן יש לנקוט כשיטת "דרך האמצע" כמו שהורה לנו הרמב"ם (הלכות דעות), "הנדיבות" היא תכונה ממוצעת בין פזרנות לקמצנות, "הענווה" היא תכונה ממוצעת בין הגאווה לבין שפלות הרוח, "ההסתפקות במועט" היא תכונה ממוצעת בין רכושנות ואהבת ממון לבין התנזרות מממון". אם כן בשביל לכייל את הגבורה למינון הנכון אנו זקוקים לחסד ולהפך.
בפסוק זה רמוז סוד עצום בבריאה, ה' יתברך ברא אותנו (ואת יתר העולמות) על פי הספירות – כוחות שהוא משתמש בהם להנהגת עולמו. ובכך נבין שה' יתברך מנטר את פעולותיו אלינו בהתאמה למעשינו. הרי ה"עונשים", "המכות" או "היסורים" שכל אחד מאיתנו מכיר הם לא אחר מאשר שיעורים מאוזנים ומותאמים בדיוק מירבי שהוא יתברך רוצה ללמדנו על מנת שנוכל להגיע לשלמות שליחותינו.
פחד יצחק
את מידת הגבורה והיראה אנו לומדים מ"הרועה השני" של עם ישראל, יצחק אבינו. להבדיל מאביו אברהם איש החסדים והנתינה, בתורה אנו מגלים קווים לדמותו של יצחק, אשר באים לידי ביטוי בהרבה נחישות ועקשנות כדוגמת חפירת הבארות.
חשוב להדגיש שכל יראה שאיננה מפני ה' יתברך הינה יראה שקרית ואין לה מקום כלל וכלל (שהרי שום דבר אינו יכול לפגוע באדם בלי רצון ה'). מי שמרכז את כל מידת היראה שלו כלפי מעלה ממילא לא יפחד משום דבר (ידוע שהפחד הינו אחד הגורמים המשמעותיים לחרדות ומחלות רבות), למעשה תיקון מידת הגבורה הוא לעלות את היראה לשורשה העליון – יראת ה'.
אמר רבי נחמן "כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד, כלל"!
ריסון הגנרל
בפנימיות, מידת הגבורה אחראית בגופנו על הכבד וכיס המרה. הכבד הוא הגנרל של הגוף, הוא מחליט איך הדברים יצאו לפועל. במצב מתוקן הגנרל יפעל בהתאמה אך ורק לאחר שקיבל פקודות מהממונים עליו, קרי החלק המושכל – חב"ד (ספירות החכמה, הבינה והדעת). במצב שאינו מאוזן הגנרל לוקח את השליטה לידיו, מצב זה מכונה בקבלה "קו שמאל גובר על קו הימין". למעשה הגנרל לוקח את השליטה כי אין אף אחד אחר למעלה שיעשה זאת! הוא מנסה לפעול לפי הבנתו הבהמית – ארצית כי זה מה שיש כרגע. אך אם נדע להעביר לו פקודות מושכלות ואחראיות הוא ישוב לאיזון ויהיה כפוף תחת ממוניו (למעשה החלק המושכל צריך לשלוט בחלקים הרגשיים והמוטבעים בסוד "מוח שליט על הלב").
אפשר לראות זאת מתרחש גם בגופנו, כאשר אנו בוחרים במזון רווי בשומן, בעודף חלבונים מהחי ובסוכרים פשוטים הגנרל לא יכול להתמודד עם כל "הבהמתיות" הזו ולכן רמות הכולסטרול, השומנים והסוכר בדם יעלו בהתאמה = כבד כועס. אך אם נעניק לכבד מזון טרי ומזין בדוגמת פירות וירקות הוא יהיה רגוע. הראיה לכך היא שלטבעונים אמיתיים אין מדדי כולסטרול, שומנים וסוכר גבוהים בדם כי הם לא מעצבנים את הגנרל…
כתיבה: אמיר לוי, נטורופת והרבליסט קליני – מנהל המרכז לרפואה טבעית – www.medicalherbs.co.il