כרום – Chromium

הכרום שייך לקבוצת המיקרומינרליים – כלומר, ניתן במק"ג ולא במ"ג. עיקר עבודתו בגופנו הוא השתתפותו במטבוליזם של הגלוקוז וויסות רמות הסוכר בזרם הדם. הכרום נקשר לרצפטורים בממברנת התא ומגביר את רגישות הרצפטורים לאינסולין. ישנה מציאות שחולה סוכרת הנוטל כרום יוכל להפחית את מינון התרופות ולהגיע עד למצב של היפוגליקמיה (ולכן חשוב לנטר מדדים ו/או היוועץ עם איש מקצוע מוסמך לפני לקיחת התוסף).

הכרום מתפנה מגופנו דרך הכליות די בקלות ולכן תרופות משתנות מפחיתות את ריכוזו בדם. בנוסף קליטתו מן המזון דלה מאוד ופוחתת עוד יותר עם הגיל המתקדם ולכן אנשים מבוגרים יסבלו מרמות נמוכות שלו בדם, במיוחד חולי סוכרת ויתר לחץ דם גבוה.

מקורות בתזונה:

מהצומח: שמרי בירה, גריסים (שעורה), שיבולת שועל, מולסה, פטריות, אגוזים, ירקות שורש, ענבים, יין.
חשוב לדעת שבאופן כללי ירקות ופירות מכילים מעט מאוד כרום.

מהחי: בשר אדום (במיוחד איבריים פנימיים), ביצים.

5 התפקידים העיקריים של כרום:

1. ויסות רמות הסוכר בדם – כרום נקשר לרצפטורים בממברנת התא ומגביר את רגישות הרצפטורים לאינסולין.

2. הפחתת הכמיהה לסוכר ולפחמימות מזוקקות.

3. מצמצם את מצבורי הטריגליצרידים, מעלה רמות HDL ומפחית רמות LDL.

4. מסייע בתהליכי הרזיה ולשמירה על משקל גוף תקין.

5. לטיפול באקנה (הנובע מג'אנק פוד/אורח חיים) ולשמירה על בריאות העור.

קליטה וספיגה בגופנו:

• חומצה פיטית – היא תרכובת מחזורית וידועה בתור היותה אנטי-נוטריינט, הווה אומר מעכבת ספיגת יסודות חשובים במערכת העיכול כמו אבץ, מגנזיום, כרום ועוד. החומצה הפיטית נמצאת בעיקר בדגנים ובקטניות, השרייה, בישול והנבטת המזון מנטרלים את רוב החומצה הפיטית.

• תחרות על אתרי קשירה  – מינרליים רבים מתחרים על אתרי קשירה בגופנו וברגע שנוסיף מינרל מסוים הוא יבוא על חשבון מינרליים אחרים. לכן חשוב לאכול באופן מאוזן ו/או לצרוך תוספי תזונה לאחר יעוץ מקצועי.

• גיל מבוגר – ככל שעולה הגיל כך יורדת ספיגת הכרום ואגירתו בגוף האדם (כרום נאגר בעיקר בשרירים, בכבד בטחול, באשכים ובזקיקי השערות בקרקפת).

• תזונה מערבית – אכילת מזונות מעובדים באופן קבוע מובילה לחסר במינרל.

• תרופות משתנות, סטרואידים וגלולות למניעת הריון – גורמות להוצאת המינרל מהגוף.

• אלכוהול – שתיית אלכוהול בהגזמה גורם לאיבוד המינרל.

• הזעה  – הזעה מוגברת לאורך זמן עלולה לגרום לאיבוד המינרל.

• יציאות רכות/שלשולים – לאורך זמן עלול לפגוע בספיגת המינרל.

• הערה חשובה: מינרלים אוהבים סביבה חומצית ולכן יש עדיפות ליטול אותם על קיבה ריקה למשל לפני השינה או מיד עם היקיצה בבוקר (בשונה מוויטמינים שאותם עדיף ליטול עם הארוחה).

דגשים בבחירת התוסף:

הערה – ויטמין C + ניאצין (B3) חשובים לקליטת יעילה של כרום.
כתוסף כרום פיקולינאט, הוא הצורה העדיפה ללא כל ספק. תרכובת זו מכילה כרום תלת-ערכי הקשור לשלוש מולקולות של חומצה פיקולינית, המגבירות את הטמעת הכרום בגוף. תוסף תזונה זה, במיוחד בצורת הפיקולינאט, זכה לפופולאריות רבה, בעקבות מחקרים רבים אשר העידו על יעילותו בטיפול בערכים גבוהים של סוכר ושומנים בדם.

המלצות ומשנה זהירות בנטילת כרום:

• רעילות יכולה להתרחש רק מנטילת תוסף ולא דרך המזון.

• לא מומלץ ליטול את התוסף במינונים גבוהים ולאורך זמן (מקסימום עד 1000 מק"ג ביום ועד 6 חודשים ברצף).

• כשנוטלים כרום לאורך זמן ובמינונים גבוהים חשוב לגבות במולטי מינרל/וויטמין.

• כאשר מרגישים טעם מתכתי בפה, כאבי ראש וסחרחורות מומלץ להפסיק עם נטילת האבץ לחלוטין עד חלוף התסמינים.

מינונים מומלצים:

תינוקות וילדים: לא נהוג ליטול תוספת כרום.

מבוגר מינון תחזוקתי: 100-30 מק"ג ליום (אפשרי להשיג המינון הנ"ל גם ממולטי וויטמין)

מבוגר מינון טיפולי: 200-500 מק"ג (עדיפות בחלוקה יומית) לפני הארוחות הגדולות.

הערה: חולי סוכרת הנוטלים תרופות מומלץ להיוועץ במטפל מוסמך.

כתיבה ועריכה: אמיר לוי, נטורופת והרבליסט קליני – מנהל המרכז לרפואה טבעית – www.medicalherbs.co.il

References – מקורות

1. Anderson RA, Cefalu WT. Chromium. In: Coates PM, Betz JM, Blackman MR, et al., eds. Encyclopedia of Dietary Supplements 2nd ed. New York, NY Informa Healthcare; 2010.
2. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board. Dietary Reference Intakes for Vitamin A, Vitamin K, Arsenic, Boron, Chromium, Copper, Iodine, Iron, Manganese, Molybdenum, Nickel, Silicon, Vanadium, and Zinc Washington, DC: National Academy Press; 2001.
3. Vincent JB, Lukaski HC. Chromium. Adv Nutr 2018;9:505-6.
4. Eckhert CD. Trace Elements. In: A. Catharine Ross BC, Robert J. Cousins, Katherine L. Tucker, Thomas R. Ziegler, ed. Modern Nutrition in Health and Disease. 11th ed. Baltimore, MD: Lippincott Williams & Wilkins; 2014:248-51.
5. European Food Safety Authority NDA Panel. Scientific Opinion on Dietary Reference Values for chromium. EFSA Journal 2014;12(10):3845.
6. Vincent JB. Chromium In: Marriott BP, Birt DF, Stallings VA, Yates AY, eds. Present Knowledge in Nutritoin 11th ed. Cambridge, MA: Elsevier; 2020:457-65.
7. Swaroop A, Bagchi M, Preuss HG, Zafra-Stone S, Ahmad T, Bagchi D. Benefits of chromium (III) complexes in animal and human health. In: Vincent JB, ed. The Nutritional Biochemistry of Chromium (III). Cambridge, MA: Elsevier; 2019:251-78.
8. Landman GW, Bilo HJ, Houweling ST, Kleefstra N. Chromium does not belong in the diabetes treatment arsenal: Current evidence and future perspectives. World J Diabetes 2014;5:160-4.
9. Vincent JB, Brown S. Introduction: A history of chromium studies (1955-2007). In: Vincent JB, ed. The Nutritional Biochemistry of Chromium (III). Cambridge, MA Elsevier; 2019:1-58.
10. Vincent JB. New evidence against chromium as an essential trace element. J Nutr 2017;147:2212-9.
11. Vincent JB. Is the pharmacological mode of action of chromium(III) as a second messenger Biol Trace Elem Res 2015;166-187
12. Nielsen FH. Manganese, Molybdenum, Boron, Chromium, and Other Trace Elements. In: John W. Erdman Jr. IAM, Steven H. Zeisel, ed. Present Knowledge in Nutrition. 10th ed: Wiley-Blackwell; 2012:586-607.
13. Nielsen FH. Summary: The metabolism, nutritional essentiality, and clinical importance of chromium -Clarity emerging after 60 years of research. In: Vincent JB, ed. The Nutritional Biochemistry of Chromium (III). Cambridge, MA Elsevier; 2019:361-70.
14. Anderson RA, Polansky MM, Bryden NA. Stability and absorption of chromium and absorption of chromium histidinate complexes by humans. Bio Trace Elem Res 2004;101:211-8.
15. Davies S, McLaren Howard J, Hunnisett A, Howard M. Age-related decreases in chromium levels in 51,665 hair, sweat, and serum samples from 40,872 patients–implications for the prevention of cardiovascular disease and type II diabetes mellitus. Metabolism 1997;46:469-73.
16. Costello RB, Dwyer JT, Merkel JM. Chromium supplements in health and disease. In: Vincent JB, ed. The Nutritional Biochemistry of Chromium (III). Cambridge, MA: Elsevier; 2019:219-59.
17. Anderson RA, Bryden NA, Polansky MM. Dietary chromium intake. Freely chosen diets, institutional diet, and individual foods. Biol Trace Elem Res 1992;32:117-21.
18. Wang ZQ, Cefalu WT. Current concepts about chromium supplementation in type 2 diabetes and insulin resistance. Curr Diab Rep 2010;10:145-51.
19. Dattilo AM, Miguel SG. Chromium in Health and Disease. Nutr Today 2003;38:121-33.
20. Hamilton EM, Young SD, Bailey EH, Watts MJ. Chromium speciation in foodstuffs: A review. Food Chem 2018;250:105-12.
21. Vincent JB. Chromium: Properties and Determination In: Caballero B, Finglas PM, Toldra F, eds. Encyclopedia of Food and Health: Academic Press; 2016:114-8.
22. Vincent JB. The Bioinorganic Chemistry of Chromium United Kingdom: John Wiley & Sons, Ltd; 2013.
23. Kuligowski J, Halperin KM. Stainless steel cookware as a significant source of nickel, chromium, and iron. Arch Environ Contam Toxicol 1992;23:211-5.
24. Kozlovsky AS, Moser PB, Reiser S, Anderson RA. Effects of diets high in simple sugars on urinary chromium losses. Metabolism 1986;35:515-8.
25. Seaborn CD, Stoecker BJ. Effects of antacid or ascorbic acid on tissue accumulation and urinary excretion of 51chromium. Nutr Res 1990;10:1401-7.
26. U. S. Food and Drug Administration. Food Labeling: Revision of the Nutrition and Supplement Facts Labels. 2016.
27. U. S. Food and Drug Administration. Food Labeling: Revision of the Nutrition and Supplement Facts Labels and Serving Sizes of Foods That Can Reasonably Be Consumed at One Eating Occasion; Dual-Column Labeling; Updating, Modifying, and Establishing Certain Reference Amounts Customarily Consumed; Serving Size for Breath Mints; and Technical Amendments; Proposed Extension of Compliance Dates.  2017.
28. U. S. Food and Drug Administration. Guidance for Industry: A Food Labeling Guide. 2013.
29. National Institutes of Health. Dietary Supplement Label Database. 2020.
30. Komorowski J, Juturu V. Chromium supplementation does not improve glucose tolerance, insulin sensitivity, or lipid profile: a randomized, placebo-controlled, double-blind trial of supplementation in subjects with impaired glucose tolerance: response to Gunton et al. Diabetes Care 2005;28:1841-2; author reply 2-3.
31. U.S. Department of Agriculture and Agricultural Research Service. What We Eat In America. 2018.
32. Anderson RA, Bryden NA, Polansky MM. Dietary intake of calcium, chromium, copper, iron, magnesium, manganese, and zinc: duplicate plate values corrected using derived nutrient intake. J Am Diet Assoc 1993;93:462-4.
33. Filippini T, Cilloni S, Malavolti M, Violi F, Malagoli C, Tesauro M, et al. Dietary intake of cadmium, chromium, copper, manganese, selenium and zinc in a Northern Italy community. J Trace Elem Med Biol 2018;50:508-17.
34. Brown RO, Forloines-Lynn S, Cross RE, Heizer WD. Chromium deficiency after long-term total parenteral nutrition. Dig Dis Sci 1986;31:661-4.