הפרעה בתמונת שומני דם והסיבוכים הנובעים ממנה (כגון טרשת עורקים {אטרוסקלרוזיס}, בעיות לב וכלי הדם, שבץ וכדומה) הן הסיבות העיקריות למוות בעולם המודרני-מערבי. רק בארה"ב לבדה "מגפה" זו וסיבוכיה הינה גורם המוות של חמישית מאוכלוסיית המדינה בכל שנה! נטייה תורשתית, תזונה רוויות שומנים ומצבי דחק מתמשכים מהווים חלק מן הסיבות לעליה בערכי הכולסטרול והטריגליצרידים. עם זאת, יש לזכור כי הכולסטרול הכרחי וחשוב לתפקודים פיזיולוגים שונים.
ראשית, חשוב לדעת שכולסטרול נע בדם כחלק מליפופרוטאינים דוגמת LDL ו HDL, תפקידו של LDL הוא הובלת כולסטרול מהכבד אל שאר רקמות הגוף, ובמצבי עודף כולסטרול פעילות מוגברת שלו תביא לשקיעת ליפידים בדפנות כלי הדם, דבר העלול להוביל להתפתחות טרשת עורקים. ה HDL מוביל את הכולסטרול בחזרה אל הכבד. טריגליצרידים הינם מצבורים של חומצות שומן המהווים את צורת אחסון האנרגיה המועדפת על הגוף. רמות גבוהות של טריגליצרידים יופיעו לעיתים קרובות לצד רמות LDL גבוהות ורמות HDL נמוכות מהרצוי. שילוב זה מהווה גורם סיכון מוביל באירועי שבץ לבבי. גורמי סיכון נוספים הקשורים ליתר כולסטרול הינם נטייה תורשתית, סכרת, עישון, סטרס ויתר לחץ דם.
שנית, צריך לדעת כי הגוף מייצר ומקבל כולסטרול מ 2 מקורות עיקריים:
מקור אקסוגני (חיצוני) – מחקרים מראים שעד 30% מהכולסטרול מגיע מהתזונה, רובו ככולו נמצא במזונות מעולם החי – בשר, עוף, דגים, ביצים וחלב ומוצריו.
מקור אנדוגני (פנימי) – היתר כ 70% למעשה מיוצר בגופנו – בכבד. עקב נתונים אלו ישנם רופאים ותזונאים רבים אשר מאמינים שאי אפשר לטפל ברמות גבוהות של כולסטרול רק דרך התזונה והרגלי החיים… (על כך נראה בהמשך).
אבחון
האבחון בארץ ישראל לצערנו נעשה בעיקר סמך בדיקות הדם. אך יש בדיקות נוספות שכדאי לדרוש מקופ"ח והן בהחלט משמעותיות הרבה יותר מבדיקות הדם! יש לציין שכמעט ואין אפשרות לזהות חיצונית על החולה האם הוא סובל מרמות גבוהות של שומנים בדם (ידוע שגם אצל אנשים רזים יכולים להיות רמות גבוהות של שומנים בדם). מדדי הדם שילקחו בחשבון:
רמת הכולסטרול הכללית (Total cholesterol) הרצויה היא עד 200 מ"ג/ד"ל. רמת כולסטרול הכללית בתחום 200-239 מ"ג נחשבת לרמה גבולית גבוהה, ורמה מעל 240 מ"ג מוגדרת כרמה גבוהה.
רמת HDL (כולסטרול "טוב") הנמוכה מ 40 מ"ג מוגדרת כגבול התחתון של הנורמה, כאשר מתחת לרמה זו גובר הסיכויים לסיבוכי המחלה. אנו נרצה לראות ערכים גבוהים יותר סביב 70-80 HDL.
רמת LDL (כולסטרול "רע") הרצויה היא פחות מ 100, כאשר רמה של 130-159 מ"ג נחשבת לגבולית גבוהה, ומעל 160 לרמה גבוהה.
טריגליצרידים TG – מדד נוסף שנבדק הם הטריגליצרידים. הטריגליצרידים הינם שומנים הנוצרים בעיקר מעודפי סוכרים ומעט מעודף שומנים וחלבונים. ערכים רצויים פחות מ 150 מ"ג/ד"ל. נמצא שעודף בטריגליצרידים מגביר את הסיכון למחלות לב, מחלות כבד, דלקת לבלב, תסמונת נפרוטית ועוד.
Non-HDL Cholesterol – אצל נבדקים בעלי רמת טריגליצרידים (שומנים) גבוהה בדם קיימת בעיה טכנית שאינה מאפשרת למדוד את רמת LDL. ניתן "לעקוף" בעיה זו על ידי מדידת רמת הכולסטרול שאינו כולל את HDL בבדיקה הקרויה Non-HDL Cholesterol. ערך רצוי קטן מ 160 מ"ג אצל אדם בריא. ופחות מ 130 מ"ג/ד"ל אצל אדם חולה.
הערה חשובה כמקדמי הגנה – נשמח לראות בבדיקות הדם יחס שלא יותר מ 1:2 HDL/LDL לטובת הכולסטרול "הרע", כולסטרול LDL פחות מ 100 מ"ג וטריגליצרידים פחות מ 50 מ"ג או לפחות במדד זהה לכולסטרול HDL.
3 בדיקות סופר חשובות אותן ניתן לבצע במרכזים הרפואיים (מסודר ע"פ סדר חשיבות):
בדיקת קלציום סקור (Calcium Score) – בדיקת זו הינה סריקת הלב וכלי הדם הסמוכים אליו ללא הזרקת חומר ניגוד (דומה לבדיקת CT). הבדיקה מאפשרת לחשב את כמות טרשת העורקים המשקפת את מרבצי הכולסטרול בדפנות העורקים הכליליים (פלאקים טרשתיים). ככל שהמדד (ציון הבדיקה) גבוה יותר כך גדלה הסכנה להתקף לב ולתמותה ממחלות לב וכלי דם. הבדיקה הנ"ל ממש יכולה להציל חיים ומנבאת באופן הרבה יותר מדויק את מצב כלי הדם מאשר בדיקות הדם הרגילות – מומלץ לכל חולה לב או לבעלי רקע והיסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם לבצעה אחת ל 5 שנים לאחר גיל 45.
בדיקת דופלר צווארי (Carotid Doppler Ultrasound) – דופלקס עורקי הצוואר הינה בדיקה ללא חומר ניגודי המאפשרת לבחון לא רק אם מבנה העורקים תקין, אלא בעיקר האם זרימת הדם בהם תקינה. עורקי הקרוטיד, המכונים גם עורקי התרדמה, נמצאים בשני צידי הצוואר ומובילים דם למוח. חסימה בהם עלולה לגרום להפרעה בהספקת הדם למוח ולאירוע מוחי. מומלץ לבצע את הבדיקה כאשר יש רמות כולסטרול גבוהות שלא מגיבות לטיפול התרופתי ו/או כאשר יש רקע של מחלות לב וכלי דם.
בדיקת בדיקת מאמץ קרדיולוגית – (Ergometric Stress Testing) – הנקראת גם "מבחן מאמץ", היא בדיקה רפואית שנועדה לבדוק את השפעת מאמץ גופני מאומץ על הלב, ולהעריך האם קיימת סיכון למחלת לב כלילית. הבדיקה מומלצת לבעלי רקע של מחלות לב וכלי דם ו/או כאשר המטופל מתלונן על כאבים בחזה, לאחר אוטם שריר הלב, לאחר צנתור לב או ניתוח מעקפים, וכדי לאתר הפרעות בקצב הלב. הבדיקה מומלצת גם לאנשים מעל גיל 50 שמתחילים בעבודה גופנית מאומצת. הבדיקה איננה פולשנית ואיננה כרוכה בכאב. הבדיקה מתרחשת בדרך כלל כאשר הנבדק רוכב על אופני כושר או הולך על הליכון, תוך שהוא מחובר לאלקטרוקרדיוגרם ולמד לחץ דם.
הטיפול המערבי:
מורכב מתרופות ממשפחת הסטטינים. הסטטינים מורידים את רמת הכולסטרול בגוף האדם על ידי עיכוב פעולתו של האנזים HMG-CoA רדוקטז (HMG-CoA reductase), בכבד. עיכוב פעולתו של אנזים זה מביא להורדת רמת ייצור הכולסטרול בכבד וכך פחות כולסטרול יופרש לגוף. התרופות די יעילות ותוך מס' שבועות מצומצם המטופל יגיע לטווח הכולסטרול הרצוי בדמו, יחד עם זאת לתרופות אלו יש תופעות לוואי לא מעטות כגון: כאבי שרירים ומפרקים (במיוחד בפלג הגוף התחתון), חולשה ועייפות תמידית, פגיעה בתפקוד הקוגנטיבי (זיכרון וריכוז ירוד, דיכאון), והמדאיג ביותר מצב שנקרא רבדומיוליסיס, פגיעה ברקמת השריר שעלולה להוביל לרעילות בכליות, השרירים מתפרקים נספגים דרך הדם וחוסמים את הכליות וגורמים לאי ספיקת כליות ואפילו למוות. בשנת 2001 הורה ארגון הבריאות העולמי FDA להוריד מהמדפים סטטין בשם "בייקול", אחרי שמספר מקרי מוות דווחו בעקבות נטילתו כתוצאה מרבדומיוליסיס. בנוסף אותו אנזים אשר עוצר את ייצור הכולסטרול בכבד עוצר גם את ייצור הקו אנזים Q10, רמות נמוכות של Q10 (אשר ריכוזו נמצא בעיקר בלב) מובילות לכשל לבבי בגלל היחלשות שריר הלב, מצב שנקרא קרדיומיופתיה. המשמעות היא שהסטטינים מסייעים אולי להפחתת משקעי השומן בכלי הדם אך מגבירים את הסיכון להתקף לב או לשבץ מוחי!
גורמים מסכני חיים:
מעבר לתופעות הלוואי שעלולות להתרחש בעקבות ה"טיפול" התרופתי המדיציני ישנם עוד מס' רב של גורמים מסכני חיים, נסקור כמה עיקריים מהם.
אתרוסקלרוזיס ודלקת עורקים עקב עקה חמצונית
הסיבה העיקרית לטרשת עורקים הינה אורח חיים מערבי. תזונה מתועשת ומעובדת הנצרכת יום יום בעולם המערבי היא בהחלט הסיבה הראשונה והעיקרית אליה צריך לשים לב. מחקרי אוכלוסייה רבים מצאו קשר ישיר בין צריכת מזון עתיר בכולסטרול, פחמימות ריקות ועודף חלבונים מעולם החי לעודף שומנים בדם. בטרשת עורקים חלה התקשות עורקים עקב משקעי הפלאק אשר מכילים פסולת כגון: כולסטרול, חומרים שומניים ומשקעי תא מתים וכו'. הם נוצרים על גבי קיר העורקים אשר אמורים לשאת ולהוביל חמצן ונוטריאנטים אל כל חלקי הגוף. הפסולת מתאספת בעיקר בצמתי העורקים ולאט לאט חוסמת את השכבה הפנימית של העורק. התהליך מתרחש כבר בבגרות המוקדמת (בניתוחים שלאחר המוות בתינוקות וילדים נמצאה ירידה באלסטיות של העורקים והיצרות מעברים). במידה וזרימת הדם נהיית מוגבלת באופן חמור או נחסמת בעורק כלילי – הלב עלול לסבול נזק חמור, המתבטא ב"התקף לב". אם החסימה מתרחשת בעורקי התרדמה המספקים דם למח יכול להיגרם "שבץ מוחי". למרות החשיבות הרבה להיצרות העורקים ע"י הרובד הטרשתי בשנים האחרונות התגלה חשש אמיתי נוסף והוא הסיכון להתחמצנות הרובד הטרשתי! חוסר טיפול בכיוון זה יהווה התחלה של דלקת בתוך כלי הדם. אתרו' הינה סיבה משמעותית למוות טרם זמננו של כמיליוני אנשים ברחבי העולם. מידי שנה מתרחשים בארה"ב לבדה 1.1 מיליון התקפי לב (חדשים/חוזרים), פירוש הדבר שבכול 20 שניות מתרחש התקף לב! מתוכם כשליש מהמקרים מסתיימים במוות!
למרות שאתרו' התגלתה כבר בילדים קטנים שנפטרו טרם זמנם היא נפוצה יותר לאחר גיל 30, ועד גיל 45 המחלה שכיחה יותר בגברים, אך מגיל זה ואילך גם הנשים מצטרפות לסטטיסטיקה. המחלה מיוחסת ישירות לתזונה ואורח חיים לא בריאים ולכן לא רק שניתן לבלום את ההידרדרות אלא אפשר באופן דרמטי לגרום להיפוך המחלה (צעדים יפורטו בהמשך). חשוב לזכור כי כלי הדם אינם מכילים עצבים, כך שאין כאב שיתריע על התרחשות התהליך!
עישון
עישון נחשב לאחד מפקטורי הסיכון הגבוהים ביותר למחלות לב כליליות, עם מקדם סיכון של עד פי 5 מול אנשים שלא מעשנים! הטבק מכיל כ 4000 כימיקלים, מהם 50 ידועים כקרצינוגניים (מסרטנים)! כימיקלים אלו נישאים בזרם הדם על חלקיקי הכולסטרול LDL וגורמים לנזק ישיר לשכבה הסמוכה של העורק, בנוסף הכימיקלים הללו גורמים נזק גם למולקולות ה LDL עצמה שאח"כ שוקעות בדפנות העורק. מחקרים מצאו שעישון גורם לעליית רמות LDL ע"י הרס מנגנוני משוב בכבד, האחראי לוויסות כמות הLDL המיוצרת, פירוש הדבר שיותר LDL = יותר טוקסינים של סיגריות הנישאים בתוך המערכת הווסקולארית. עישון גם גורם לצימות יתר של טסיות הדם ובכך לעליית רמות פיברינוגן (חלבון קרישתי), שמעלה הסיכון להיווצרות קרישי דם. כדאי לדעת שגם חשיפה פסיבית לעישון – מכילה ריכוזים גבוהים של מרכיבים טוקסים. בארה"ב לבדה מיוחסים כ 37,000 מקרי מוות מידי שנה לעישון פסיבי!
לחץ דם גבוה
לחץ הדם מראה את ההתנגדות של פעימות הלב אל מול זרם הדם. השיא הוא הלחץ הסיסטולי, ואילו בין הפעימות בעת הרפיית הלב מתקבל הלחץ הדיאסטולי. את יתר לחץ הדם מכנים "הרוצח השקט", מפני שהאדם הסובל ממנו איננו מודע לכך. יתר לחץ דם משפיע בממוצע על אחד מכל ארבעה אנשים בעולם המערבי. הסכנה בלחץ דם גבוה היא פגיעה מתמשכת בכלי הדם של הרקמות הרגישות כגון הלב, כלי הדם בעין, רקמת העצבים במוח ועוד. הפסיקו לצרוך מלח שולחן ועברו למלח טבעי. נרצה לראות טווח תקין של לחץ דם באזור 110/70. אם לא הצלחתם להפחית את לחץ הדם שלכם התייעצו עם מטפל טבעי שיציע לכם פתרונות רבים בנושא.
סוכרת
הסיבוך השכיח במחלה זו הוא רמת סוכר גבוהה בדם אשר גורמת נזק ישיר לקירות העורקים. לחולה דיאבטי, פקטור סיכון של פי 3 למוות מסיבוכי מחלות לב וכלי דם מאשר אדם לא סוכרתי, נרצה לראות בבדיקות הדם טווח תקין 70-100 מ"ג/דציליטר או 4%-5% המוגלובין מסוכרר (a1c).
עודף משקל
תפריט השפע המערבי כולל ברובו מזון מהחי ומזון מעובד, הוא נטול כמעט לגמרי מירקות ופירות טריים ועם צריכה נמוכה של קטניות, דגנים מלאים, זרעים ואגוזים. דבר המוביל מחד לחסר פקטורים מגנים כמו נוגדי חמצון, ח.שומן חיוניות, סיבים תזונתיים וכו', ומאידך עתיר בפקטורים הרסניים שמעלים רמות סיכון להיפרלפידמיה ולמחלות מטבוליות נוספות. הפחתת המשקל חשובה מאוד ונרצה להגיע עם המטופל לטווח משקל תקין (BMI עד 18-25).
חוסר פעילות גופנית
מחקרים מראים שחוסר מוחלט בפ"ג מעלה את הסיכון עד פי 8 לקבל התקף לב או שבץ מוחי מאשר אדם הפעיל פיזית! מחקר יפה הראה ששעה אחת של פעילות גופנית מקנה שעתיים של תוספת חיים בממוצע. נמליץ על פעילות גופנית על בסיס יומיומי או מינימום כשעה יום כן ויום לא לסירוגין. מומלץ לגוון פעילות גופנית אשר משלבת עבודה אירובית כגון הליכה, ריצה קלה, ורכיבה על אופניים, יחד עם עבודה אנאירובית – התנגדות ובניית שריר. גם תרגילי גמישות, אותם מומלץ לשלב עם תרגילי הרפיה, מחשבה ומודעות עצמית יתרמו הרבה למצב.
סטטוס אנטי חמצוני נמוך
אנטי אוקסידנטים חשובים כמו וויטמין A, וויטמין C, וויטמין E, והמינרלים סלניוםואבץ, עובדים יחדיו כדי להגן מפני התחמצנות הפלאק הטרשתי. כאשר הגוף נמצא בסטטוס אנטי חמצוני נמוך עודף שומנים וכולסטרול יוצרים נגזרות טוקסיות, מכבידים על הכבד ומאיצים את תהליך דלקת העורקים. על כן חשוב מאוד לצרוך אותם במזון. במידה והמטופל מעלה התנגדות נשקול לשלב תוסף תזונה מתאים.
רמות נמוכות של חומצות שומן חיוניות
מחקרי אוכלוסייה מדגימים כי אנשים הצורכים דיאטה עשירה באומגה 3 ממקורות של דגים/אצות/אגוזים/זרעים, הינם בעלי סיכון נמוך יותר למחלת לב כלילית. עוד הוכיחו המחקרים שצריכת אומגה 3 מפחיתה את רמות השומנים בדם. על כן נרצה לשלב חומצת שומן חיונית זו בתפריט ו/או נשקול תוסף תזונה מתאים.
צימות טסיות גבוה
צימות טסיות גבוה משחק תפקיד חשוב כיוון שהוא קובע את דילול הדם או יותר נכון את צמיגות הדם. ככלל תפריט חומצי, דל בנוזלים ותזונה דלה בירקות ופירות הן הסיבה העיקרית לכך.
רמות גבוהות של הומוציסטאין
מטבוליט ביניים הנוצר תוך כדי הפיכת חומצה האמינו מתיונין לציסטאין. התהליך מתבצע בתיווכם של החומצה הפולית, וויטמין B6וויטמין B12. במידה וקיים בגוף מחסור בוויטמינים אלו, מתחילה רמת ההומוציסטאין בדם לעלות, וגורמת לו להצטבר כתוצר לוואי. הומוציסטאין מפריע בייצור הקולגן – החלבון העיקרי של רקמות החיבור בגוף. הומוציסטאין פוגע בדפנות כלי הדם וגורם להצטלקות, הקשיה והצרה של כלי הדם ולטרשת עורקים. הוא מגביר את קרישיות הדם, ולכן מגביר את הסיכון להיווצרות של קרישים בכלי הדם. קרישי דם עשויים להפחית או לחסום את זרימת הדם בכלי הדם ובכך לגרום להתקף לב, לשבץ מוחי, לחסימות דם עמוקות בוורידים, ולחסימת כלי דם בעיניים ועוד. רמות גבוהות שלו נמצאים בממוצע אצל כ 40% מחולי הלב. על כן חשוב לבדוק את רמתו בבדיקות הדם.
רמות CRP גבוהות
מדד דלקתי אשר יעזור לנו אפילו בהעדר סימנים קלאסיים כגון – כולסטרול וטריגליצרידים גבוהים או יתר לחץ דם. CRP הוא לא רק מדד, אלא הוא "משתתף" פעיל בתהליך הדלקתי המוביל לאתרו'. חלבון זה גורם להצמדות המולקולות לתאי הדופן בעורק ובכך גורם לתחילת תהליך הטרשת. מחקרים עדכניים מראים שאנשים עם רמות CRP גבוהות הינם בעלי סיכון של פי 3 להתקף לב ופי 2 לשבץ בהשוואה לאנשים עם CRP נמוך.
גנטיקה והיסטוריה משפחתית
רמות כולסטרול וטריגלצרידים גבוהים יכולה להיות קשורה בגורמים גנטיים אך זה קורה בשכיחות של 1:500. מחקרים רבים כבר הצליחו לשלול את נושא הגנטיקה לחלוטין כגון במעקבי אחים תאומים, אחד מהאחים עבר לגור בעולם המערבי בעוד השני נותר לגור במזרח, התאום שעבר לחיים המערביים חלה באותם אחוזים במחלות השפע המערבי בעוד שאחיו התאום נותר במזרח ללא מחלות מטבוליות כלל על כן חשוב יותר לשים לב שהיפרלפידמיה מיוחס ישירות לדיאטה ואורח חיים קלוקל ושניהם מושפעים מהתנהגות משפחתית נרכשת ונלמדת – כאן המקום לעשות את השינוי ולא להמשיך את ההרגלים הרעים והמוטעים שקבלנו במשפחה.
אישיות
במחקר שנערך לאחרונה נמצא שאנשים דאגנים יתר על המידה מעלים את הסיכון ב24% לפתח מחלת לב כלילית. מחקרים נוספים מראים כי אישיות המאופיינת בתחושה של תחרותיות, חוסר סבלנות, אגרסיביות, שנאה, חוסר יכולת לשלוט בכעסים ו/או לבטאם בצורה נאורה כחלק מאורח החיים, מכפיל פי 2 את הסיכון למחלת לב כלילית. כאן חשוב להזכיר שישנם מצבי דאגה מיותרים כגון מהם התנאים חברתיים שבהם אנו חיים (פוליטית, כלכלית, סביבתית ועוד) שעליהם אין לנו כמעט שליטה והתעסקות יתר בהם תביא אותנו לחולי. זכרו שאנחנו נמצאים היכן שהמחשבות שלנו נמצאות. לכן למדו לשלוט בכעסים ולבטאם בצורה נכונה. הימנעו מהתנהגות אגרסיבית אך גם הימנעו מלהיות פסיביים מידי, היו קשובים, אכפתיים ומנומסים כלפי האחר. והעיקר התעסקו בטוב ובשליחות שלכם בעולם!
קמט בתנוך האוזן
טיפ נטורופתי לאבחון מקדים – בדקו האם בתנוך האוזן שלכם או של מכרכם ישנו פס היוצר מעין תעלה עדינה. ההסבר הוא שתנוך האוזן עשיר בכלי דם וירידה בזרימת הדם תתבטא ישירות בתנוך. לאורך השנים מחקרים הוכיחו קשר זה ב 82% רמת דיוק וניבוי למחלת לב!!!
הטיפול הטבעי:
כאמור תאי הכבד מיצריים כולסטרול במה שנקרא יצור אנדוגני (פנימי), בעוד שהכולסטרול מהתזונה נקרא אקסוגני (חיצוני). הרפואה המערבית טוענת שלמעשה בין 70%-90% מהכולסטרול אשר בגופנו מגיע ממקור פנימי ולכן מעטה תהיה השפעתה של התזונה על ערכיו בגופנו. מנגד אנו יודעים (מתוך מעקבי אוכלוסייה, מחקרים וניסיון של עשרות שנים רבות של מטפלים טבעיים) כי צמחוניים וטבעונים אמיתיים אינם סובלים מרמות גבוהות של כולסטרול! [Campbell tc’ and chen j.diet lifestyle’ and etiology of coronary artery disease: the cornell china study’ am j cardiol.(1998): 18-21]. אם כך, הדבר סותר את ממצאי המחקרים הקונבנציונאליים!
אם אתם רוצים לאזן את רמות השומנים בדם, להפחית לגמרי את הסיכון למחלות לב וכלי דם ולשמור על עורקים נקיים בססו את הדיאטה שלכם על מזונות מלאים ועדיף אורגניים כגון – קטניות, דגנים מלאים, ירקות, פירות, אגוזים, זרעים ודגי ים כגון: סלמון, מקרל, טונה, הרינג והליבוט. החליפו את המלח שלכם למלח טבעי ושתו מים מטוהרים. כאמור מומלץ שכל מרכיבי המזון יהיו אורגניים, או לפחות לא מעובדים ולא מהונדסים גנטית ונקיים מקוטלי מזיקים. דוגמה לדיאטה שכזו מגיעה אלינו מהמזרח הרחוק, להבדיל מהדיאטה המערבית הטיפוסית, בהשוואה בין הדיאטות נמצא ירידה של פי 17 פחות תמותה ממחלת לב כלילית. [Campbell TC' Prpia B' and Chen J. Diet lifestyle and the etiology of coronary artery disease. AM J. Cardiol. (1998): 18-21]התמקדו בתזונה אשר מנקה את העורקים ומשפרת את תפקודי הכבד. מזונות כגון סלק, עלים ירוקים, ברוקולי, שום, ארטישוק, אבוקדו, נבטים ותבלינים כגון כורכום וזרעי חרדל יעזרו לכם.
מגרו את כל גורמי מסכני החיים שראיתם מעלה והכי חשוב אל תתקרבו לאוכל מתועש ומהיר (ג'אנק פוד) לשמנים רווים ושומני טרנס, הימנעו מפחמימות ריקות וסוכרים מעובדים – כולם מקדמים מחלות לב, סוכרת, השמנה, רעילות בגוף עד למחלות דלקתיות כרוניות וסרטן!
תוספי תזונה:
להלן מס' תוספי תזונה שנמצאו במחקרים כיעילים לטיפול בהיפרליפידמיה ואתרוסקלרוזיס. כמובן שלא נמליץ ליטול את כולם, נכון יהיה לשלבם היכן שהמטופל לא יקפיד על הנחיות התזונה ואורח החיים).
חומצות השומן מקבוצת אומגה 3 הכרחיות לתפקוד האופטימאלי של כל תא בגופנו. מחקרים רבים הראו שאומגה 3 מפחיתה סיכון למחלות לב וכלי דם, מפחיתה סיכון למחלת הסרטן, מפחיתה לחץ דם, אנטי דלקתית, תומכת במע' העצבים ועוד. חשוב לזכור שבני אדם אינם מסוגלים לייצר חומצה אלפא-לינולנית, ולכן אנחנו חייבים לקבל אותה מהמזון. אומגה מגיע מעולם החי (דגי ים) אך גם אצל אדם צמחוני/טבעוני הכבד יהפוך את החומצה האלפא לינולנית לחומצות החיוניות EPA ו DHA. כיום יודעים שיש חשיבות רבה ליחס שבין אומגה 3 לבין אומגה 6, אשר אמור להיות די זהה. בעקבות שינוי הרגלי התזונה בעידן המודרני, השתנה היחס בין אומגה 3 לבין אומגה 6 לטובת אומגה-6, עד כדי 20:1 דבר אשר הוכח כפוגע בבריאות הגוף!
כתוסף מינון מומלץ להיפרלפידמיה: לפחות 1.5 גרם EPA+DHA לתחזוקה יומית ו 2-3 גרם לטיפול.
נוגד חמצון חשוב במיוחד לחולים במחלות לב, למטופלים בסטטינים (תרופות המשמשות להורדת כולסטרול המורידות גם את רמת ה Q10 בדם). Q10 משתתף בתהליך יצירת האנרגיה במיטוכונדריה אשר נמצאת בתוך התא. ריכוז גבוה שלו נמצא במיוחד בלב, בכבד ובכליות. כתוסף מינון מומלץ: 100-200 מ"ג.
ניאצין מוכר גם לרפואה המערבית וניתן לקבלו גם דרך קופ"ח כתרופת להורדת רמות השומנים בדם. נמצא במחקרים שתוסף זה מווסת רמות שומנים, כולסטרול LDL וטריגליצרידים וכן מעלה רמות כולסטרול טוב בדם HDL.
כתוסף מומלץ לרכוש ניאצין NFN מינון מומלץ: 500-1000 מ"ג.
נוגד חמצון חזק, אשר מהווה קו הגנה ראשון חשוב כנגד בעיות רבות. וויטמין C מכסה את כול הסביבה המסיסה במים בגוף, בתוך ומחוץ לתאים. וויטמין C מחזק את מבני הקולגן בעורקים, נוגד הומוציסטאין, מעכב צימות טסיות דם, נוגד דלקת ומחזק את המערכת החיסונית. וויטמין C עובד בסינרגיזם עם וויטמין E, והאנזים (נוגד החמצון) גלוטטיון פראוקסידז. המרכלים המהווים מקור טוב לוויטמין C הם: קיווי, גויאבה, פלפל אדום, ברוקולי, עלים ירוקים.
כתוסף מינון יומי מומלץ לתחזוקה בין 500-1000 מ"ג ליום ועדיף בצורתו הליפוזומלית.
מכל האנטי אוקסידנטים, וויטמין E המסיס בשומן מציע את ההגנה החשובה ביותר נגד טרשת עורקים, משום שהוא נטמע בקלות בתוך מולקולת הLDL ומונע את התחמצנותה. וויטמין E לא רק מקטין פראוקסידציה של LDL, אלא גם משפר פירוק פלסמת ה LDL, מונע צימות טסיות, מעלה רמות HDL ומדלל אגרגציה של פיברין (חלבון קרישתי). המאכלים המהווים מקור טוב לוויטמין E הם: שמן זית, אבוקדו, אגוזים, גרעינים וזרעים.
כתוסף המינון היומי המומלץ הינו 400-800 יחב"ל ליום (עדיף כתערובת של טוקופרולים).
על ההשפעות המיטיבות של Mg על המע' הלבבית וכלי הדם אין עוררין ה Mg נבדק ונחקר רבות להלן חלק מיתרונותיו: מרחיב עורקים קורונרים ועל ידי כך משפר את אספקת החמצן ללב, מקטין תנגודת ווסקולרית היקפית ועל ידי כך מקטין את המאמץ הנדרש מהלב בלחץ הסיסטולי, מעכב הצמדת טסיות ויצירת קרישי דם, משפר את קצב הלב ומונע אריתמיות, מקטין סיכוי לאוטם בשריר הלב, מרגיע ומפחית סטרס (אחד מחומרי הגלם החשובים ביותר ליצור הורמוני הדחק באדרנל). בעולם המערבי כיום הצריכה הממוצעת הינה סביב 150 מ"ג ליום, פחות מהמלצת הRDA של 350 מ"ג לגבר ו 300 מ"ג לאישה (לאדם בריא!). המאכלים המהווים מקור טוב למגנזיום הם: עלים ירוקים, טופו, קטניות, זירעונים, אגוזים, שקדים, דגנים מלאים.
כתוסף מינון יומי מומלץ 600-400 מ"ג, כשמגנזיום גליצינט נחשב לטוב ביותר.
רזרבטרול, פיקנוגנול, זרעי ענבים
פיטוכימיקליים אלו הינם חומרים השייכים למשפחת הפרואנטוציאנינים ונחשבים כיום לנוגדי החמצון החזקים ביותר שקיימים בטבע (פי 50 יותר מוויטמיני C ו E). מחקרים רבים בשנים האחרונות הראו שכל אחד מהחומרים הנ"ל מונע את הנזק החמצוני בעורקים, עוד נמצא שהם שהפחיתו את רמות הכולסטרול הכללי ועיכבו צימות טסיות דם.
כתוסף מומלץ לבחור אחד מהם וליטול במינון יומי 100-300 מ"ג ליום.
פיטוסטרולים
פיטוסטרולים הם חומצות שומן המצויים באופן טבעי בעולם הצומח. המבנה הכימי שלהם דומה לזה של הכולסטרול מעולם החי.
העובדה שפיטוסטרולים מורידים את רמת הכולסטרול בפלסמה ידועה, עיכוב ספיגת הכולסטרול ע"י פיטוסטרולים נעשה על ידי תחרות במיצלות המעורבות (Mixed Micelles) על גבי תאי המעי הדק. התוצאה: עיכוב ספיגת הכולסטרול, הן האקסוגני (ממאכלים מהחי) והן האנדוגני (שמקורו במלחי מרה) עד 50%. עיכוב זה מביא להורדת רמת הכולסטרול בדם ולהכרחת הכבד ליצר מיצי מרה חדשים. המאכלים המהווים מקור טוב לפיטוסטרולים הם: אבוקדו, שמני מאכל בכבישה קרה, אגוזים וזרעים.
כתוסף מינון מומלץ 1-2 גרם ליום.
צמחי מרפא
לצמחי המרפא השפעה נרחבת הכוללת וויסות רמות הכולסטרול והטריגלצירידים בדם. חלקם משפיעים ישירות על תפקוד הכבד והמטבוליזם של שומנים וכולסטרול, בעוד אחרים מסייעים לגוף להתמודד באופן יעיל יותר עם ערכים גבוהים ולא תקינים.
2 מערכות עיקריות הקשורות לטיפול בהיפרלפידמיה וטרשת עורקים הן:
א: המערכת הקרדיו ווסקולארית – קשורה לשיפור זרימת הדם, אספקת חמצן תקינה לתאי הגוף, חיזוק שריר הלב וכלי הדם ועוד.
ב: המערכת המטבולית – קשורה לחילוף החומרים התקין בדם. חלק מהצמחים משמשים להמסת המשקעים, ניקוז הכבד וסילוק הפסולת המטבולית, חלקם לתחרות עם הכולסטרול ומניעת ספיגתו אל זרם הדם, חלקם לוויסות רמות הסוכר, חלקם לוויסות אנדוגני ועוד.
רוצים לדעת אילו צמחים מרפא יכולים לעזור לכם הצטרפו אלינו ללימודי נטורופתיה ו/או הרבליסט קליני ובוא להיות הרופאים של עצמכם!
