יוד – Iodine

המינרל יוד או יודין (ביוונית = סגול) נחוץ לגופנו בעיקר עבור בלוטת התריס. כדי לייצר את הורמוני התריס T4 ו-T3, בלוטת התריס זקוקה למס' נוטריאנטיים שכאמור העיקרי שבהם הוא יוד וכן לחומצה האמינית טירוזין. היוד שמגיע (מעט מאוד מהמזון) נספג במעי הדק, ומתאכסן בבלוטת התריס במאגר המכונה תירוגלובולין.

המנגנון עובד כך- ההיפותלמוס, מפריש TRH (טירוטרופין) – שמגיע להיפופיזה, בהתאם לגירוי ההיפופיזה תפריש TSH – שמגיע לבלוטת התריס, בהתאם לגירוי ב. התריס תפריש את ההורמונים שלה T4+T3.

הטירוקסין (T4) אשר מכיל 4 מולקולות של יוד ו 2 מולקולות של טירוזין הוא ההורמון העיקרי שמופרש מהבלוטה אך בעל השפעה מינימאלית על המטבוליזם. הטריודוטירונין (3T) אשר מכיל 3 מולקולות של יוד ו 2 מולקולות של טירוזין הוא ההורמון הפעיל באמת והוא נוצר למעשה מאיבוד יון אחד של הT4 וכך הופך לחומר הפעיל בגוף, כאשר 80% מההורמון T3 נוצר בפריפריה ורק כ 20% מופרשים מהבלוטה עצמה.

הפרשה מוגברת של הורמוני התירואיד עלולה להגביר את המטבוליזם התאי עד פי 100% מעל לנורמה, בעוד שאם לא מופרשים הורמוני הבלוטה כלל (הם יוחלפו בהורמוני האדרל) אך המטבוליזם יכול לפחות עד ל-40%.

מקורות בתזונה:

מהחי: דגים, ביצים.

מהצומח: אצות ים (היזיקי, נורי, קומבו, וואקמה וכדומה), מלח ים טבעי, פג'ויה, אספרגוס, שום, פטריות, תרד, זרעי שומשום וחמנייה, שעועית אזוקי, תות שדה, ברוקולי.

10 התפקידים עיקריים של יוד:

1. למצבי תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם), כאמור היוד הינו מרכיב קריטי בהורמון הטירוקסין – הורמון זה קובע את קצב המטבוליזם הכללי בגופנו.

2. מניעת זפקת קשריות לימפה אשר מנפחות את הבלוטה.

3. יוד חשוב ביותר לתהליכי גדילה והתפתחות של מערכת העצבים אצל עוברים, תינוקות וילדים. רמות נמוכות של יוד מקושרות לרמות IQ נמוכות בילדים ובני נוער.

4. יוד משפר את קולטני התא לקליטת ההורמונים הטבעיים שלנו במיוחד בתאי השד, השחלות, הרחם, הערמונית והאשכים.

5. יוד (בצורת תוספי תזונה של אצות ים) ניתן בדיאטות להפחתת משקל (מומלץ לעשות זאת בפיקוח עם איש מקצוע בלבד).

6. לבנייה וחיזוק תאי העור, השיער והציפורניים – היוד עובד יחד עם ויטמין A ואבץ.

7. להרעלת כלור ופלואור – היוד ממשפחת ההלוגנים מתחרה על אתרי קשירה ומפחית ספיגה עודפת של כלור ופלואור.

8. מתן יוד אנאורגני (תוספת מלאכותית למי השתייה, המלח והקמחים) הראה שמעלה את הסיכון לדלקת בבלוטת התריס (תאירואידיטיס). בנוסף בשנים האחרונות מדווח על עלייה בסרטן בלוטת התריס במיוחד באזורים שבהם סובלים התושבים מחוסר ביוד.

9. מחקר שפורסם ב 2016 בכתב העת Nutrients מצא כי רמות נמוכות של יוד מעלות ב-51% את הסיכון לסבול מרמות גבוהות של כולסטרול בדם, מגדילות ב-58% את הסיכון לרמות גבוהות של כולסטרול LDL, ומעלות ב-66% את הסיכון להפרת האיזון בין הכולסטרול LDL לכולסטרול HDL.

10. יוד מפחית את הסיכון לציסטות ולסרטן בשד, ברחם, בכליות ובערמונית.

קליטה וספיגה בגופנו:

• מאכלים המכונים "גויטרוגניים", קושרים את היוד ומונעים ממנו להיספג לדוגמא: כרוב, כרובית, ברוקולי, קייל, פולי סויה, שום, בצל, עלי רוקט, עלי רשד, צנונית, צנון, לפת, חרדל, בוטנים, צנוברים, דוחן ונבטים (הבישול הורס את יכולת הקשירה ואז ניתן לצרוך אותם).

• מומלץ להימנע משתיית מי ברז לא מסוננים בגלל שהם מכילים כמות גבוהה של כלור ופלואור (הם מאותה משפחה ההלוגנים אך בעלי מולקולות קטנות יותר ובכך מתחרים ולצערנו מנצחים את היוד במלחמה על אתרי קשירה בבלוטות הגוף), הפלואור והכלור מדכאים ספיגת יוד.

• כלור ופלואור נמצאים גם במשחות שיניים, במי פה, בריכות שחייה, מקוואות ולכן מומלץ להימנע או להפחית את הצריכה עד כמה שניתן.

• כלור בתעשייה – כלור הינו חומר מלבין עיקרי בתעשייה ולכן מומלץ להימנע מלבוא עם מגע בגוף ובטח מבליעה שלו כגון בכוסות נייר, שקיקי תה, נייר אפייה, מפיות, נייר טואלט, טמפונים, מגבונים וכו'.

• מחסור בנוטריאנטיים הבאים עלול לגרום לחוסר יצור הורמון התריס: יוד, טירוזין, אבץ, סלניום, נחושת, וויטמיני D, A, B2, B3, B6, C.

• תרופת ליתיום – ניתן לחולים במאניה דפרסיה, הוא בעל השפעה רחבה על בלוטת התריס, בין היתר יכול להצטבר בגוף ולגרום להפסקת עבודתה של הבלוטה.

• תרופות בשם Amiodarone או Cordarone – הניתנות לחולים בהפרעות קצב הלב, מכילות יוד ועלולות לגרום לשיבוש הבלוטה.

• תרופות אנטי דיכאוניות – חלקן עובדות על בלוטות ההיפותלמוס, ההיפופיזה והאדרנלים ויכולות לשבש הפרשת הורמונים. בנוסף ה – T3 משתמש באותם הרצפטורים המשמשים את הטריפטופן (ההופך במוח לסרוטונין) ולכן שינוי באחד יכול להוביל לשיבוש בשני!

• אפילפסיה – במחקרים נמצא שתרופות לאפילפסיה מורידות את רמות הורמוני התירואיד.

• קרינה – בדיקות CT, צילומי רנטגן – כולל צילומי שיניים, משבשים את פעילות הבלוטה.

• הקרנות – נמצא שבהקרנות נגד סרטן של ראש או צוואר או מחלת הודג'קינס הסיכון לתת פעילות בלוטת התריס עולה ב  65% מהמקרים ב 10 שנים שלאחר הטיפול.

• דיאטות קיצון תכופות – הגוף מגיב לכל הפחתה משמעותית של קלוריות בהאטה בקצב הפיכה של T4 ל – T3 (האטת מטבוליזם של התאים). ככל שיהיו יותר דיאטות קיצון מסוג זה כך קצב פעילות בלוטת התריס יפגע.

אוכלוסיות בשימת דגש:

• נשים בהריון ומניקות – צריכות לשים דגש על נטילת כמות מספקת של יוד, שכן הוא קריטי להתפתחות העובר וגם לאחר מכן במהלך ההנקה.

• חולים במחלת האשימוטו (Hashimoto) – מחלה שבה מערכת החיסון תוקפת את בלוטת התריס באמצעות נוגדנים. כלומר, מדובר במחלה של מערכת החיסון שמתבטאת בבלוטת התריס. האשימוטו היא צורה שכיחה של היפותירואיד, אך מוגדרת כמחלה אוטואימונית וכנראה הגורם העיקרי לתת פעילות אצל אנשים. חשוב לדעת שבמחלה זאת לא ניתן בתחילת הטיפול תוספת יוד לבניית ההורמון כי המע' החיסונית מוצאת שפעילות הבלוטה מהווה איום על הגוף.

• חולים במחלת גרייבס (Graves) – גם היא הפרעה אוטואימונית הגורמת בדרך כלל לעודף פעילות של בלוטת התריס. גרייבס היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר למחלת ההיפרתירואידיזם (כ 80% ממקרי ההיפר נובעים ממחלת גרייבס). מחלה זו נגרמת עקב קיומם של נוגדנים עצמיים כנגד הקולטנים של ההורמון TSH על פני בלוטת התריס. נוגדנים אלו גורמים לשפעול ממושך של הקולטנים וכתוצאה מכך מיוצרות כמויות גדולות של ההורמונים T3 ו- T4, תופעה המתבטאת בין היתר בזפקת (הגדלה פיזית של הבלוטה) ולעיניים גדולות ובולטות, גם כאן לא ניתן יוד לטיפול בבלוטת התריס.

• חולי כליות וחולי סכרת – על הכליות ישנם רצפטורים הקולטים וממחזרים את היוד לשימוש חוזר. יש לנטר רמות יוד אצל הסובלים מסכרת ומחלות כליה כרוניות.

דגשים בבחירת התוסף:

• התוסף המומלץ ביותר ליוד טבעי נקרא לוגול (2%/5%) Lugol's iodine – נוטלים מספר טיפות ביום (תלוי בריכוז שרכשתם) ניתן גם למריחה חיצונית, היוד נספג היטב גם דרך העור.
  מינונים טיפוליים מומלץ להיוועץ במטפל מנוסה בתחום!

מינונים מומלצים:

ההמלצה של RDA עומדת כיום על 300-150 מק"ג יוד ביום למבוגר. ועל 290-220 מק"ג ביום לנשים בהריון.
לפי מחקרים והיסטוריה רפואית של שימוש מסורתי ביוד אנו ממליצים על המינונים הבאים:

תינוקות וילדים: עד 6,000 מק"ג (6 מ"ג) ביום.

מינון טיפולי: עד 12,000 מק"ג (12 מ"ג) ביום.

*הערה: ביפאן ממוצע הצריכה של יוד עומד על 12,000 מק"ג (12 מ"ג) יוד ביום! וידוע שרמת האינטליגנציה ואריכות הימים שם היא מהגבוהות בעולם.

כתיבה ועריכה: אמיר לוי, נטורופת והרבליסט קליני – מנהל המרכז לרפואה טבעית – www.medicalherbs.co.il

References – מקורות

1. National Research Council, Committee to Assess the Health Implications of Perchlorate Ingestion. Health Implications of Perchlorate Ingestion. Washington, DC: The National Academies Press, 2005.
2. Institute of Medicine, Food and Nutrition Board. Dietary Reference Intakes for Vitamin A, Vitamin K, Arsenic, Boron, Chromium, Copper, Iodine, Iron, Manganese, Molybdenum, Nickel, Silicon, Vanadium, and Zinc. Washington, DC: National Academy Press, 2001.
3. World Health Organization. United Nations Children’s Fund & International Council for the Control of Iodine Deficiency Disorders. Assessment of iodine deficiency disorders and monitoring their elimination. 3rd ed. Geneva, Switzerland: WHO, 2007.
4. Patrick L. Iodine: deficiency and therapeutic considerations. Altern Med Rev. 2008 Jun;13(2):116-127. [PubMed abstract]
5. Zimmermann MB. Iodine deficiency. Endocr Rev. 2009 Jun;30(4):376-408.
6. Zimmermann MB, Jooste PL, Pandav CS. Iodine-deficiency disorders. Lancet. 2008 Oct 4;372(9645):1251-1262. [PubMed abstract]
7. WHO Secretariat, Andersson M, de Benoist B, Delange F, Zupan J. Prevention and control of iodine deficiency in pregnant and lactating women and in children less than 2-years-old: conclusions and recommendations of the Technical Consultation. Public Health Nutr. 2007 Dec;10(12A):1606-1611. USDA, FDA, and ODS-NIH Database for the Iodine Content of Common Foods Release 1.0. 2020.
8. Pennington JA, Young B. Iron, zinc, copper, manganese, selenium, and iodine in foods from the United States Total Diet Study
9. Ershow AG, Skeaff SA, Merkel JM, Pehrsson PR. Development of databases on iodine in foods and dietary supplements. Nutrients 2018;10;100:1-20.
10. Patterson KY, Spungen JH, Roseland JM, Pehrsson PR, Ershow AG, Gahche JJ. USDA-FDA-ODS database for the iodine content of common foods (release one). Iodine database. Methods and Application of Food Composition Laboratory, Beltsville Human Nutrition Research Center, Agricultural Research Service, U.S. Department of Agriculture, Beltsville MD. July 2020.
11. U.S. Food and Drug Administration. Food Labeling: Revision of the Nutrition and Supplement Facts Labels. 2016.
12. Roseland J. Personal Communication. August 13, 2020.
13. Pennington JAT, Schoen SA, Salmon GD, Young B, Johnson RD, Marts RW. Composition of Core Foods of the U.S. Food Supply, 1982-1991. III. Copper, Manganese, Selenium, and Iodine
14. Teas J, Pino S, Critchley A, Braverman LE. Variability of iodine content in common commercially available edible seaweeds. Thyroid. 2004 Oct;14(10):836-841.
15. Dasgupta PK, Liu Y, Dyke JV. Iodine nutrition: iodine content of iodized salt in the United States. Environ Sci Technol. 2008 Feb 15;42(4):1315-1323.
16. U.S. Food and Drug Administration, Code of Federal Regulations, CFR 21, Sections 184.1634 and 184.1265. Revised April 1, 2009.
17. National Institutes of Health. Dietary Supplement Label Database. 2020.
18. Aquaron R, Delange F, Marchal P, Lognoné V, Ninane L. Bioavailability of seaweed iodine in human beings. Cell Mol Biol (Noisy-le-grand). 2002 Jul;48(5):563-569.
19. Murray CW, Egan SK, Kim H, Beru N, Bolger PM. US Food and Drug Administration’s Total Diet Study: dietary intake of perchlorate and iodine. J Expo Sci Environ Epidemiol. 2008 Nov;18(6):571-580.
20. Abt E, Spungen J, Pouillot R, Gamalo-Siebers M, Wirtz M. Update on dietary intake of perchlorate and iodine from U.S. food and drug administration’s total diet study: 2008-2012. J Expo Sci Environ Epidemiol 2018;28:21-30.
21. Pennington JA, Young BE, Wilson DB. Nutritional elements in U.S. diets: results from the Total Diet Study, 1982 to 1986. J Am Diet Assoc. 1989 May;89(5):659-664.
22. Pennington JA, Young BE. Total diet study nutritional elements, 1982-1989. J Am Diet Assoc. 1991 Feb;91(2):179-183.
23. Centers for Disease Control and Prevention (CDC). National Center for Health Statistics (NCHS). National Health and Nutrition Examination Survey Data. Hyattsville, MD: U.S. Department of Health and Human Services, Centers for Disease Control and Prevention. Accessed 11/14/2009.
24. Ristic-Medic D, Piskackova Z, Hooper L, Ruprich J, Casgrain A, Ashton K, Pavlovic M, Glibetic M. Methods of assessment of iodine status in humans: a systematic review. Am J Clin Nutr. 2009 Jun;89(6):2052S-2069S.
25. Zimmermann MB. Methods to assess iron and iodine status. Br J Nutr. 2008 Jun;99 Suppl 3:S2-9.
26. König F, Andersson M, Hotz K, Aeberli I, Zimmermann MB. Ten repeat collections for urinary iodine from spot samples or 24-hour samples are needed to reliably estimate individual iodine status in women. J Nutr 2011;141:2049-54.
27. Caldwell KL, Miller GA, Wang RY, Jain RB, Jones RL. Iodine status of the U.S. population, National Health and Nutrition Examination Survey 2003-2004. Thyroid. 2008 Nov;18(11):1207-1214.
28. Hollowell JG, Staehling NW, Hannon WH, Flanders DW, Gunter EW, Maberly GF, Braverman LE, Pino S, Miller DT, Garbe PL, DeLozier DM, Jackson RJ. Iodine nutrition in the United States. Trends and public health implications: iodine excretion data from National Health and Nutrition Examination Surveys I and III (1971-1974 and 1988-1994). J Clin Endocrinol Metab. 1998 Oct;83(10):3401-3408.
29. Pennington JA, Schoen SA. Total diet study: estimated dietary intakes of nutritional elements, 1982-1991. Int J Vitam Nutr Res. 1996;66(4):350-362. Poulsen E. Case study: erythrosine. Food Addit Contam. 1993 May-Jun;10(3):315-323.
30. Caldwell KL, Makhmudov A, Ely E, Jones RL, Wang RY. Iodine Status of the U.S.Population, National Health and Nutrition Examination Survey, 2005-2006 and 2007-2008. Thyroid. 2011 Feb 16.
31. Perrine CG, Herrick KA, Gupta PM, Caldwell KL. Iodine status of pregnant women and women of reproductive age in the United States. Thyroid 2019;29:153-4.
32. Perrine CG, Herrick K, Serdula MK, Sullivan KM. Some subgroups of reproductive age women in the United States may be at risk for iodine deficiency. J Nutr. 2010 Aug;140(8):1489-1494.
33. Charlton KE, Gemming L, Yeatman H, Ma G. Suboptimal iodine status of Australian pregnant women reflects poor knowledge and practices related to iodine nutrition. Nutrition. 2010 Oct;26(10):963-8. [PubMed abstract]
34. Tayie FA, Jourdan K. Hypertension, dietary salt restriction, and iodine deficiency among adults. Am J Hypertens. 2010 Oct;23(10):1095-1102. [PubMed abstract]
35. Santiago-Fernandez P, Torres-Barahona R, Muela-Martínez JA, Rojo-Martínez G, García-Fuentes E, Garriga MJ, León AG, Soriguer F. Intelligence quotient and iodine intake: a cross-sectional study in children. J Clin Endocrinol Metab. 2004 Aug;89(8):3851-3857.
36. Levie D, Korevaar TIM, Bath SC, Murcia M, Dineva M, Llop S, Espada M, van Herwaarden AE, de Rijke YB, Ibarluzea JM, Sunyer J, Tiemeier H, Rayman MP, Guxens M, Peeters RP. Association of maternal iodine status with child IQ: A meta-analysis of individual participant data. J Clin Endocrinol Metab 2019;104:5957-67.
37. Vermiglio F, Lo Presti VP, Moleti M, Sidoti M, Tortorella G, Scaffidi G, Castagna MG, Mattina F, Violi MA, Crisà A, Artemisia A, Trimarchi F. Attention deficit and hyperactivity disorders in the offspring of mothers exposed to mild-moderate iodine deficiency: a possible novel iodine deficiency disorder in developed countries. J Clin Endocrinol Metab. 2004 Dec;89(12):6054-6060.
38. Zimmermann MB, Galetti V. Iodine intake as a risk factor for thyroid cancer: A comprehensive review of animal and human studies. Thyroid Res 2015;8:8.
39. Cooper LF, Barber EM, Mitchell HS. Nutrition in Health and Disease, 9th ed. J.B. Lippincott Co, Philadelphia. 1943, pg 66.
40. The Iodine Global Network. Global scorecard of iodine nutrition in 2019.
41. UNICEF. The State of the World’s Children 2019.
42. Pearce EN. Is Iodine Deficiency Reemerging in the United States? AACE Clinical Case Reports 2015;1:e81-e82.
43. Chow A, Cai X, Hu S, and Wang X. Iodine deficiency–induced goiter in central New Jersey: a case series. AACE Clinical Case Reports 2015;1:e40-e44.
44. Hess SY. The impact of common micronutrient deficiencies on iodine and thyroid metabolism: the evidence from human studies. Best Pract Res Clin Endocrinol Metab. 2010 Feb;24(1):117-132.
45. Melse-Boonstra A, Jaiswal N. Iodine deficiency in pregnancy, infancy and childhood and its consequences for brain development. Best Pract Res Clin Endocrinol Metab. 2010 Feb;24(1):29-38. [PubMed abstract]
46. Zimmermann MB. Iodine deficiency in pregnancy and the effects of maternal iodine supplementation on the offspring: a review. Am J Clin Nutr. 2009 Feb;89(2):668S-672S.
47. Delange F. Iodine requirements during pregnancy, lactation and the neonatal period and indicators of optimal iodine nutrition. Public Health Nutr. 2007 Dec;10(12A):1571-1580.
48. Pearce EN, Bazrafshan HR, He X, Pino S, Braverman LE. Dietary iodine in pregnant women from the Boston, Massachusetts area. Thyroid. 2004 Apr;14(4):327-328.
49. Hollowell JG, Haddow JE. The prevalence of iodine deficiency in women of reproductive age in the United States of America. Public Health Nutr. 2007 Dec;10(12A):1532-1539; discussion 1540-1541. [PubMed abstract]
50. Bath SC, Steer CD, Golding J, Emmett P, Rayman MP. Effect of inadequate iodine status in UK pregnant women on cognitive outcomes in their children: Results from the Avon Longitudinal Study of Parents and Children (ALSPAC). Lancet 2013;382:331-7.
51. Hynes KL, Otahal P, Burgess JR, Oddy WH, Hay I. Reduced educational outcomes persist into adolescence following mild iodine deficiency in utero, despite adequacy in childhood: 15-year follow-up of the gestational iodine cohort investigating auditory processing speed and working memory. Nutrients 2017;9:1354.
52. Abel MH, Brandlistuen RE, Caspersen IH, Aase H, Torheim LE, Meltzer HM, Brantsaeter AL. Language delay and poorer school performance in children of mothers with inadequate iodine intake in pregnancy: Results from follow-up at 8 years in the Norwegian Mother and Child Cohort Study. European Journal of Nutrition 2019;58:3047-58.
53. Gowachirapant S, Jaiswal N, Melse-Boonstra A, Galetti V,Stinca S, Mackenzie I, et al. Effect of iodine supplementation in pregnant women on child neurodevelopment: A randoised, double-blind, placebo-controlled trial. Lancet Diabetes Endocrinol 2017;5:853-63.
54. Zhou SJ, Skeaff SA, Ruan P, Doyle LW, Anderson PJ, Komman L, et al. The effect of iodine supplementation in pregnancy on early childhood neurodevelopment and clinical outcomes: Results of an aborted randomised placebo-controlled trial. Trials 2015;16:563.
55. Dineva M, Fishpool H, Rayman MP, Mendis J, Bath SC. Systematic review and meta-analysis of the effects of iodine supplementation on thyroid function and child neurodevelopment in mildly-to-moderately iodine-deficient pregnant women. Am J Clin Nutr. 2020. Published online ahead of print.
56. Pearce EN, Leung AM, Blount BC, Bazrafshan HR, He X, Pino S, Valentin-Blasini L, Braverman LE. Breast milk iodine and perchlorate concentrations in lactating Boston-area women. J Clin Endocrinol Metab. 2007 May;92(5):1673-1677.
57. Andersson M, Aeberli I, Wüst N, Piacenza AM, Bucher T, Henschen I, Haldimann M, Zimmermann MB. The Swiss Iodized Salt Program Provides Adequate Iodine for School Children and Pregnant Women, but Weaning Infants Not Receiving Iodine-Containing Complementary Foods as well as Their Mothers Are Iodine Deficient. J Clin Endocrinol Metab 2010;95:5217-24. [PubMed abstract]
58. Fallah R, Du L, Braverman LE, He X, Segura-Harrison M, Yeh MW, et al. Iodine nutrition in weaning infants in the United States. Thyroid 2019;29:573-6.
59. Alexander EK, Pearce EN, Brent GA, Brown RS, Chen H, Dosiou C, et al. 2017 guidelines of the American Thyroid Association for the diagnosis and management of thyroid disease during pregnancy and the postpartum. Thyroid 2017;27:315-89.
60. Council on Environmental Health, Rogan WJ, Paulson JA, Baum C, Brock-Utne AC, Brumberg HL, et al. Iodine deficiency, pollutant chemicals, and the thyroid: New information on an old problem. Pediatrics 2014;133:1163-6.
61. Gupta PM, Gahche JJ, Herrick KA, Ershow AG, Potischman N, Perrine CG. Use of iodine-containing dietary supplements remains low among women of reproductive age in the United States: NHANES 2011-2014. Nutrients 2018, 10, 422; doi: 10.3390/nu10040422.
62. Rebagliato M, Murcia M, Espada M, Alvarez-Pedrerol M, Bolúmar F, Vioque J, Basterrechea M, Blarduni E, Ramón R, Guxens M, Foradada CM, Ballester F, Ibarluzea J, Sunyer J. Iodine intake and maternal thyroid function during pregnancy. Epidemiology. 2010 Jan;21(1):62-69. [PubMed abstract]
63. Pearce EN. What do we know about iodine supplementation in pregnancy J Clin Endocrinol Metab. 2009 Sep;94(9):3188-3190.
64. Public Health Committee of the American Thyroid Association, Becker DV, Braverman LE, Delange F, Dunn JT, Franklyn JA, Hollowell JG, Lamm SH, Mitchell ML, Pearce E, Robbins J, Rovet JF. Iodine supplementation for pregnancy and lactation-United States and Canada: recommendations of the American Thyroid Association. Thyroid. 2006 Oct;16(10):949-951.
65. Angermayr L, Clar C. Iodine supplementation for preventing iodine deficiency disorders in children. Cochrane Database Syst Rev. 2004;(2):CD003819.