דלקת מטבולית הינה מצב של דלקת כרונית הנגרמת כתוצאה מחוסר איזון בחילוף החומרים הגורם לרעילות ברמה התאית.
בניגוד לדלקת אקוטית שהיא תגובה מהירה וגלויה של מערכת החיסון לפציעה ולזיהום, דלקת מטבולית נחשבת ל"שקטה" כיוון שהיא איננה גורמת לחום או נפיחות מיידית הנראית לעין, אך היא עלולה בהחלט לגרום לאי נוחות ולכאבים ובעיקר נמשכת לאורך שנים, ובכך פוגעת למעשה ברקמות הגוף מבפנים.
הרפואה הטבעית מאז ומתמיד שייכה מחלות רבות למצבים רעלניים ודלקתיים כרוניים, כיום עם ביסוס מדעי ניתן כבר לומר בוודאות שאכן מחלות כרוניות רבות כגון דלקות מעיים, מחלות עור, דלקות מפרקים, מחלות דמנציה, סרטן ועוד נגרמות עקב רעילות שמובילה לדלקת כרונית מערכתית.
איך מזהים דלקת
ניתן להתחיל בבדיקות דם. בדיקת דם היא המדד המרכזי והראשוני שמשמש לזיהוי רמות דלקת בגוף.
מדד ה C-Reactive Protein (CRP) – חלבון המיוצר ומופרש באופן כמעט בלעדי על ידי הכבד אשר נצמד לתאים מתים, תאים פגועים או חיידקים מסוימים, ובכך עוזר לתאי הדם הלבנים לזהות אותם ולבלוע אותם, אם קיימת פעילות דלקתית בגוף (שוב גם כשאין מחלה גלויה) אז יש לנו רעילות והגוף מנסה לפנותה. טווח הערכת דלקת כללית בבדיקת הדם של CRP:
פחות מ-5 mg/L: נחשב לטווח תקין ברוב המעבדות בישראל.
5-10 mg/L: עלייה קלה העשויה להעיד על דלקת מתונה ו/או מצבים כרוניים.
מעל 10 mg/L: מעיד בדרך כלל על דלקת משמעותית, פציעה וזיהום.
במידה והמדדים גבוהים יש צורך בהמשך בירור (כיוון שרמות CRP אינם מבשרים היכן הבעיה באופן מדויק), או לחילופין כאשר המדדים תקינים אך המטופל מרגיש רע גם כן ממשיכים בבירורים נוספים כגון ספירת תאים לבנים, טסיות, תפקודי כבד, מדדי נוגדנים וכו'.
איך מטפלים בדלקת מטבולית
ראשית חשוב לדעת שישנם עשרות מסלולים ותתי מסלולי דלקת בגוף האדם.
אנו נתמקד ב 5 מסלולי הדלקת העיקריים ונכון לסווגם לפי מנגנוני איתור (Sensors), מתווכים כימיים (Mediators) או מסלולי איתות תוך-תאיים (Signaling Pathways).
מסלול COX2 (Cyclooxygenase)
זהו מסלול אנזימטי האחראי על הפיכת חומצה ארכידונית לפרוסטגלנדינים שליליים – מתווכי דלקת. הוא גורם להרחבת כלי דם, כאב, חום ודלקות.
תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (Non-Steroidal Anti-Inflammatory Drugs) כגון אספירין ואיבופרופן (אדוויל/נורופן/אטופן) פועלות על ידי חסימת מסלול זה.
מסלול TNF-α (Tumor Necrosis Factor)
TNF-α הוא ציטוקין (חלבון איתות) המהווה את אחד ה"מתגים" הראשיים של הדלקת בגוף.
הוא מופרש על ידי תאי מערכת החיסון ומפעיל שרשרת תגובות שמובילה להרס רקמות או לגיוס תאים נוספים. תרופות ביולוגיות כגון יומירה (Humira) ורמיקייד (Remicade) הניתנות לדלקת מפרקים שגרונית או לדלקות מעיים (קרוהן/קוליטיס) מתמקדות בחסימת מסלול זה.
מסלול NF-κB (Nuclear Factor kappa-B)
זהו מסלול איתות תוך-תאי האחראי על ביטויי גנים וגורמי שעתוק תאי ונחשב ל"בקר העל" של הגנים הדלקתיים. ברגע שהוא מופעל למשל על ידי TNF או ע"י זיהום הוא חודר לגרעין התא ומורה לו לייצר עשרות סוגים של חלבונים דלקתיים, כולל COX-2 וציטוקינים נוספים.
תרופות ממשפחת הסטרואידים כגון פרדניזון או דקסמתזון נקשרות לקולטן בתוך התא ומונעות פיזית את קשירתו והמשך פעולתו בתא.
מסלול ה (Janus Kinase – Signal Transducer and Activator of Transcription) JAK-STAT
מסלול איתות המשמש להעברת מסרים מציטוקינים שונים (כמו אינטרלוקינים) ישירות לגרעין התא.
כאשר ציטוקינים נצמדים לקולטן על פני התא, אנזימי ה-JAK מעבירים את ה"פקודה" לחלבוני ה-STAT, שחודרים לגרעין ומפעילים גנים דלקתיים. חסימת ה-JAK על ידי תרופות אוטואימוניות קוטעת את שרשרת הדיווח הזו ביעילות רבה. התרופות חיוניות לוויסות התגובה החיסונית והתחלקות התאים.
מסלול ה LOX (Lipoxygenase)
אחראי על ייצור לאוקוטריאנים ("שליחים" שגורמים לכיווץ שריר חלק במיוחד בדרכי הנשימה, הגברת חדירות כלי דם וגיוס תאי דם לבנים לאזור הדלקת (רלוונטי מאוד במחלות ריאה כגון אסתמה, COPD, ברונכיטיס). הלוקוטריאנים גורמים להיצרות חריפה של הסימפונות, ולכן תרופות מסוימות לאסתמה ולאלרגיה פועלות על ידי חסימת מסלול זה.
האם יש טיפול טבעי
בוודאי לכל אחד מהמסלולים שהוצגו מעלה יש תחליף טבעי ויעיל הן ע"פ מחקרים והן בניסיון קליני מוכח. חשוב להדגיש שמומלץ לעשות את ההתאמות רק עם מטפל טבעי מוסמך ולא על דעת עצמכם!
להלן מס' חלופות טבעיים:
מסלול COX2 (Cyclooxygenase)
כורכום (Curcuma longa): החומר הפעיל הנקרא כורכומין התגלה כאחד ממעכבי ה-COX הטבעיים החזקים ביותר בטבע, הכורכומין פועל בעיקר על ידי דיכוי הביטוי הגנטי של COX-2 ברמה התאית.
לבונה (Boswellia serrate): החומצה הבוסוולית שנמצאת בשרף הצמח פועלת כליגנדים הנקשרים לאנזימי COX ומעכבים את פעילותם.
ג'ינג'ר (Zingiber officinale): שורש הג'ינג'ר מעכב את COX-2 פי שלושה יותר מאשר את COX-1, מה שהופך אותו לנוגד דלקת יעיל עם פרופיל בטיחות מעולה לעומת התרופות המערביות.
ערבה לבנה (Salix alba): קליפת הגזע של עץ הערבה מכיל סליצין (Salicin), המהווה מקור טבעי לסליצילאטים המעכבים את מסלול ה-.COX
אומגה 3: חומצות שומן חיונית הנמצאת בשמן דגים, באצות ובזרעי פשתן וצ'יה משפיעה על מסלול ה-COX ועל ייצור מתווכי דלקת (פרוסטגלנדינים).
רסברטרול (Resveratrol): מצוי ביין אדום ובצמח הפוליגונום, פועל לעיכוב ה-COX כחלק מפעילותו נוגדת החמצון החזקה.
ברומליין (Bromelain): אנזים המופק מאננס, בעל פעילות נוגדת דלקת מוכחת.
מסלול TNF-α (Tumor Necrosis Factor)
כורכום (Curcuma longa): גם כאן החומר הפעיל כורכומין נחשב למעכב TNF-α טבעי מהשורה הראשונה. הכורכומין לא רק חוסם את ייצור הציטוקין אלא נקשר ישירות למולקולת ה-TNF-α ומשבש את פעילותה.
אסטרגלוס (Astragalus membranaceus): שורש הצמח פועל כצמח אימונורגולטור – Immunoregulating – המסייע בוויסות וכוונון מערכת החיסון במצבי כשל חיסוני ומחלות אוטואימוניות ויודע להפחית את הפרשת ה-TNF-α על ידי הפעלת המקרופאג'ים. חשוב להבין שאסטרגלוס נחשב לצמח מווסת כאשר במצבי דלקת עודפת הוא פועל להפחתת TNF-α ובמצבי חולשה חיסונית (כמו סרטן) הוא יכול דווקא להגביר את פעילות המקרופאג'ים כדי לעזור לגוף להילחם במחלה ולחזק את הספירה האדומה והלבנה.
חומצה אלפא ליפואית (Alpha Lipoic Acid): תוסף תזונה נוגד חמצון הפועל לעיכוב מסלולי דלקת מרכזיים המובילים להפרשה עודפת של TNF-α.
מסלול NF-κB (Nuclear Factor kappa-B)
כורכום (Curcuma longa): גם כאן החומר הפעיל כורכומין נחשב לאחד ממעכבי הNF-κB הטובים ביותר שיש. הכורכומין חוסם את המסלול על ידי מניעת הפירוק של IκB (החלבון ש"נועל" את ה NF-κB בציטופלזמה) ובכך מונע ממנו לחדור לגרעין ולהפעיל גנים דלקתיים.
אשווגנדה (Withania somnifera): הוכחה כמעכבת NF-κB במקרופאג'ים ותאי דם לבנים, מה שמפחית ייצור של ציטוקינים דלקתיים כמו TNF-α ו-IL-6 בכל הגוף.
שוש קירח (Glycyrrhiza glabra): שורש הליקוריץ נחשב לאחד מצמחי המרפא הנחקרים ביותר בזכות פעילותו האנטי דלקתית העוצמתית, שזכתה לכינוי "פעילות דמוית קורטיזון". הצמח פועל דרך רשת רחבה של מנגנונים מולקולריים ומשפיע כ"סלקטור" רחב טווח שחוסם גם את האנזימים המייצרים דלקת (COX/LOX) וגם את הפקודות הגנטיות לייצורה (NF-κB/STAT3).
פרופוליס (Propolis): רכיב ה-CAPE המצוי בכוורת הדבורים נחשב למעכב סלקטיבי וחזק מאוד של ה-NF-κB.
קוורצטין (Quercetin): פלבנואיד המצוי בבצל ובפירות, הוכח כאחד הפיטוכימיקליים הפוטנטיים ביותר שמעכב את COX-2 ומעכב ישירות את הקישור של NF-κB ל-DNA, ובכך משתיק את ייצור הדלקת.
מסלול ה JAK-STAT
כורכום (Curcuma longa): גם כאן החומר הפעיל כורכומין מככב ונחשב לאחד המעכבים הטבעיים הנחקרים ביותר של מסלול ה-JAK-STAT. כאשר הוא פועל במספר מנגנונים: עיכוב ישיר של זרחון (Phosphorylation) האנזימים JAK1 ו-JAK2. דיכוי ההפעלה של חלבוני STAT1, STAT3 ו-STAT5. והגברת הביטוי של חלבוני SOCS, שהם ה"בלמים" הטבעיים של הגוף המכבים את מסלול ה JAK-STAT.
גדילן מצוי (Silybum marianum): סילבינין (Silibinin) פלבוליגנאן המרכיב העיקרי המהווה כ 50% עד 70% מהסילימרין (Silymarin) שנמצא בזרעי הגדילן, נחשב לרכיב האחראי לרוב הפעילות הביולוגית, כולל ההשפעה על מסלול ה-JAK-STAT ועל שיקום תאי הכבד.
אדמונית (Paeonia lactiflora): הצמח הוכח כמעכב של ציר ה-JAK2/STAT3. עיכוב זה מסייע במניעת התרבות יתר של תאים דלקתיים (כמו תאי T) ומונע מהם לתקוף רקמות בריאות בגוף. בנוסף הרכיב Paeoniflorin נמצא כמעכב את השפעול של NF-κB. ובכך מונע ייצור המוני של ציטוקינים דלקתיים. זהו המנגנון העיקרי שבזכותו הוא משמש לטיפול במחלות אוטואימוניות כמו דלקת מפרקים שגרונית (RA) וזאבת (Lupus).
תה ירוק (Camellia sinensis/Green tea): המרכיבים הפוליפנולים (EGCG) שנמצאים בעלי התה הירוק הוכחו כמעכבים את מסלול ה-JAK/STAT3, מה שתורם לפעילותו האנטי-סרטנית והאנטי-דלקתית.
סופורה (Sophora flavescens): הצמח הוכח כבעל יכולת לעכב את האנזימים 5-LOX ו-12-LOX, מה שמפחית ייצור לויקוטריאנים ומסייע במצבים כמו אסתמה ואלרגיות נשימתיות ועוריות.
לבונה (Boswellia Serrata): החומצות הבוסווליות (ובעיקר AKBA) הן מעכבות סלקטיביות וישירות של האנזים 5-LOX. הצמח פועל במנגנון הדומה לתרופות ייעודיות לאסתמה ולמחלות ריאה דלקתיות.
סקוטלריה סינית (Scutellaria baicalensis): נחשבת לאחד המעכבים הטבעיים היעילים ביותר של האנזים 12/15-LOX וגם 5-LOX, מה שעוזר במניעת ייצור לויקוטריאנים דלקתיים, הרחבת הסימפונות והפחתת הליחה העודפת במערכת הנשימה.
סרפד (Urtica dioica): עלי הצמח הראו יכולת הפחתת ייצור לויקוטריאנים במחקרים והפחתת גירויים אלרגיים נשימתיים ועוריים.
קוורצטין (Quercetin): ידוע ביכולתו לעכב את שחרור ההיסטמין וגם את האנזים 5-LOX, מה שמסביר את יעילותו הרבה בטיפול באלרגיות.
פיקנוגנול (Pycnogenol): תוסף תזונה המופק מתמצית קליפת עץ אורן צרפתי, נמצא כמעכב של מסלול ה 5-LOX.
רוצים לדעת מה גורם למסלולי הדלקת "להידלק" מלכתחילה הצטרפו אלינו ללימודי נטורופתיה ו/או הרבליסט קליני ותהפכו להיות המרפאים האמיתיים של המחר!
