בורון – Boron

המינרל בורון חשוב למטבוליזם של השלד ועובד בסינרגיה עם סידן, מגנזיום, וויטמיני  K/D. בורון מכונה "הדבק של העצמות". גם בלוטת התריס ובלוטת הפרתירואיד מכילות ריכוזים גבוהים של בורון. תרכובות שונות של הבורון כגון חומצה בורית משמשת בתעשיית הכימיקליים כחומר הדברה כנגד מזיקים. אגב לבורון ישנם שימושים גם בתעשייה הוא מחטא חזק לבריכות (כמו כלור לדוגמא), משמש לצביעת זיקוקי הדינור, מרכיב בכלי הפיירקס ומעניק להם גוון בצבע ירקרק. בורון משמש גם כחומר מעכב בעירה. אגב יש הנוטים לבלבל בין המינרל בורון לבין היסוד ברום, אך אלו 2 יסודות שונים.

מקורות בתזונה:

מהצומח: בננות, אגוזים, שקדים, בוטנים, שזיפים, אפרסקים, פירות יער, תפוחי עץ (וחומץ תפוחים), אגסים, ענבים (יין וחומץ יין), צימוקים, תמרים, תאנים, גזר, תפו"א, בטטה, עלים ירוקים.

מהחי: מעט במוצרים מהחי – בשר, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב.

10 התפקידים עיקריים של בורון:

1. מסייע לוויטמינים ולמינרליים להיספג בשלד ובשרירים.

2. אחראי על הפיכת ויטמין D לצורתו הפעילה בגוף.

3. נחוץ במצב של הידלדלות מסת העצם (אוסטאופורוזיס) ובבעיות שלד נוספות כגון אוסטאוארטריטיס (O.A).

4. עוזר בייצור הורמוני המין הן בגברים והן בנשים.

5. בספורטאים נמצא כמעלה את רמת הטסטוסטרון עד פי 3 ובכך מעלה את מסת השרירים.

6. נמצא כמפחית את סימפטומי גיל המעבר אצל נשים כיוון שמעודד יצירת אסטרוגן.

7. מחיש ריפוי פצעים.

8. מסייע במניעת קרישיות יתר של הטסיות.

9. חשוב לתפקוד תקין של מערכת העצבים (ריכוז, זיכרון וקורדינציה).

10. במינון גבוה מפחית עודפים ומצבי רעילות של זרחן.

קליטה וספיגה בגופנו:

• חומצה פיטית – היא תרכובת מחזורית וידועה בתור היותה אנטי-נוטריינט, הווה אומר מעכבת ספיגת יסודות חשובים במערכת העיכול כמו אבץ, מגנזיום, בורון ועוד. החומצה הפיטית נמצאת בעיקר בדגנים ובקטניות, השרייה, בישול והנבטת המזון מנטרלים את רוב החומצה הפיטית.

• תחרות על אתרי קשירה  – מינרליים רבים מתחרים על אתרי קשירה בגופנו וברגע שנוסיף מינרל מסוים הוא יבוא על חשבון מינרליים אחרים. לכן חשוב לאכול באופן מאוזן ו/או לצרוך תוספי תזונה לאחר יעוץ מקצועי.

• גיל מבוגר – ככל שעולה הגיל כך יורדת ספיגת הבורון ואגירתו בגוף האדם.

• תזונה מערבית – אכילת מזונות מעובדים ללא פירות וירקות טריים/מיובשים מובילה לחסר במינרל.

• תרופות משתנות, סטרואידים וגלולות למניעת הריון וגלולות לגיל המעבר HRT – גורמות להוצאת המינרל מהגוף.

• אלכוהול – שתיית אלכוהול בהגזמה גורם לאיבוד המינרל.

• הזעה  – הזעה מוגברת לאורך זמן עלולה לגרום לאיבוד המינרל.

• יציאות רכות/שלשולים – לאורך זמן עלול לפגוע בספיגת המינרל.

• הערה חשובה: מינרלים אוהבים סביבה חומצית ולכן יש עדיפות ליטול אותם על קיבה ריקה למשל לפני השינה או מיד עם היקיצה בבוקר (בשונה מוויטמינים שאותם עדיף ליטול עם הארוחה).

דגשים בבחירת התוסף:

כתוסף תזונה בורון מופיע במס' צורות – כאשר הצורה הנספגת והטובה ביותר הינה בורון ציטראט ו/או בורון גליצינט (קשור לחומצה האמינית גליצין).

המלצות ומשנה זהירות בנטילת בורון:

• בורון נדרש לגוף בכמויות קטנות יחסית עד 5 מ"ג ביום ולמי שאוכל באופן מגוון פירות וירקות לא אמור להיות חסר במינרל זה. יחד עם זאת בבדיקות שנעשו ריכוזו נמצא בכמויות קטנות מאוד באדמה וקל מאוד לפתח חוסר במינרל.

• רעילות יכולה להתרחש רק מנטילת תוסף ולא דרך המזון.

• בנטילת התוסף לבעיות שהוזכרו מעלה ו/או בנטילתו במינונים גבוהים ולאורך זמן (מעל 20 מ"ג ביום ולמעלה מ 3 חודשים ברצף) מומלץ לעשות הפסקה.

• נטילת התוסף מומלצת מגיל 18 ומעלה.

• כשנוטלים בורון לאורך זמן ובמינונים גבוהים חשוב לגבות במולטי מינרל/וויטמין כיוון שהוא עלול לגרום להוצאת מינרליים מהתאים אל זרם הדם.

• כאשר מרגישים טעם מתכתי בפה, כאבי ראש וסחרחורות מומלץ להפסיק עם נטילת המינרל לחלוטין עד חלוף התסמינים.

מינונים מומלצים:

מינון תחזוקתי יומי:

תינוקות וילדים – 0.5-3 מ"ג ביום דרך התזונה

מבוגר – 3-20 מ"ג ביום

הערה: ישנם מתאמני קצה ומפתחי שרירים כגון בודיבילדרס אשר נוטלים כמויות גבוהות יותר של התוסף.

כתיבה ועריכה: אמיר לוי, נטורופת והרבליסט קליני – מנהל המרכז לרפואה טבעית – www.medicalherbs.co.il

References – מקורות

1. Nielsen FH, Eckhert CD. Boron. Adv Nutr 2019; In press.
2. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board. Dietary Reference Intakes for Vitamin A, Vitamin K, Arsenic, Boron, Chromium, Copper, Iodine, Iron, Manganese, Molybdenum, Nickel, Silicon, Vanadium, and Zinc Washington, DC: National Academy Press; 2001.
3. Nielsen FH. Update on human health effects of boron. J Trace Elem Med Biol 2014;28:383-7. Nielsen FH. Manganese, Molybdenum, Boron, Chromium, and Other Trace Elements. In: John W. Erdman Jr. IAM, Steven H. Zeisel, ed. Present Knowledge in Nutrition. 10th ed: Wiley-Blackwell; 2012:586-607.
4. Naghii MR, Mofid M, Asgari AR, Hedayati M, Daneshpour MS. Comparative effects of daily and weekly boron supplementation on plasma steroid hormones and proinflammatory cytokines. J Trace Elem Med Biol 2011;25:54-8.
5. Hunt C. Boron. In: Coates PM BJ, Blackman MR, Cragg GM, Levine M, Moss J, White JD, ed. Encyclopedia of Dietery Supplements. New York informat healthcare; 2010:82-9.
6. Eckhert CD. Trace Elements. In: A. Catharine Ross BC, Robert J. Cousins, Katherine L. Tucker, Thomas R. Ziegler, ed. Modern Nutrition in Health and Disease. 11th ed. Baltimore, MD: Lippincott Williams & Wilkins; 2014:248-51.
7. World Health Organization. Boron. In: Trace elements in human nutrition and health. Geneva, 1996.
8. Uluisik I, Karakaya HC, Koc A. The importance of boron in biological systems. J Trace Elem Med Biol 2018;45:156-62.
9. Khaliq H, Juming Z, Ke-Mei P. The Physiological Role of Boron on Health. Biol Trace Elem Res 2018;186:31-51.
10. Hunt CD. Dietary boron: progress in establishing essential roles in human physiology. J Trace Elem Med Biol 2012;26:157-60.
11. Kobylewski SE, Henderson KA, Yamada KE, Eckhert CD. Activation of the EIF2alpha/ATF4 and ATF6 Pathways in DU-145 Cells by Boric Acid at the Concentration Reported in Men at the US Mean Boron Intake. Biol Trace Elem Res 2017;176:278-93.
12. Yamada KE, Eckhert CD. Boric Acid Activation of eIF2alpha and Nrf2 Is PERK Dependent: a Mechanism that Explains How Boron Prevents DNA Damage and Enhances Antioxidant Status. Biol Trace Elem Res 2019;188:2-10.
13. Hunter JM, Nemzer BV, Rangavajla N, Bita A, Rogoveanu OC, Neamtu J, et al. The Fructoborates: Part of a Family of Naturally Occurring Sugar-Borate Complexes-Biochemistry, Physiology, and Impact on Human Health: a Review. Biol Trace Elem Res 2019;188:11-25.
14. Rainey CJ, Nyquist LA, Christensen RE, Strong PL, Culver BD, Coughlin JR. Daily boron intake from the American diet. J Am Diet Assoc 1999;99:335-40.
15. Sutherland B, Strong P, King JC. Determining human dietary requirements for boron. Biol Trace Elem Res 1998;66:193-204.
16. Samman S, Naghii MR, Lyons Wall PM, Verus AP. The nutritional and metabolic effects of boron in humans and animals. Biol Trace Elem Res 1998;66:227-35.
17. Meacham SL, Hunt CD. Dietary boron intakes of selected populations in the United States. Biol Trace Elem Res 1998;66:65-78. [PubMed abstract]
18. Hunt CD, Shuler TR, Mullen LM. Concentration of boron and other elements in human foods and personal-care products. J Am Diet Assoc 1991;91:558-68.
19. Hunt CD, Meacham SL. Aluminum, boron, calcium, copper, iron, magnesium, manganese, molybdenum, phosphorus, potassium, sodium, and zinc: concentrations in common western foods and estimated daily intakes by infants; toddlers; and male and female adolescents, adults, and seniors in the United States. J Am Diet Assoc 2001;101:1058-60.
20. Tanaka M, Fujiwara T. Physiological roles and transport mechanisms of boron: perspectives from plants. Pflugers Arch 2008;456:671-7.
21. World Health Organization IPoCS. Boron. In: Environmental Health Criteria 204. Geneva. 1998.
22. Anderson RR. Comparison of trace elements in milk of four species. J Dairy Sci 1992;75:3050-5.
23. Murray FJ. A human health risk assessment of boron (boric acid and borax) in drinking water. Regul Toxicol Pharmacol 1995;22:221-30.
24. U.S. Department of Agriculture and Agricultural Research Service. FoodData Central. 2019.
25. U.S. Food and Drug Administration. Food Labeling: Revision of the Nutrition and Supplement Facts Labels. 2016.
26. National Institutes of Health. Dietary Supplement Label Database. 2019.
27. Penland JG. Dietary boron, brain function, and cognitive performance. Environ Health Perspect 1994;102 Suppl 7:65-72.
28. Nielsen FH, Hunt CD, Mullen LM, Hunt JR. Effect of dietary boron on mineral, estrogen, and testosterone metabolism in postmenopausal women. Faseb j 1987;1:394-7.
29. Scorei R, Mitrut P, Petrisor I, Scorei I. A double-blind, placebo-controlled pilot study to evaluate the effect of calcium fructoborate on systemic inflammation and dyslipidemia markers for middle-aged people with primary osteoarthritis. Biol Trace Elem Res 2011;144:253-63.
30. Miljkovic D, Scorei RI, Cimpoiasu VM, Scorei ID. Calcium Fructoborate: Plant-Based Dietary Boron for Human Nutrition. Journal of Dietary Supplements 2009;6:211-26.
31. Mogosanu GD, Bita A, Bejenaru LE, Bejenaru C, Croitoru O, Rau G, et al. Calcium Fructoborate for Bone and Cardiovascular Health. Biol Trace Elem Res 2016;172:277-81.
32. Newnham RE. Essentiality of boron for healthy bones and joints. Environ Health Perspect 1994;102 Suppl 7:83-5.