אנדומטריוזיס  –  Endometriosis

כתיבה – אמיר לוי

רקע כללי:

אנדומטריוזיס נחשבת למחלה גינקולוגית כרונית, דלקתית ותלוית אסטרוגן. מקור השם הוא מהמילה "אנדומטריום" – הרירית המרפדת את פנים הרחם שמתעבה כל חודש ומופרשת בזמן הוסת. הפתולוגיה כוללת תאים עצמוניים של רירית הרחם – רקמות אנדומטריומות אקטופיות של רירית הרחם (אנדומטריום) המתמקמים באזורים שונים בחלל הבטן התחתונה בעיקר באזור האגן והשחלות. ע"פ הערכה אנדומטריוזיס פוגעת ב 30%-25% מהנשים בגיל הפוריות בגילאים שבין 24-40 והדיווחים מראים על כשליש מהמטופלות בהפריה חוץ גופית (IVF) שסובלות מאנדומטריוזיס.

גורם הסיכון מספר אחד לאנדומטריוזיס הוא התורשה, נשים שיש להן במשפחה אימא או אחות עם אנדומטריוזיס נמצאות בסיכון גבוה יותר מהממוצע. גורמי סיכון נוספים המגבירים סיכון לאנדומטריוזיס הם: העדר פעילות גופנית, תזונה עתירת שומנים, שימוש בהתקנים תוך רחמיים, רמות אסטרוגן גבוהות עם פעילות מטבולית לא תקינה של פינוי האסטרוגן מהכבד ופעילות חיסונית מוגברת בחלל האגן (תגובת נוגדנים לתאי הזרע), חשיפה כעובר וכיונק דרך האם לרמות גבוהות של אסטרוגנים, חשיפה לאסטרוגנים סביבתיים או חומרים המשבשים את הפעילות של המערכת האנדוקרינית (ריסוסים וקוטלי עשבים, מוצרי פלסטיק, דטרגנטים, חומרי ניקוי ביתיים, פחיות שימורים), חשיפה ממושכת לדיוקסינים (Dioxin), קנדידה מערכתית מקושרת גם היא לאנדו' וגם לחוסר פריון, ונשים עם מחזור קצר ומשך דימום ארוך נמצאות כבעלות סיכון גבוה יותר.

ממצאים אחרים מציעים כי חוסר הפוריות היא הגורם לאנדומטריוזיס, עקב זקיקים לא מבוקעים, ולא תוצאה שלה. בין אם חוסר הפוריות הוא הגורם או התוצאה של האנדומטריוזיס הרי שצלקות בצינור החצוצרה, הידבקויות, וזקיקים לא מבוקעים הם ממצאים שכיחים בקרב נשים עם אנדומטריוזיס ובעיות של חוסר פוריות. חשוב גם לדעת שמספר גבוה (יותר מהממוצע הרגיל) של נשים עם אנדומטריוזיס דיווחו על התעללות פיזית או מילולית בעברן.

דיאגנוזה:

• דיסמנוראה: כאבי מחזור ווסת קשים (Dysmenorrheal).

• דיספראוניה: כאבים בזמן מגע מיני (Dyspareunia).

• חוסר פוריות: (Infertility) מעל שנה לפחות.

• בדיקה גופנית: רגישות באזור האגן, שחלות מוגדלות או רגישות, רחם נוטה לאחור.

• בדיקת אולטרא סאונד של האגן: גילוי והמצאות של אנדומטריומות (Endometriomas). הבדיקה יכולה לזהות רקמות וגושים, לקבוע את גודלם, אופיים, ואת מסת רירית הרחם.

• CA-125: בדיקת דם למדידת רמות הסמן CA-125 עשויה לסייע באבחנה, מאחר שהיא נוטה להיות גבוהה במקרים של אנדומטריוזיס.

• לפרוסקופיה או לפרוטומיה: החדרת סיב אופטי דק דרך הטבור, בהרדמה כללית. הסיב מאפשר לסקור את חלל הבטן והאגן ולקחת דגימה לבדיקה היסטולוגית המדגימה שתלים אנדומטריאליים בחלל האגן.

בחלק מהמקרים הסימפטומים מתחילים עם התחלת הווסת, אך לרוב, הם מתחילים מאוחר יותר ומחמירים באופן פרוגרסיבי עם הזמן בהקבלה לשלושת הסימפטומים העיקריים: דיסמנוריאה, דיספראוניה, ואי פוריות. כאב אקוטי יופיע לפני הווסת ונמשך יום או יומיים במהלך הווסת או במשך החודש. חלק מהנשים יכולות לסבול מהקאות, שלשולים וחולשה עד התעלפויות, יחד עם התכווצויות חזקות של הבטן והאגן. הכאבים יכולים לכלול גם כאבי גב תחתון, כאב בזמן הטלת שתן או פעילות מעיים, דימום מהאף, מהשלפוחית או מפי הטבעת.

הבדיקות הגופנית מגלות אחד או יותר מהבאים: רגישות של אזור האגן, שחלות מוגדלות, רחם נוטה לאחור וקושי בתנועתיות האגן (מבני אגן מקובעים), הידבקויות רבות כולל למעיים מה שמוביל לסכנה של התחלת מעי דלקתי. בניתוחים נמצאו רקמות של רירית הרחם ושאריות רקמה בנרתיק, בצוואר הרחם ובמעיים. בבדיקות גופניות במשך היום הראשון או השני ניתן למצוא אזורים רגישים למגע במחיצה שבין הרקטום לואגינה, אזורים מודלקים המזוהים ביותר עם אנדומטריוזיס.

צמיחה / שגשוג של רירית הרחם מעודדת על ידי אסטרוגן, טיפולים רפואיים שמטרתם לווסת את רמות ההורמון הטבעי בגוף היו בעלי השפעה חיובית על מרבית הסימפטומים של המחלה. ולכן רופאים ממליצים על טיפול הורמונלי להפחתת התסמינים, הטיפול יכול לכלול גלולות למניעת הריון, פרוגסטרון (כולל התקן תוך רחמי המשחרר פרוג'סטין), נגזרת של טסטוסטרון (דנזול), ותרופות מסוג GnRH (הורמונים משחררי גונדוטרופינים). במצבים חמורים הרופא ימליץ על ניתוח נקודתי להסרת הרקמות ובמצבים סרטניים אפילו על הסרת השחלות והרחם לגמרי (יש לציין שניתוח נקודתי לא מעלים לגמרי את הבעיה).

הטיפול הטבעי:

אסטרטגיה לטיפול הטבעי של אנדומטריוזיס:

• הפחתת הסטרס/מתח נפשי.

• וויסות התגובה החיסונית.

• להביא למצב אופטימאלי את תפקוד הכבד, על מנת לאפשר למטבוליזם (חילוף חומרים) מיטבי של הורמונים, ודטוקסיפיקציה טובה של רעלים אנדוגניים ואקסוגניים.

• להעלות רמות נוגדי חמצון.

• הפחתת סיכוי לדלקת מטבולית.

• לסייע לעיכול וספיגה אופטימאליים של המזון, וכמובן למיקרוביום תקין במערכת העיכול.

הנחיות:

• מחקרים מעידים כי תזונה דלת חלבונים ושומנים מהחי, עתירה בסיבים תזונתיים ובמרכיבים צמחוניים מובילה להפחתה של אסטרוגנים בלתי קשורים (חופשיים) בדם. למרות שתזונה עתירת חלבונים נחשבת כמספקת אנזימים לתהליכי דטוקסיפיקציה של אסטראדיול, הרי שהתזונה הצמחונית נחשבת בעלת ערך גדול יותר בשל תכולת השומנים הטובים שבה ותרומתה להפחתת רמת הדלקתיות בגוף. ידוע שתזונה המבוססת על חלבונים מן החי (בפרט בשר אדום ומוצרי חלב), מכילה כמויות גדולות של חומצה ארכידונית המקדמת ייצור פרוסטגלנדינים דלקתיים, ולפיכך מקדמת תהליכים דלקתיים וכאב באזור הבטן התחתונה והאגן.

• על ידי העלאת המקורות הצמחיים בתזונה כגון קטניות באופן כללי ופולי סויה בפרט, אגוזים ושקדים, זרעים וגרעינים, פירות וירקות אנו מטים את מסלול ייצור הפרוסטגלנדינים מתווכי הדלקת לכיוון ייצור פרוסטגלנדינים האנטי דלקתיים המעכבים את גידול תאי רירית הרחם באופן לא מבוקר.

• חשוב להקפיד על מזונות עשירים בסיבים תזונתיים, סיבים חיוניים לזמן העברה אופטימאלי של המזון במעי, ולאיזון אופטימאלי של המיקרו אורגניזמים הידידותיים במעי הגס. מיקרואורגניזמים אלה הידועים בשם פלורת מעי ידידותית מסייעם בפירוק המזון, מסלקים מהמעיים פסולת, ומשיבים איזון בסיסי אל מול חומצות הקיבה.

• כדאי במיוחד לשים דגש על משפחת הירקות הכתומים (גזר, דלעת, דלורית, בטטה וכו') אשר מסייעים לניקוי הכבד. וכן על משפחת המצליבים, בשל פעילותם הידועה על פאזה 2 בתהליכי הדטוקסיפיקציה של הכבד. מצליבים מכילים את הרכיב אינדול 3 קרבינול (Indole 3 carbinol) פיטונוטריאנט חשוב מאוד לנטרול עודפי אסטרוגן אשר מצוי בעיקר בברוקולי, כרוב ניצנים, כרוב, וכרובית.

• יש לצרוך בכל יום חופן עשיר של עלים ממשפחת הירוקים כגון עלי בייבי, קייל, גרגיר נחלים, נבטים, פוקצ'וי, מנגולד, עלי סלק, תרד, אנדיב, עלי ארטישוק, עלי שן ארי, עלי סרפד, סלרי וכו'.

• גם הקבוצה הלבנה (קולורבי, לפת, שומר, שורש סלרי, שורש פטרוזיליה, חזרת, זנגביל, שום, בצל, כרשה וכו') מומלצת מאוד כיוון שהיא מכילה תרכובות גופרית אורגנית, אשר מחזקת את מערכת החיסון ומועילה לפעילות אנזימטית המנקה את הכבד.
  הבצל והשום מכילים גם את התרכובות אליצין וקוורציטין, הידועים כממריצים את התגובה החיסונית, מגנים מפני חמצון, מסייעים בריפוי פצעים, מונעים את תגובה דלקתית ומעכבים גידול תאים עודפים.

• הערה חשובה: ירקות אורגנים עדיפים כיוון שהם נקיים מחומרי הדברה (אשר מחקים פעילות אסטרוגן) ועל כן יש להעדיפם מירקות מרוססים.

• איזופלבונים שמצויים בסויה, וליגנאנים המצויים בזרעי פשתן וצ'יה, חשובים גם הם בגישה התזונתית בטיפול באנדומטריוזיס.
  יש שיטענו כי יש להימנע מהפיטואסטרוגנים המצויים בהם מהמחשבה שהם יכולים להמריץ את התפשטות האנדומטריוזיס, כמו המחשבה על עודף אסטרוגנים. מכל מקום נמצא כי ההפך הוא הנכון במצב הזה, הפיטואסטרוגנים עוזרים להקלת הסימפטומים של אנדומטריוזיס כיוון שהם תופסים את אתרי הקשירה ומונעים מהאסטרוגן להיצמד לקולטנים ולהמשיך במסלול המטבולי ההרסני שלו.

• תבלינים כמו כורכום, זרעי חרדל וזרעי כוסברה מגנים מפני קרצינוגנים סביבתיים, מפחיתים דלקת, ומגבירים הפרשות מרה.

• נוזלים – מומלץ לשתות לפחות 2 ליטר מים מטוהרים ליום. מים מטוהרים (סטריליים) נקשרים לפסולת מטבולית ויעילים להוצאת רעלים החוצה מהגוף. (מומלץ לקרוא את המאמר איזה מים הכי בריאים לשתייה).

להימנע בתפריט:

• סוכר על כל סוגיו (לבן, חום, קנים, דמררה וכו') – גורם לשגשוג תאי לא תקין ומאט את יעילות המערכת הלבנה.

• פחמימות לבנות (דגנים לא מלאים כגון פסטות, קמחים ומאפים, אורז לבן וכו') – לא הרבה יודעים אך גופנו מזהה את הפחמימות הפשוטות (ריקות) כמקור אנרגיה סוכרי אשר מקדם פעילות דלקתית בתאים.

• קפאין – אנדומטריוזיס נמצאה בקורלציה עם צריכת קפאין גבוהה, נמצא שנשים שצורכות 5 גרם קפאין ומעלה בחודש היו חשופות יותר לסיבוכי אנדומטריוזיס.

• מוצרי חלב – מטים את המטבוליזם לכיוון ייצור הפרוסטגלנדינים והלאוקוטריאנים השליליים אשר גורמים לדלקת, להתכווצויות של שרירים חלקים וכיווץ כלי דם.

• בשר אדום – מכיל כמויות אדירות של הורמונים מעולם החי (גם בשר אורגני מכיל כמויות גדולות של הורמונים). המשרדים לאיכות הסביבה מעריכים כי 90% מהחשיפה לדיוקסין (Dioxin) היא באמצעות המזון ובראשם בשר אדום ומוצרי חלב.

• אלכוהול – מפריע לעבודתו השוטפת של הכבד וגורם להתרוקנות המאגרים של ויטמיני B המשמשים גם כאנזימים/זרזים מטבולים במערכת העיכול.

• עישון – כל סוגי העישון (חוקי ולא חוקי) מכניסים חומרים קרצינוגניים לגוף ומפחיתים את רמות האנטי-אוקסידנטיים בגוף ועל כן מעודדים דלקתיות.

רכיבי תזונה חשובים (נוטריאנטיים חיוניים באנדומטריוזיס):

וויטמין C

מחקרים על השימוש בוויטמין C מראים עלייה בחסינות התאית, ירידה בהתקדמות תהליכים אוטואימוניים, וירידה בעייפות. בנוסף, וויטמין C מגביר חיסוניות ומפחית את שבירות הקפילרות (כלי הדם הנימיים), מעכב שגשוג גידולים סרטנים, כל אלה ניכרים ברמות שונות בקרב נשים עם אנדומטריוזיס. כאמור אנדומטריוזיס יכולה להופיע במקרים של חוסר פוריות או של הפלות. נתונים מצביעים על רמות גבוהות של רדיקלים חופשיים הנוצרים באנדומטריוזיס, רדיקלים חופשיים מעורבים באופן הדוק עם בעיה בהשתרשות העובר ולכן חשוב לתגבר את רמות וויטמין C.

מומלץ להרבות במאכלים העשירים בוויטמין C או לחלופין לקחת תוסף ליפוזומלי במינון: 1000-2000 מ"ג ביום.

בטא קרוטן

בטא קרוטן מסייע בהגברת החיסוניות, מחקרים מראים כי השימוש בבטא קרוטן העלה רמות תאי T לאחר 7 ימים. הפרעה בתהליך הפאגוציטוזיס (השמדת אורגניזמים) נראתה במצבי חסר של ויטמין A. למרות שבטא קרוטן הופך בגופנו לוויטמין A מומלץ להרבות במאכלים מהצומח כיוון שמחקרים הראו שהפעילות החיסונית היא יותר הודות לקרוטנואידים מהצומח מאשר לוויטמין A מהחי.
בנוסף, בטא קרוטן הוכח כמגן מפני השלבים הראשונים בהתפתחות של גידול סרטני. על כן מומלץ להרבות במאכלים העשירים בקרטנואידים.

וויטמין E

מחקרים הראו תועלת בשימוש בוויטמין E בדיסמנוריאה ראשונית, יתכן כי באמצעות העיכוב של מסלול חומצת השומן הארכידונית. עיכוב המסלול הארכידוני מסייע במניעת שחרור של כימיקלים אשר באופן נורמאלי היו עלולים לגרום לדלקת, ועוויתות של השרירים החלקים.
בנוסף נמצא שוויטמין E סייע למאזן לא תקין בין פרוגסטרון לאסטראדיול אצל מטופלות עם גדילה לא מבוקרת של רקמת השד. כיוון שנמצאה הקבלה בין גדילה לא נורמאלית של תאים סרטניים לבין גדילה לא נורמאלית של רקמות האנדומטריוזיס, וויטמין E עשוי להיות מועיל.

מומלץ להרבות במאכלים העשירים בוויטמין או לחלופין לקחת תוסף במינון: 400-800 יחב"ל ביום.

חומצות שומן חיוניות

מחקרים הראו שחומצת שומן גמא לינולאית (בוראג', אוכמניות שחורות, שמן נר הלילה) וחומצה אלפא לינולנית (זרעי פשתן, צ'יה, סויה, אגוזי מלך, דגי בר), מסייעם בהפחתת התגובה הדלקתית (במסלול המייצר פרוסטגלנדינים שליליים בגוף). פרוסטגלנדינים הם צורות מגוונות של חומצות שומן בלתי רוויות דמויות הורמונים הפועלים על אברי מטרה ומגבירים דלקת, מגבירים עוויתות של שרירים חלקים, מגבירים בצקת, ומכווצים כלי דם.

מומלץ להרבות במאכלים המכילים אומגה 3 ולהפחית צריכת מאכלים המכילים אומגה 6.
מומלץ ליטול כמוסות שמן דגים במינון: (EPA+DHA) 1000-2000 מ"ג ביום.

סלניום

סלניום מסייע בסינתזה של אנזימים אנטי אוקסידנטים לצורך תהליכי דטוקסיפיקציה בכבד. תהליכים אלו חשובים במיוחד לפירוק תוצרי לוואי של אסטרוגן בכבד. בנוסף, סלניום משפעל תאי דם לבנים ואת פעילות בלוטות התריס והתימוס. אנשים עם רמות נמוכות של סלניום נמצאו כבעלי פעילות לא אופטימאלית במערכת החיסון ורמות נמוכות של תאי T.

מומלץ לצרוך מזון המכיל את המינרל או לצרוף תוסף תזונה.

ספירולינה / כלורלה

ספירולינה וכלורלה הינן אצות מים מתוקים ונחשבות לסופר פוד. נהוג לצרוך אותן כתוסף מזון בצורת אבקה, טבליות או שייק קפוא.
האצות עשירות בחלבון צמחי מלא, נוגדי חמצון, ויטמינים, מינרליים, חומצות שומן חיוניות ועוד. הן תורמות למגוון מצבי בריאות כגון: תמיכה בפעילות התקינה של מערכת החיסון, לחיזוק הגוף במצבי אנמיה, סיוע בבעיות ספיגה וחסרים תזונתיים, חיזוק וסיוע במצבי חולשה, עייפות ותשישות פיזית, סיוע ותמיכה בתהליכי ירידה במשקל, ניקוי הגוף מרעלים, קשירת מזהמים ומתכות כבדות והוצאתן אל מחוץ לגוף ועוד.

מומלץ ליטול כ 3 גרם ליום ממקור אורגני.

צמחי מרפא:

ישנם צמחי מרפא רבים אשר מסייעים לאיזון מערכת הרבייה הנשית. באנדומטריוזיס חשוב לא פחות לסייע למטופלת על צמחים נוגדי דלקת וצמחים ליעול תהליכי הכבד. כמו כן במידה ויש מצב מנטלי אשר לא מנוהל נכון ניתן גם כן להסתייע בצמחי מרפא.
להלן מקצת הצמחים אשר ידועים ע"פ הספרות המקצועית כמאזנים את המערכת ההורמונלית הנשית, מומלץ להיוועץ בנטורופת ו/או הרבליסט קליני להתאמה אישית.

Vitex agnus castus – שיח אברהם

ידוע כצמח המשמש באופן מסורתי לאיזון הורמונאלי בנשים. הצמח פועל דרך ההיפופיזה, ומגביר את ייצור הפרוגסטרון באמצעות הגברת רמות LH. הצמח יעיל עבור פיברואידים, תסמונת קדם ווסתית, ועליית רמות אסטרוגנים טרום ווסתיים. עם השימוש בו יש פחות אסטרוגן זמין לגרות את רקמות רירית הרחם.

Asparagus racemosus – אספרגוס הודי (שטווארי)

בהודו מכנים אותו בלשון עממי הצמח "האישה בעלת מאה הבעלים". הצמח זכה לזאת בעקבות ניסיון מסורתי של מאות שנים ולאחרונה הוא מלווה גם בתצפיות קליניות, בנשים עם חוסר פוריות ובנשים בגיל המעבר. הצמח מכיל רכיבים בשם ספונינים סטרואידליים ונחשב בהודו כצמח לשימור הנעורים. כיום משלבים אותו ברפואת צמחי המרפא המערבית במצבים של חוסר פוריות, מנופאוזה, גלי חום, עצבנות, יובש וגינלי, אנדומטריוזיס, ציסטות, פיברוידים ולכל מצב של חוסר איזון הורמונלי נשי.

Viburnum prunifolium – מורן סגול

מורן סגול מצטיין במיוחד בהפגת כאבים מפלג הגוף התחתון, כגון במצבים גניטליים המתבטאים בתקיעות ועווית שכן הוא בעל תכונות של הרפיית עוויתות ושיכוך כאבים ולכן יעיל לכאבי מחזור חודשי ואנדומטריוזיס וכן לחיזוק ותמיכה במהלך ההיריון למניעת הפלות.

Dioscorea villosa – בטטת בר

בטטת בר סיפקה עד לא מזמן את חומר הגלם העיקרי לייצור הורמוני מעבדה. מהספונין דיוסג'נין הפיקו את הורמון הפרוגסטרון ואת הקורטיזון. הבטטה מעלה את רמות הפרוגסטרון בגוף דבר אשר יעיל באנדומטריוזיס ובמקרים של חוסר פוריות.

Paeonia lactiflora – אדמונית (פאוניה)

הפאוניה אשר מגיעה מהרפואה הסינית (Bai shao) תסייעה במקרים של ספאזם עוויתי (הן במע' הרבייה הנשית והן במע' העיכול) במיוחד סביב הווסת החודשית. בנוסף היא אנטי דלקתית, דלקת הינה מצב שכיח באנדומטריוזיס.

Anemarrhenae asphodeloides – אנמרנה

פירוש השם הסיני של הצמח Zhi mu הינו "הכרת האמא" (הכרת הידע העתיק של אמא) ואכן אנמרנה מסייעת מאוד לתסמיני נשים בגיל המעבר ונחשבת לאחד מהצמחים הטובים ביותר לסילוק/טיהור חום ואש בעיקר מהמחמם האמצעי והתחתון, ייצור נוזלים והעשרת היין דבר אשר יתרום להפגת הכאבים והדלקות של האנדומטריוזיס.

לתרכובת הפלבנואידית מנגפרין, המצויה באנמרנה יש תכונות אנטי דלקתיות ונוגדות חמצון עוצמתיות

Taraxacum officinalis – שן הארי

שורש שינן הוא אחד הצמחים היעילים בתהליכי דטוקסיפיקציה (אלטרטיב קלאסי). הוא פועל על הכבד וכיס המרה ומסייע בסילוק פסולת, מנטרל עודפי אסטרוגן וטוקסינים. מחקרים ביפן מצאו קשר הפוך בין השימוש בשורש לבין פעילות רעלנית בכבד. בנוסף השורש מכיל כמויות יפות של וויטמיני A, C, K, מינרליים רבים, פיטוסטרולים וחומר ליפוטרופי בשם כולין (כולין מנקה את הכבד וכיס המרה).

רוצים לדעת איך הטיפול הטבעי וצמחי המרפא יכולים לעזור הצטרפו אלינו ללימודי נטורופתיה ו/או הרבליסט קליני ובוא להיות הרופאים של עצמכם!