אלרגיה או רגישות למזון היא למעשה תגובת יתר של מערכת החיסון כנגד חומרים שונים שאותם היא מזהה כמזיקים לגוף. חומרים אלו על לא עוול בכפם מקבלים את התואר "אלרגניים". החומרים כוללים מגוון רחב בעיקר של חלבונים (כגון חלבון הקזאין בחלב הפרה, חלבון האלבומין בביצה, חלבון הגלוטן בדגנים, חלבוני התשמורת באגוזים ובבוטנים, חלבוני אולאוסינים בשומשום ועוד). חשוב לדעת כי מלבד רכיבים בתזונה, ישנן מולקולות כימיות נוספות שעלולות לגרום לאלרגיה וגירויים במערכות הגוף השונות (למשל אבקני צמחים, תרופות ועוד רעלניים סביבתיים) אך במאמר זה נדבר רק על אלרגיה ורגישות למזון.
ע"פ הסטטיסטיקה בעולם המערבי לפחות 30% מהמצבים הכרוניים כגון בעיות בעור, רגישות/דלקות במערכת העיכול, הפרעות וחולשה חיסונית ועוד מקורם בחשיפה ואי סבילות לאלרגניים ומומלץ מאוד לבדוק זאת כשעולה חשד.
חשוב לדעת שחלבוני האולאוסינים לדוגמה הם חלבונים מסיסי שמן הנמצאים במעטפת השומן בזרע השומשום והם אינם מסיסים במים. בשל כך, הם לרוב לא יופיעו בבדיקות אלרגיה בעוראו בבדיקות הדם הסטנדרטיות, מה שעלול להוביל לתוצאות "שליליות כוזבות" אצל אנשים שאלרגיים/רגישים אליהם!
אלרגיה למזון תבוא לידי ביטוי כאשר נוגדני מערכת החיסון מסוג אימונוגלובולינים יעלו ויתחילו לתקוף את החומר "הזר". הדבר יגרור שרשרת של פעולות עד להפעלת תאי הפיטום (Mast cells) שבתורם גורמים להפרשת חומרים רבים, שהעיקרי שבהם נקרא היסטמין (Histamine). היסטמין נוצר בתאים על ידי חומצת האמינו החיונית היסטידין (Histidine) ושחרורו קשור כאמור לתגובות אלרגיות אשר גוררות אחריהן תגובה דלקתית בגוף.
השפעת ההיסטמין עובדת כמובן דרך רצפטורים, אשר מסווגים ל 4 קבוצות עיקריות:
H1 – קליטת ההיסטמין בקולטן זה גורם לתופעות ההתרחבות של כלי הדם (vasodilation), ודרכי הנשימה (bronchoconstriction) וכן הפחתת גרד וגירוי כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים, עקיצת חרקים וכדומה.
H2 – קליטת ההיסטמין בקולטן זה קשור בעיקר לבקרה על ייצור חומצת הקיבה. היסטמין משתתף בייצור חומצת הקיבה (יחד עם אצטיל-כולין וגסטרין), הוא עושה זאת דרך עצב הוואגוס שיורד מהמוח דרך בית החזה עד הקיבה.
H3 – קליטת ההיסטמין בקולטן זה גורם להפרשה מופחתת של המוליכים העצביים (נוירוטרנסמיטורים): אצטילכולין, נוראפינפרין, סרוטונין ודופמין.
H4 – קולטן זה מצוי על גבי כדוריות הדם הלבנות (אאזנופילים ונויטרופילים) והוא מעודד את תזוזת התאים הלבנים לאתר את מקור הדלקת בגוף.
איך מתבטאת אלרגיה?
אלרגיה יכולה להתבטא בצורות שונות וברמות חומרה שונות. אלרגיה חריפה בדר"כ תתפתח סמוך למועד החשיפה לאלרגן ועלולה לגרום לסיכון חיים. לעומת זאת אלרגיה מתמשכת נחשבת לקלה יותר (כתגובה חיסונית מושהית) וכוללת תסמינים רבים שאנשים חיים עימם וחלקם אפילו לא מודעים להיותם אלרגיים. אלרגיות נפוצות כוללות כאבי ראש, עייפות כרונית, פריחה, גרד בגוף או בחלל הגרון, גודש במערכת הנשימה, נזלת, דמע, התעטשויות רבות, הקאות ועוד, הסימן הראשון שצריך להדליק נורה אדומה היא שהגוף בוחר לעשות כל מיני פעולות על מנת להרחיק את מקור החומר "הזר" שפלש לתוכו כגון הפרשת ליחה מרובה במקרה שיש אלרגן שמעמיס על מערכת הנשימה.
חשוב להדגיש שפתולוגיות כגון "מחלות זיהומיות" (דלקות גרון ואוזניים, ברונכיטיס, סינוסיטיס וכו'), "מחלות אוטואימוניות (דלקות מעיים, האשימוטו, אטופיק דרמטיטיס וכו') והפרעות מטבוליות (מעיי רגיז, שלשולים, סרטן לימפה וכו') יכולות להיגרם מאלרגיה כרונית למזון או לרעלים סביבתיים אחרים. שוב הדבר מרמז לנו שהגוף חכם אך גדוש ופשוט מנסה להיפטר מהרעלים.
שכיחות אלרגיה למזונות עלתה באופן משמעותי בעשור האחרון, במיוחד בקרב ילדים, נתון המעורר חשד בפני עצמו כנגד תעשיית המזון, החיסונים ואורח החיים המשפחתי – מערבי הקלוקל (אך לא כאן המקום להרחיב בנושא). למרבה המזל, מרבית מקרי האלרגיה למזון יחלפו עם הזמן (במיוחד בילדים קטנים עד גיל 5) ולכן רצוי להיות במעקב מסודר עם מטפל מוסמך לדעת האם, איך ומתי האלרגיה חלפה.
אלרגיה, רגישות ואי סבילות למזון
ישנו בלבול בציבור בין המושגים אלרגיה למזון (Food allergy), אי סבילות למזון (Food intolerance)ורגישות למזון (Food hypersensitivity) אז בואו נעשה סדר. ראשית נסביר שברגע שהאדם נחשף לחומר זר מערכת החיסונית תגיב בהתאמה ותייצר ביתר שאת חומרים הנקראים אימונוגלובולינים, אלו למעשה נוגדנים חלבונים המיוצרים על ידי התאים הלבנים כדי להגן מפני אותם חומרים זרים. האימונוגלובולינים מופיעים בצורת האות Y ונקשרים לאנטיגנים הספציפיים שנמצאים על גבי הפולש ובכך עוזרים לנטרל או לחסל אותו. ישנם חמישה סוגים עיקריים של אימונוגלובולינים: IgA, IgD, IgE, IgG ו-IgM, כל אחד עם הייחודיות ואזורי הפעולה שלו.
אלרגיה למזון (Food allergy) – אלרגיות למזון הן תוצאה של תגובת אלרגנית המערבת את מערכת החיסון וספציפית את האימונוגלובולין (IgE). אלרגיה שכזאת עלולה להגיע לסיבוכים חמורים כמו אנפילקסיס. דוגמה קלאסית היא ילד עם אלרגיה לבוטנים שמגיב באופן מיידי לאלרגן, תוך שניות עד דקות תופיע פריחה עורית, קשיי נשימה וכ'ו ובמקרה שכזה חובה לתת סיוע באופן מיידי.
מה שקרה הוא שנוגדני IgE הציפו את הגוף וגרמו לילד להיחנק מרוב הפרשת היסטמינים.
רק 8 קבוצות מזונות המכונים "שמונה הגדולים" אחראים לאלרגיות מסכנות חיים שכאלו והם: חלב ומוצריו, מוצרי חיטה, ביצים, בוטנים, דגים, חרקי ים, אגוזים וסויה. וכמובן שאם ידוע על אלרגיה לאחד מהמזונות הנ"ל יש להרחיקם מהתפריט לחלוטין כולל במגע אצל אותו האדם.
רגישות למזון (Food hypersensitivity) – או במילים אחרות תגובות חיסוניות למזון הן תגובות שמערבות את האימונוגלובולינים IgG או IgA הנשלטים על ידי תאי החיסון T & B. דוגמה קלאסית הינה רגישות למוצרי חיטה ללא צליאק. בניגוד לאלרגיות למזון הגורמות כאמור לתסמינים באופן מידי ומסכן חיים רגישות למזון תגרור תגובה חיסונית בדרך כלל בתוך 4 עד 72 שעות לאחר אכילת המזון ואגב הדבר תלוי מאוד בעוצמת הרגישות האישית ובכמות המזון הנאכלת בכל פעם. אפשרות נוספת היא תסמונת המעי הדליף, שבה מולקולות חלבון גדולות יחסית חודרות את רירית המעי ונכנסות לזרם הדם וגורמות לתגובה חיסונית מערכתית.
אי סבילות למזון (Food intolerance) – אי סבילות למזון איננה מתווכת על ידי מערכת החיסון, אלא נובעת מחוסר יכולת של הגוף לפרק מזון מסוים כראוי (בדרך כלל עקב היעדר אנזימים ספציפים ו/או מיקרוביום קלוקל). הדוגמה הידועה ביותר היא אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב), במצב שכזה עקב מחסור של האנזים לקטאז (אשר אמור לפרק את סוכר החלב) יתפתחו תגובות דלקתיות ו/או חיסוניות (נפיחות, כאבי בטן, דלקת מעיים, שלשולים). מקרה קלאסי נוסף קושי בפירוק סיבים תזונתיים אשר נגרם ממצע מיקרוביום קלוקל, גם כאן הדבר יביא לתופעות של כאבי בטן, נפיחויות וסבל רב. תופעות האי סבילות למזון בדרך כלל פחות חמורות מאלרגיה למזון אך הרבה יותר קשות לפיצוח, ודווקא בגלל שאי הסבילות נחשבת לבעיה "קלה" יותר, היא קשה הרבה יותר לזיהוי. התגובה הכרונית למזון או לחלק ממרכיביו בדרך כלל איננה מערבת את האימונוגלובולינים ולכן קשה לעלות על הבעיה בבדיקות הדם.
בדיקת אקטיבציית בזופילים (BAT): בדיקת מעבדה מתקדמת הבוחנת כיצד תאי הדם הלבנים מגיבים ישירות לאלרגנים במבחנה. היא נחשבת למדויקת יותר מבדיקות נוגדנים רגילות.
אבחון רכיבים מולקולרי (CRD): בדיקת דם המפרקת את המזון לחלבונים ספציפיים (כמו Ara h 2 בבוטנים) כדי לקבוע אם קיימת סכנה לתגובה אנפילקטית חמורה או רק רגישות צולבת קלה.
תגר מזון פומי (Oral Food Challenge): נחשב ל"תקן הזהב" לאבחון סופי. המטופל צורך כמויות הולכות וגדלות של המזון תחת השגחה צמודה.
בדיקות IgG / IgG4: פאנלים רחבים (כמו IgG Food MAP) הבודקים נוגדנים לעשרות ואף מאות סוגי מזון (למשל פאנלים של 96 עד 250 מזונות).
בדיקת FIT (Food Inflammation Test): בדיקה פטנטית המודדת לא רק נוגדני IgG אלא גם סמני דלקת (Innate Immune Response), מה שמסייע לזהות מזונות המעוררים דלקת בפועל.
בדיקת ALCAT: מודדת שינויים פיזיים בתאי דם לבנים לאחר חשיפה למזונות שונים כדי לזהות רגישות תאית.
3. בדיקות לאי סבילות למזון (Non-Immune) בוחנות את היכולת התפקודית של מערכת העיכול לעבד רכיבים מסוימים:
בדיקת נשיפה למימן/מתאן: משמשת לאבחון אי-סבילות ללקטוז, פרוקטוז ו-SIBO (צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק). קיימים כיום מכשירים ביתיים מתקדמים כמו (FoodMarble) ועוד המאפשרים ניטור ובדיקה לרכיבים שונים.
בדיקת היסטמין: מדידת רמות היסטמין או פעילות האנזים DAO לאבחון אי-סבילות להיסטמין, המקושרת לעיתים קרובות לדלקות במעי.
בדיקת צואה מקיפה (Microbiome Assessment): בוחנת את גיוון החיידקים וסמני דלקת במעי, מה שיכול להסביר רגישויות מזון הנובעות מ"מעי דליף" או דיסביוזה של המקרוביום.
לסיכום – מכיוון שהנוגדנים נקשרים לאנטיגנים ספציפיים מומלץ לבצע בדיקות פונקציונליות מדויקות לאיתור תגובתיות חיסונית במכונים ייעודיים, בדיקת הדם הרגילות ובדיקות אצל רופא אלרגולוג אינן מספיקות ובין אם הרופא המטפל ימצא או לא ימצא את "החשוד" בבדיקת האלרגנים הוא בדרך כלל ימליץ על תרופות ממשפחת האנטיהיסטמיניים או סטרואידים לבליעה/מריחה חיצונית, אך ברור לכולנו ש"התרופות" הללו רק יטאטו את הבעיה מתחת לפני השטח עד שהיא תצוץ שוב בעתיד ביתר שאת! ולכן זוהי איננה רפואה אמיתית, חשוב לחקור, לגלות ולטפל בשורש הבעיה.
הטיפול הטבעי
בדיקות פונקציונליות מראות ששאריות מזון עלולות להישאר בגוף 2 – 6 שבועות (וכפי שהבנו קודם בדיקות לאלרגיה אצל הרופא איננה מספיק טובה לבדיקת רגישויות למזונות).
באמצעות דיאטת האלימינציה תוכלו לדעת האם יש רגישות למזון כלשהו. חלק מהמטפלים חוששים לעבור את הדיאטה עם מטופליהם כי היא דורשת זמן, הרבה סבלנות ואורח רוח ובעיקר כי היא לא קלה לביצוע, ולכן הם בוחרים מראש בתפריט היפואלרגני כללי שיכול לתת הטבה ואפילו מהירה יחסית. אך קחו בחשבון שרק דיאטת האלמינציה תמצא לנו את מה שחיפשנו ותפריט היפואלרגני רגיל לא. לדיאטת האלימינציה – (Elimination diets) ישנן מס' ורסיות בקרב המטפלים הטבעיים. מתוך ניסיון רב שנים ומתוך נכונות לשיתוף פעולה והצלחות רבות אנו מעדיפים לעבוד עם המטופלים שלנו ב 2 הטכניקות הבאות:
"אלימינציה רגילה"
"אלימינציה הפוכה"
לפני שנפרט את הדיאטה נסביר ש 2 האפשרויות משיגות את אותן התוצאות פחות או יותר, אם למטופל קשה עם "אלימינציה רגילה" אז נבחר להתחיל עם "האלימינציה ההפוכה".
השיטה מורכבת מ 3 שלבים:
א – תפריט
ב – אתגור
ג – הבראה
"אלימינציה רגילה"
שלב א – תפריט: יש לעבור לדיאטה אשר מבוססת על אורז ומוצריו (מומלץ להחזיק מעמד 14 יום לפחות). אורז הינו מזון היפואלרגני, והוא נותן למערכות הגוף מנוחה מהמזון שהגוף פיתח אליו אלרגיה. ניתן לאכול את כל סוגי האורז הקיימים בשוק אורז חום, בשמתי, עגול, ווהני, אדום, פרא-בר וכו', וכן פסטה מאורז, אטריות אורז, פריכיות אורז, פיצפוצי אורז, משקה אורז (ובלבד שכול המוצרים יהיו נקיים מחומרי טעם וריח, צבעי מאכל, חומרים משמרים וכדומה) ניתן לצרוך הן אורז מלא והן אורז לבן. אין הגבלת כמויות וניתן לאכול כמה שרוצים בכול יום. האורז נאכל ללא תוספות של שמן, תבלינים וכדומה, רק אורז מאודה או מבושל במים או מותפח.
הערה חשובה – חלק ניכר מהבעיה יכולה לחלוף תוך ימים בודדים אך כדאי להמשיך לפחות 14 יום במיוחד במחלות אוטואימוניות.
שלב ב – אתגור: לאחר שאכלנו רק אורז ומוצריו אנו מתחילים להחזיר סוג מזון אחד בכל פעם למשך 3 ימים רצופים, פעמיים ביום. חשוב לרשום ולתעד במחברת האם יש החמרה במצב. אם יש החמרה סימן שהמטופל רגיש למאכל הזה ובשלב זה אנו נמנעים לאוכלו בכל צורה שהיא (נחזור אליו בשלב ג' של הבדיקה – שלבההבראה). במידה ואין החמרה ניתן להשאיר את המזון בתפריט וממשיכים לאתגר את המזון הבא, כך לאט לאט מסיימים את כל קבוצות וסוגי המזון. מומלץ להתחיל בהחזרת האלרגניים הנפוצים ביותר ו/או את המזונות שהמטופל הכי הרבה צורך באופן קבוע. *להלן רשימת אלרגניים הנפוצים ביותר בעולם המערבי: חלב ומוצריו, גלוטן, סויה, תירס, בוטנים, קקאו, ביצים, פירות הדר, פירות טרופיים, שומשום, עגבנייה, תותים, אגוזים, שקדים, יין ואלכוהול, דגים.
שלב ג – הבראה: לאחר כחצי שנה מזיהוי המזון הבעייתי (ולמרות שהסימפטומים חלפו כבר מזמן) אנו עוברים לשלב ההבראה. בשלב זה אנו מתחילים להחזיר את המזונות האלרגניים (שחשדנו בהם בזכות שלב ב' של הבדיקה) לתפריטו של המטופל. הפעם כיוון שהמזון התגלה בעבר כבעייתי אנו מחזירים בכל שבוע סוג מזון אחד בלבד! שוב ננהל יומן והמטופל ירשום כיצד הוא מגיב למזון. במידה והמזון לא גורם לתגובה בעייתית אפשר לחזור ולשלבו בתפריט, אך לא בהגזמה ולא מומלץ בכול יום. במידה והמזון שוב גורם לתגובה בעייתית סימן שמערכת החיסונית שלנו עדיין חלשה ולכן נידחה את סוג המזון הספציפי הזה לתקופת הבראה של חצי שנה נוספת. (אין צורך להמתין עם יתר המזונות ניתן להמשיך ולהחזיר את האחרים עד לסיום כל הרשימה החשודה).
בסופו של התהליך יש אפשרות שנשאר עם סוגי מזון שלא מתאימים לנו ונצטרך אולי להימנע מהם לחלוטין.
"אלימינציה הפוכה"
שיטה שנייה וכאמור קלה יותר לבדיקת רגישות למזון היא "האלימינציה ההפוכה". שיטה זו מאפשרת למבוגרים וילדים שמתקשים לבצע את "האלימינציה הרגילה". הרעיון כאן הוא להגיע מהסוף להתחלה.
מתחילים להסיר מהתפריט בכל פעם סוג מזון אחד בלבד למשך שבועיים עד שישה שבועות, שוב מתעדים ורושמים במחברת האם יש הטבה בסימפטומים. (יש לשים לב שרכיבים רבים כמו ביצים, גלוטן, שומשום וכו' מסתתרים בתוך מזונות רבים ויש להקפיד על כך). לאחר שישה שבועות במידה ואין הטבה כלל ניתן להחזיר את המזון שהסרנו. במידה ויש הטבה אנו נרשום את התאריך שבו המזון הוסר מהתפריט ונחזיר אותו שוב לבדיקה לאחר כחצי שנה. ממשיכים כך עד להוצאה מלאה של כל סוגי המזון עד שנקבל ריפוי מהסימפטומים או עד להגעה לשלב א' בדיאטת האלימינציה. כמובן שגם במקרה הזה מומלץ להתחיל להסיר את האלרגניים הנפוצים ביותר ו/או את המזונות שהמטופל הכי הרבה צורך בתפריטו.
לאחר שעברנו על כל סוגי המזונות האלרגניים והחשודים אנו מתחילים להחזירם ע"פ סדר הוצאתם (וכזכור לא לפני שחלפו 6 חודשים מאותו סוג מזון). ומסיימים את התהליך כאמור עם שלב ג – שלב ההבראה.
צמחי מרפא ותוספי תזונה
ישנם תוספי תזונה ורכיבים טבעיים רבים שמסייעים בהפחתת רמות האלרגיה והרגישות למזון.
לדוגמא צמחי מרפא יכולים להתאים הן למצבי אלרגיה והן לחיזוק מערכת החיסון, חשוב להדגיש שהצמחים מותאמים באופן אישי לכל מטופל על פי אופי, מיקום וחומרת האלרגיה/רגישות.
ניתן לקרוא על רובם בקישורים כאן – צמחי מרפא נוגדי אלרגיהוצמחים לחיזוק המערכת החיסוניתאך הכי מומלץ להיעזר במטפל מוסמך בתחום.
