אסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס) – Atopic dermatitis
רקע כללי
אטופיק דרמטיטיס AD, הידועה גם כאקזמה אטופית או "אסטמה של העור" הינה מחלת עור דלקתית כרונית ונפוצה, המאופיינת בגרד כרוני עם תפרחת עורית התקפית או קבועה. הבעיה מתחילה לרוב בגיל הילדות ונגררת לגיל המבוגר כשלא מטפלים בנושא. דרמטיטיס פירושו דלקת עור, ואטופיה פירושה נטייה לתגובת יתר.
המאפיינים העיקריים כוללים גירוד עז, שיכול להשפיע לרעה על איכות החיים. AD יכולה גם לכלול מצבים אטופיים במערכות גוף נוספות כגון:
מערכת הנשימה: אלרגיה, נזלת או אסטמה.
מערכת העיכול: אלרגיות למזון.
שלד ושריר: דלקות וכאבי מפרקים.
בעבר, הטיפול היה מוגבל לתרופות מדכאות חיסון מקומיות או סיסטמיות. כיום, עם הבנה טובה יותר של הפתופיזיולוגיה, קיימות גישות טיפוליות שונות ועל כך בהמשך.
אפידמיולוגיה
הערכה היא כי 15%-10% מהאוכלוסייה סובלים מ AD ברמה כזה או אחרת. נתון מעניין מצביע על כך ש 50% מהחולים מאובחנים עד גיל שנה + 30% נוספים מאובחנים בין גיל שנה ל 5 שנים. ישנם מקרים שהמחלה מתפתחת בגילאים מבוגרים יותר אך המסה העיקרית בגיל הילדות מצביעה באופן חזק על חשיפה לאלרגניים ורעלים בגיל צעיר.
אופי המחלה
AD מתבטאת בגירוד מתמשך חוזר ונשנה של העור, המשולב עם אדמומיות, תפרחת עורית וקילופים, העור נראה ומרגיש יבש ובמרקם מעובה וקשה למגע עם קשקשים.
לעיתים במצבי גרד והתקפים קיצוניים נראה נגעים אדומים המלווים בגלדים או שלפוחיות.
*באטופיק כרונית לא מטופלת נראה גוון עור אדום נוטה מעט לצבע חום, מעובה וקשה.
המחלה כאמור מופיעה אצל תינוקות ילדים ומבוגרים, כאשר פיזור הנגעים משתנה: תינוקות – קרקפת ,פנים וגפיים. ילדים – עיקר הגרד בקפלי הגוף (צוואר, ברכיים, מרפקים). מבוגרים – נראה ביטוי קליני מאוד מגוון תתכן פריחה באזור הפנים כפות ידיים ואפילו באזורים מפושטים יותר.
ממצאים קליניים ואבחנה
למחלה אין מאפיין בודד או בדיקת מעבדה אבחנתית מדויקת ולכן האבחנה הקלינית נעשית לפחות על סמך ארבעה ממצאים עיקריים:
1. גרד סימפטום מרכזי
2. פיזור התפרחת אפיון של התפרחת אשר משתנה בגילאים שונים
3. מהלך של דלקת עור כרונית או התקפית
4. רקע של מחלה אלרגית נוספת (במערכות הנשימה, העיכול, מפרקים)
אבחון קליני
– בדיקה קלינית
– בדיקת סימפטומים חיצוניים והיסטוריה רפואית
– מיקום ואופי הנגעים
– בדיקות דם ל IgE (אימונוגלובולין E) גבוה
– טסטים עוריים לאלרגיות, רגישויות או ריבוי מצע חיידקים על גבי העור
ממצאים קליניים נלווים יובש ועיבוי עורי: במרבית המקרים יש גם יובש ועיבוי העור. תכולת המים ויכולת קישור המים נמוכות מהרגיל כיוון שיש תהליך מוגבר של אובדן מים טרנס-אפידרמלי. בנוסף קיים חוסר בחלבון הפילגרין המסייע ללחות העורית. שינויים פיגמנטריים: AD יכולה להותיר אחריה כתמים היפר או היפו-פיגמנטריים ,פוסט אניפלמטוריים או כתמים בעור. שינויים סביב העיניים: כתמים בעפעף התחתון נפוץ גם כן. דלקת עור בכפות ובגפיים: ל 70% מחולי AD יש לפחות תסמין אחד של דרמטיטיס בידיים.
אפיון וגורמים
אטופיק AD נגרמת מסיבות רבות הכוללות ביניהן:
– הפרעות גנטיות
– רקע משפחתי
– חשיפה מוקדמת למזון אלרגני
– פגם במחסום האפידרמיס/ תפקוד לקוי במחסום אפידרמיס
– שינוי בתגובה החיסונית ושיבוש האיזון המיקרוביאלי של העור
– סטרס ולחץ נפשי מתמשך
– חולשה חיסונית
– חוסר שינה איכותית
– חשיפה לגורמים סביבתיים ו/או רעלניים: סוגי בד, חומרי ניקוי ואבקות כביסה, סבונים, חול, אבק אבקנים של פרחים, קוסמטיקה, קרמים, חומרי חיטוי, צבע, חיסונים ותרופות, חשיפה לחום/קור קיצוניים.
זיהומי AD
א. חיידקים: החיידק השכיח ביותר Staphylococcus aureus אשר נמצא על עורם של מעל 90% מחולי AD בריכוז גבוה מאוד, לעומת 5% בעור בריא ומגיעים לעיתים לצפיפות של 1 מיליון חיידקים לס"מ מרובע. ב. וירוסים: חולי AD רגישים יותר לזיהומי הרפס. ג. פטריות: חולי AD רגישים יותר לזיהום דרמטופיטי.
פתוגנזה של אטופיק דרמטיטיס בבסיס המחלה קיים שיבוש בבקרה ובוויסות החיסוני באופן המוביל לדלקת כרונית ורגישות יתר באיבר המטרה הספציפי – העור.
הדלקת בעור מתווכת ע"י לימפוציטים מסוג T (המפרישים ציטוקינים & IgE) פעילותם קשורה בהופעה של (CLA (Cutaneous Lymphocytic Antigen אשר מייחד אותם כתת קבוצה המיועדת לפעילות אימונולוגית על העור. לימפוציטים אלו למעשה מפעילים את התהליך הדלקתי ע"י הפרשת הציטוקינים שונים ויצירת IgE.
איתור הגורמים המעוררים לצורך בירור ניתן לבצע מספר תבחינים לאיתור אלרגנים, על פי המנגנון החיסוני אותם הם מפעילים:
1. תבחין לרגישות יתר עורית מידית
2. בדיקת דם לנוגדני IgE ספציפיים (RAST) לאלרגנים, יש לציין שלרוב החולים עם אטופיק יש רמה
כוללת גבוהה של נוגדנים מסוג זה בדם.
3. בדיקת רגישות יתר מושהית למגע עם אירואלרגנים, ע"י תבחין.
4. תרבית ומשטחי עור פגוע או פצוע.
הטיפול המערבי
טיפול באטופיק דרמטיטיס יכלול שמירה על לחות העור באמצעות קרמים ייעודיים, שימוש במשחות המכילות סטרואידים (במקרי התלקחות), ותרופות אנטי-היסטמיניות להפחתת הגרד. במקרים חמורים יותר הטיפול יכול לכלול תרופות סיסטמיות, פוטותרפיה, או תרופות ביולוגיות.
גישת הריפוי הטבעי באטופיק דרמטיטיס
השפעה תזונתית תזונה נכונה, הינה אחד הגורמים העיקריים עליהם רצוי להקפיד לשמירה על בריאות העור הכללית.
למצב תזונתי לקוי יש השפעה מזיקה הן על השלמות המבנית והן על התפקוד הביולוגי של העור.
קיימת חשיבות לשילוב מזונות מיקרונוטריאנטים.
תזונה נכונה ממלאת תפקיד מפתח בהפחתת חומרתן של מחלות אלרגיות, רכיבים תזונתיים יכולים לווסת באופן שונה את מסלולי הדלקת האלרגית באמצעות מטבוליטים מיישנים ובאמצעות איזון המקרוביום של המעי והעור ובכך להשפיע על תוצאות המחלה.
בנוסף, ישנם מאכלים אלרגנים אשר גורמים לעידוד והתפתחות אטופיק דרמטיטיס בעור.
מומלץ להיכנס למאמראלרגיות ורגישויות למזון ולקרוא על רשימת האלרגניים העיקריים בתזונה.
מחקר שנעשה בנושא הראה כי כאשר הוסרו מזונות אלרגנים (מוצרי חלב, חיטה, ביצים, בוטנים וסויה) מהתפריט של חולי AD היה שיפור משמעותי וירידה של 70% מהסימפטומים.
מחקר נוסף בנושא הדגים קשר בין רמות גבוהות של פטרת קנדידה AD, שכיחות פטרת הקנדידה נצפתה ביתר שאת אצל אנשים עם AD.
ישנה חשיבות גדולה גם למים נקיים מומלץ לקרוא את המאמר על מים מטוהרים.
הערה חשובה: מומלץ לבצע הסרת מזונות אלרגניים בהתאמה אישית ע"י מטפל/ת טבעי/ת ומנוסה.
צמחי מרפא בחירה נכונה ושילוב של צמחי מרפא הן במריחה והן בבליעה מסייעים מאוד במיגור AD עד כדי היעלמות מוחלטת של הבעיה – בבחירת הטיפול הצמחי נשלב צמחים מקטגוריות שונות כגון – אדפטוגנים, מווסתי חיסון, אלטרטיביים ועוד גם כאן מומלץ לעשות זאת ע"י מטפל/ת מנוסה בתחום.
הפחתת סטרס
רמות גבוהות של לחץ וסטרס כרוני הינם גורמים משמעותיים להתפרצות של גרד עז ולתחזוקת המחלה, עבודה רגשית בנושא תעזור מאוד.
טיפולים חיצוניים
יובש והתבקעות מהווים פגיעה במחסום ההגנה של העור ומהווים אתר חדירה לזיהומים.
הימנעות מחומרים כימיים ושימוש בחומרי היגיינה טבעיים, קרמים ושמנים צמחיים, יסייעו לשמירה על לחות העור.
פוטותרפיה טיפול באור על-סגול (UV) אשר מחקה את קרני השמש נמצא יעיל מאוד באטופיק דרמטיטיס כיוון שהוא מסייע להפחתת הדלקת ומשפר את טקסטורת העור. הטיפול נפוץ באמצעות מכשירי נורות וניתן בדרך כלל 2-3 פעמים בשבוע למשך 10-14 שבועות.
תוספי תזונה ניתן להסתייע בתוספי תזונה לשיפור המצב במיוחד בקרב מטופלים שמתקשים לצרוך תפריט מאוזן ובריא. להלן מספר תוספי תזונה מומלצים לטיפול ב AD
חומצת שומן חיוניות אומגה 3 & גמא לינולאית (GLA) בתזונה קלוקלת ו/או בדיסביוזה של המיקרוביום העורי במצבי AD קיים העדר או חוסר איזון של חומצות השומן החיוניות הנ"ל. מחקרים הראו כי בחוסר האיזון התקיים תהליך ייצור גבוה של ציטוקינים פרו דלקתיים עם סיכון מוגבר להיווצרות מחלה אטופית. במחקר אורך שנעשה על חולי AD שנטלו את החומצות שומן נראה שיפור קליני משמעותי שכלל ירידה של הנגעים העוריים ושילוב גמישות עורית.
פרוביוטיקה ופרביוטיקה לתכשירי פרוביוטיקה ופרביוטיקה קיימת חשיבות רבה לתחזוקת פלורת המעיים. המקרוביום מסייעים הן לפירוק וספיגת המזונות והן למלחמה באורגניזמים השליליים שגורמים לשינויים במיקרופלורה של המעיים. הוצג במחקרים כי תוספת של פרוביוטיקה הייתה יעילה למניעה ולהפחתה של החמרת דלקת עור אטופית. בסקירת 13 מחקרים חדשים משנת 2023 על הקשר בין פרוביוטיקה ולבין דלקת עור אטופית נמצא כי לאחר נטילת פרוביוטיקה, 8 מתוך 13 המחקרים דיווחו על השפעה משמעותית של מניעת דלקת עור אטופית. ניתן לגרום לעידוד צמיחת חיידקים טובים במערכת העיכול ע"י אספקת מצע מתאים לשגשוגם – פרביוטיקה, כגון סיבים תזונתיים ומזונות מותססים, מהווים קרקע מזון לחיידקים הידידותיים, סיבים מסוג פרוקטואוליגוסכרידים FOS משורש הצ'יקוריה (עולש) מעודד באופן ספציפי את שגשוג חיידק הביפידוס ובכך מתקיימת הגברת החיידקים הרצויים.
אנזימי עיכול חשיבות צריכת אנזימי עיכול במצב זה באה לידי ביטוי באמצעות הבנה אודות פעילותן. תאי לנגרהנס (LC) הינם תאים מסוג אנטיגן (חזקים מאוד). תאים אלו אשר נמצאים בלבלב מושכים מולקולות IgE ומציגים מצג שוא למערכת החיסונית וגורמים לתגובה של תאי T הספציפיים לאלרגן לתקוף את הרקמות. כאשר נגביר צריכת אנזימי עיכול הן ממזונות המכילים אנזימים או באמצעות תוספי תזונה ניתן יכולת לאותם אנזימיים לפרק רקמות דלקתיות ופסולת תאית ובכך נפחית את רמות AD. וכן נגביר את יכולת הפירוק והספיגה של המזון במערכת העיכול, יחד עם סילוק הפסולת בגוף אשר חלק ממנה מופרשת על גבי העור נמצא במחקרים שמזונות לא מעוכלים או חלקיקי מזון לא מפורקים מובילים למצבים אלרגיים ואטופיים.
וויטמין E תפקידו של ויטמין E להגן על קרומי התא מפני חמצון, הוויטמין תורם לגמישות ולחלוח העור. במחקרים דרמטולוגים רבים נצפה, כי מחסור בוויטמין E בתזונה גורם להחמרת מצב העור באופן כללי.
וויטמין D ממלא תפקיד מרכזי בהפרעות דרמטולוגיות, שמירה על ריכוז וויטמין D בסרום ברמות תקינות נחוצה עבור AD ובעיות עור נוספות. וויטמין D מווסת רמות דלקת בתאים ומחזק את המערכת החיסונית.
וויטמין A מחסור בוויטמין A קשור לתגובה חיסונית לקויה ולרגישות מוגברת לזיהומי עור ומחלות עור דלקתיות באופן כללי. וויטמיןA מווסת את התגובה החיסונית ושומר על הומאוסטזיס של רקמות אפיתל. תורם לגמישות עורית ומגרה את התהליך הטבעי של התחדשות סיבי קולגן. תורם לתיקון תאים, ושיפור מרקם העור.
וויטמין C נוגד חמצון ומנטרל רדיקלים חופשיים אשר גורמים לעיכוב תהליך ההבראה והשיקום של הנגעים העוריים. מרכיב עיקרי של יצירת הקולגן והאלסטין בגוף.
ביוטין מחקרים מעבדתיים אקראיים מדגימים כי ביוטין מזרז החלמת מחלות עוריות. נמצא שביוטין מסייע לריכוך עור יבש ומקדם את התפקוד התקין של בלוטת החלב העורית.
אצת ספירולינה ספירולינה הינה ציאנובקטריה אכילה בעלת ערך תזונתי גבוה, בעלת פעילות נוגדת חמצון ואנטי דלקתית. ספירולינה מקדמת ריבוי יצירת פיבורובלסטים עוריים, יצירת קרטינוציטים ויצירת קולגן. מעודדת ריפוי פצעים עוריים באמצעות הגדלת המספר של המיופיברובלסטים אשר חשובים בריפוי פצעים בעור. וכן היא מעוררת תגובה חיסונית חיובית ומגבירה את השתתפות הציטוקינים והכימוקינים במצבי דלקת.
אסטקסנטין בעל תכונות נוגדות חמצון ובעל השפעה אימונוסטימיולנטית, מסייע לגמישות עורית ונמצא במחקרים כמסייע לריפוי עורי.
שמנים ומשחות לטיפול חיצוני ניתן להיעזר בשמנים צמחיים טבעיים שידועים בהרגעה וחידוש רקמות כגון שמן קוקוס, שמן זית, שמן חוחובה, שמן קלנדולה, שמן נר הלילה, שמן אובלפיחה, שמן דם המכבים בתוספת שמנים אתרים להגברת הלחלוח ולהפחתת הגירוי העורי.
Wollenberg, A.; Kinberger, M.; Arents, B.; Aszodi, N.; Barbarot, S.; Bieber, T.; Brough, H.A.; Pinton, P.C.; Christen-Zaech, S.; Deleuran, M.; et al. First Update of the Living European Guideline (EuroGuiDerm) on Atopic Eczema. J. Eur. Acad. Dermatol. Venereol. 2023, 37, e1283–e1287
Hanifin, J.M.; Rajka, G. Diagnostic Features of Atopic Dermatitis. Acta Derm. Venereol. 1980, 60, 44–47.
Kunz, B.; Oranje, A.P.; Labréze, L.; Stabler, J.F.; Ring, J.; Taïeb, A. Clinical Validation and Guidelines for the Scorad Index: Consensus Report of the European Task Force on Atopic Dermatitis. Dermatology 1997, 195, 10–19.
Stalder, J.F.; Barbarot, S.; Wollenberg, A.; Holm, E.A.; De Raeve, L.; Seidenari, S.; Oranje, A.; Deleuran, M.; Cambazard, F.; Svensson, A.; et al. Patient-Oriented SCORAD (PO-SCORAD): A New Self-Assessment Scale in Atopic Dermatitis Validated in Europe. Allergy: Eur. J. Allergy Clin.Immunol. 2011, 66, 1114–1121.
Basra, M.K.A.; Edmunds, O.; Salek, M.S.; Finlay, A.Y. Measurement of Family Impact of Skin Disease: Further Validation of the Family Dermatology Life Quality Index (FDLQI). J. Eur. Acad. Dermatol. Venereol. 2008, 22, 813–821.
Effect of Omega-3 Polyunsaturated Fatty Acid Supplementation on Clinical Outcome of Atopic Dermatitis in Children. tena, iva hojsak, nives p, suzana bulic 2024 Aug 16172892.Diet and eczema: a review of dietary supplements for the treatment of atopic dermatitis, 2016 vol 6 nov,3,july
Specific IgE to common food allergens in children with atopic dermatitis, nives ,suzana,z.france 16 oct 2021
Thestrup-Pedersen K. Clinical aspects of atopic dermatitis. Clin Exp Dermatol 2000; 25(7):535- 43
PMID: 11122225. 10.1046/j.1365-2230.2000.00696.x
Johnston GA, Bilboa RM, Graham-Brown RA. The use of di-etary manipulation by parents of children with atopic dermatitis. Br J Dermatol 2004; 150(6):1186-9. PMID: 15214908. DOI: 10.1111/j.1365-
2133.2004.05888.x.. Thomas DW, Greer FR; American Academy of Pediatrics Com-mittee on Nutrition; American
Academy of Pediatrics Section on Gastroenterology, Hepatology, and Nutrition. Probiotics and prebiotics in pediatrics. Pediatrics 2010; 126(6):1217-31. PMID: 21115585. DOI: 10.1542/peds.2010-2548
Boyle RJ, Bath-Hextall FJ, Leonardi-Bee J, Murrell DF, Tang ML. Probiotics for treating eczema.
Cochrane Database Syst Rev 2008 Oct ;(4)CD006135. PMID: 18843705. DOI:
10.1002/14651858.CD006135.pub2.13. Peng, W.; Novak, N. Pathogenesis of atopic dermatitis. Clin. Exp. Allergy 2015, 45, 566–574.
Boguniewicz, M.; Leung, D.Y. Atopic dermatitis: A disease of altered skin barrier and immune
dysregulation. Immunol. Rev. 2011, 242, 233–246.
15.McAleer, M.A.; Irvine, A.D. The multifunctional role of filaggrin in allergic skin disease. J. Allergy Clin.Immunol. 2013, 131, 280–291.
רוצים לדעת איך הטיפול הטבעי יכול לעזור הצטרפו אלינו ללימודי נטורופתיה ו/או הרבליסט קליני ובוא להיות הרופאים של הדור הבא!
